• 08:00-19:00
  • 052-2288824
  • 04-6577227
  • 08:00-19:00
  • 052-2288824
  • 04-6577227

משמורת ילדים וזמני שהות: המדריך המלא להורים שנפרדים [2026]

מאת עו”ד שלומית אסרף שניידר·ראש תחום משפחה ומקרקעין·עודכן 26.10.2026

תקציר: כשהורים נפרדים, צריך להחליט איפה הילדים יגורו ומתי יהיו אצל כל אחד מההורים. בעבר קראו לזה “משמורת” ו”הסדרי ראייה”. היום מדברים על אחריות הורית וזמני שהות. שני ההורים נשארים אפוטרופסים שווים של הילדים גם אחרי הפרידה, וההחלטה עוסקת בעיקר במגורים ובחלוקת הזמן. אם ההורים מסכימים, הם מעגנים את ההסדר בהסכם שמאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אם לא, מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך, ורק אחר כך תביעה. השיקול המכריע בכל הליך הוא טובת הילד. במדריך נסביר את סוגי ההסדרים, את חזקת הגיל הרך, איך נשמע קולו של הילד, איך נקבעים זמני שהות, מה קורה כשמפרים אותם, ואיך כל זה משפיע על המזונות.

משמורת, אחריות הורית ואפוטרופסות: מה ההבדל

שלושת המונחים מתבלבלים כל הזמן, ולכן כדאי להתחיל מהם.

אפוטרופסות היא הסמכות לקבל החלטות על הילד. לפי סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם. סעיף 15 מפרט מה זה כולל: הצרכים של הילד, החינוך, הלימודים, ההכשרה לעבודה, שמירת הנכסים, וגם הקביעה של מקום המגורים. סעיף 17 מחייב את ההורים לנהוג לטובת הילד כפי שהורים מסורים היו נוהגים.

משמורת היא המונח הישן להסדר המגורים: אצל מי הילד גר ביום-יום.

אחריות הורית וזמני שהות הם המונחים שבתי המשפט ואנשי המקצוע מעדיפים היום. “משמורת” נתפסת כמונח רכושני, כאילו הילד שייך להורה אחד. “אחריות הורית” מדגישה ששני ההורים אחראים לילד, ו”זמני שהות” מתארים פשוט כמה זמן הילד נמצא אצל כל אחד.

הנקודה החשובה ביותר: גם כשנקבע שהילד גר בעיקר אצל הורה אחד, ההורה השני לא מאבד את האפוטרופסות. החלטות מהותיות, כמו בית ספר, טיפול רפואי משמעותי או יציאה מהארץ, דורשות הסכמה של שניהם (סעיף 18). אם לא מסכימים, אפשר לפנות לבית המשפט, שינסה להביא את ההורים להסכמה, ואם צריך יכריע בעצמו (סעיף 19). העברת האפוטרופסות להורה אחד בלבד היא צעד חריג, שנדרשת לו בקשה נפרדת.

סוגי ההסדרים

הסדרמה זה אומרמתי זה מתאים
משמורת אצל הורה אחד וזמני שהות להורה השניהילד גר בעיקר אצל הורה אחד. ההורה השני מקבל זמני שהות קבועים באמצע השבוע, בסופי שבוע ובחגיםמרחק גיאוגרפי, ילדים צעירים מאוד, הורה שזמינותו מוגבלת, או תקשורת קשה בין ההורים
משמורת משותפת (זמני שהות שווים או כמעט שווים)הילד מחלק את זמנו בין שני הבתים בהיקף דומההורים שגרים קרוב, ששניהם מעורבים, ושמסוגלים לתקשר סביב הילד
משמורת מפוצלתחלק מהילדים גרים אצל הורה אחד, וחלק אצל השנינדיר. בתי המשפט משתדלים לא להפריד בין אחים

חשוב לזכור: ההבדל בין “משמורת אצל אחד עם זמני שהות נרחבים” לבין “משמורת משותפת” לפעמים קטן בימים, אבל גדול בהשלכות. הוא משפיע על המזונות, על הזכאות להטבות, ועל הדרך שבה יוכרעו מחלוקות בעתיד. לכן כדאי לנסח אותו בדיוק.

חזקת הגיל הרך: האם ילדים קטנים תמיד נשארים אצל האם

סעיף 25 לחוק קובע: כשההורים לא הגיעו להסכמה, בית המשפט מחליט לפי טובת הילד, “ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת”. זו חזקת הגיל הרך.

החזקה עדיין בחוק. ועדת שניט, הוועדה הציבורית שבחנה את האחריות ההורית בגירושין, המליצה לבטל אותה ולהחליף אותה בבחינה של טובת הילד בלבד. ההמלצה לא עוגנה בחקיקה.

בפועל, החזקה רחוקה מלהיות אוטומטית. זו חזקה שאפשר לסתור. אב מעורב, שטיפל בילד באופן שוטף לפני הפרידה, יכול לקבל זמני שהות נרחבים גם עם ילד צעיר, ולפעמים גם משמורת משותפת. מעל גיל 6 אין כל העדפה לאם, וההחלטה מבוססת רק על טובת הילד.

עקרון טובת הילד: מה בית המשפט בודק

טובת הילד היא השיקול העליון, גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני. אין רשימה סגורה, אבל אלה השאלות שחוזרות בכמעט כל תיק:

  • מי טיפל בילד בפועל עד הפרידה, ובאיזה היקף.
  • הקשר הרגשי של הילד עם כל אחד מההורים.
  • יציבות: בית ספר, חברים, קהילה ושגרה.
  • היכולת של כל הורה לספק את צורכי הילד, כולל צרכים מיוחדים.
  • הנכונות של כל הורה לאפשר ולעודד את הקשר עם ההורה השני. זה שיקול כבד משקל. הורה שמסית את הילד נגד ההורה השני פוגע בעצמו.
  • המרחק בין הבתים, ושעות העבודה של כל הורה.
  • הרצון של הילד, לפי גילו ובשלותו.
  • שמירה על הקשר בין האחים.

קולו של הילד: מתי ואיך הוא נשמע

לפי סעיף 49 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א-2020, ולפי סעיף 12 לאמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, ילד רשאי להביע את עמדתו בעניינים שנוגעים לו, כולל משמורת וזמני שהות.

  • בדרך כלל מגיל 6. לפי שיקול דעת, אפשר לשמוע גם ילד צעיר יותר.
  • הילד נשמע בדלתיים סגורות, בלי ההורים ובלי עורכי הדין שלהם.
  • הדברים חסויים. בית המשפט לא מפרט בהחלטה מה הילד אמר, אלא אם הילד הסכים ובית המשפט אישר.
  • בית המשפט חייב לשמוע ולהתחשב, אלא אם השתכנע שהשמיעה תפגע בילד יותר מאשר אי השמיעה.

כמה משקל יש לרצון הילד? ככל שהילד מבוגר יותר, המשקל גדל. לרצון של ילד בגן כמעט אין משקל מכריע. לעמדה של נער בן 14 יש משקל רב, ולפעמים מכריע. בית המשפט גם בודק אם הרצון הוא באמת של הילד, או שמישהו הכניס לו אותו לראש.

משמורת משותפת: מה צריך כדי שתעבוד

בעשור האחרון משמורת משותפת הפכה מנדירה לנפוצה. אבל היא לא מתאימה לכל משפחה. מניסיוננו, ומהפסיקה, אלה התנאים שבתי המשפט בודקים:

  • מעורבות של שני ההורים בגידול הילד גם לפני הפרידה.
  • קרבה גיאוגרפית. בדרך כלל באותו יישוב או ביישובים סמוכים, כך שהילד יכול להגיע לאותו בית ספר ולאותם חברים משני הבתים.
  • תקשורת סבירה בין ההורים. הם לא צריכים להיות חברים, אבל הם צריכים לתאם.
  • מסוגלות הורית של שניהם.
  • הכרה של כל הורה בחשיבות של ההורה השני בחיי הילד.

חלוקות ימים נפוצות: שבוע-שבוע, חלוקת 2-2-3, או חלוקה קבועה של ימים באמצע השבוע עם סופי שבוע לסירוגין. לילדים צעירים מתאימים בדרך כלל מעברים תכופים וקצרים יותר. לגדולים מתאימים מעברים ארוכים יותר.

איך נקבעים ההסדרים: בהסכמה או בהליך משפטי

בהסכמה

זו הדרך הטובה ביותר כמעט תמיד. ההורים מכירים את הילדים טוב יותר מכל שופט. ההסכם נכלל בדרך כלל בהסכם הגירושין, ומאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לפי סעיף 24 לחוק, הסכם בין ההורים על משמורת כפוף לאישור בית המשפט, שבודק שהוא לטובת הילד.

הסכם טוב מפרט, בין היתר:

  • זמני שהות שבועיים קבועים.
  • חגים: חלוקה לסירוגין, ומה קורה כשחג נופל ליד סוף שבוע.
  • חופשות: חנוכה, פסח והחופש הגדול.
  • נסיעות לחו”ל: כמה זמן מראש מודיעים, ואיזה מסמכים מוסרים.
  • מנגנון לתיאום שינויים ולמקרים בלתי צפויים.
  • איך מקבלים החלטות משותפות על חינוך ובריאות.
  • מנגנון ליישוב מחלוקות, למשל פנייה לתיאום הורי או לגישור לפני בית המשפט.

בהליך משפטי

  1. בקשה ליישוב סכסוך. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, אי אפשר להגיש תביעת משמורת לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוך. ההורים מוזמנים לפגישות מהו”ת ביחידת הסיוע, שם מנסים להגיע להסכמות.
  2. הגשת תביעה. אם לא הושגה הסכמה, מגישים תביעה בבית המשפט לענייני משפחה, או כורכים את המשמורת בתביעת גירושין בבית הדין הרבני. הנתבע מגיש כתב הגנה תוך 30 יום.
  3. תסקיר סעד. בית המשפט מפנה את ההורים לעובדת סוציאלית לפי חוק (פקידת סעד) בלשכה לשירותים חברתיים. היא נפגשת עם ההורים ועם הילדים, ולפעמים מבקרת בבתים, ומגישה המלצה. ההמלצה לא מחייבת, אבל יש לה משקל רב.
  4. מסוגלות הורית. בתיקים מורכבים בית המשפט יכול למנות מומחה לבדיקת מסוגלות הורית.
  5. הסדרים זמניים. עד לפסק הדין, אפשר לבקש החלטה זמנית על זמני שהות. זה חשוב, כי החודשים הראשונים יוצרים מציאות שקשה לשנות אחר כך.
  6. פסק דין וערעור. ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מוגש לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. על החלטה זמנית מגישים בקשת רשות ערעור תוך 30 יום. בבית הדין הרבני מגישים ערעור לבית הדין הרבני הגדול תוך 30 יום, ובקשת רשות ערעור על החלטה זמנית תוך 10 ימים.

כל צד זכאי שהדיון יתקיים בדלתיים סגורות. מי שעומד בקריטריונים יכול לקבל ייצוג מהסיוע המשפטי של משרד המשפטים.

בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני

אצל זוג יהודי נשוי, ההורה שמגיש ראשון יכול לבחור. בבית הדין הרבני מגישים תביעת גירושין וכורכים בה את המשמורת. בבית המשפט לענייני משפחה מגישים תביעת משמורת. תביעת משמורת בבית הדין הרבני בלי תביעת גירושין אפשרית רק בהסכמת שני ההורים.

ידועים בציבור, זוגות מאותו מין, וזוגות נשואים מדתות שונות, פונים רק לבית המשפט לענייני משפחה. אצל זוגות מוסלמים ודרוזים, הערכאה הדתית היא בית הדין השרעי או בית הדין הדרוזי.

לבחירת הערכאה יש השלכות, גם על קצב ההליך וגם על הגישה. על מרוץ הסמכויות הרחבנו במדריך מזונות ילדים בבית הדין הרבני אחרי תיקון 6. חשוב להתייעץ לפני שמגישים את הבקשה הראשונה, כי לפעמים הצעד הראשון קובע את הערכאה.

זמני שהות: מה מקובל

אין נוסחה אחת, ובית המשפט מתאים את ההסדר לגיל הילד ולמשפחה. כדי לתת כיוון, אלה דפוסים שחוזרים הרבה כשהילד גר בעיקר אצל הורה אחד:

  • תינוקות ופעוטות: מפגשים קצרים ותכופים, כמה פעמים בשבוע, ולינה מדורגת.
  • גן ובית ספר יסודי: יום או יומיים באמצע השבוע, לפעמים עם לינה, וכל סוף שבוע שני מיום שישי עד ראשון בבוקר.
  • חגים וחופשות: חלוקה לסירוגין בין השנים, ומחצית מהחופשות.
  • מתבגרים: יותר גמישות, ומשקל רב לרצונם ולמסגרות שלהם.

מה עושים כשמפרים את זמני השהות

הסדר שנקבע בפסק דין מחייב את שני ההורים.

כשההורה שאינו משמורן לא מגיע: אפשר לבקש מבית המשפט או מבית הדין לאכוף את ההסדר, להטיל קנס על כל הפרה, לפצות על הוצאות שנגרמו (למשל שמרטפות), ולפעמים להגדיל את המזונות. בהפרה עקבית אפשר לבקש לשנות את ההסדר, כך שישקף את המציאות.

כשההורה המשמורן לא מאפשר מפגשים: אפשר לפנות לפקידת הסעד, לבקש מבית המשפט קנס על כל הפרה, ובמקרים חמורים ועקביים לבקש להעביר את המשמורת. כשההפרה מלווה בהסתה של הילד נגד ההורה השני, בתי המשפט מתייחסים לזה בחומרה רבה, ויכולים להורות על טיפול, על תיאום הורי, ובמקרים קיצוניים על שינוי של ההסדר.

כשיש חשש לביטחון הילד: בית המשפט יכול לקבוע שהמפגשים יתקיימו במרכז קשר הורה-ילד, בפיקוח של אנשי מקצוע.

הילד לא רוצה ללכת להורה השני: מה עושים

זו אחת השאלות הקשות שהורים שואלים. כמה עקרונות:

  • ההסדר מחייב גם כשהילד מתנגד. הורה שמשאיר את ההחלטה בידי ילד צעיר עלול להיחשב כמי שמפר את ההסדר.
  • כדאי לברר מה עומד מאחורי הסירוב: קושי במעבר, משהו שקרה בבית השני, או לחץ סביב הסכסוך.
  • אם יש סיבה אמיתית לדאגה, פונים לפקידת הסעד או לבית המשפט, ולא עוצרים את המפגשים על דעת עצמכם.
  • אם הסירוב נמשך, בית המשפט יכול להפנות לטיפול משפחתי או לתיאום הורי.

“אם הוא לא בא אליי, למה שאשלם עליו מזונות?” זו שאלה שהורים שואלים הרבה. התשובה הקצרה: מזונות וזמני שהות הם שני נושאים נפרדים. שלילה או הפחתה של מזונות בגלל שילד מסרב לקשר (מה שמכונה “בן מרדן”) היא צעד חריג מאוד. בתי המשפט נוקטים בו רק במקרים קיצוניים, אחרי שכל הניסיונות לטיפול ולחידוש הקשר נכשלו, ובדרך כלל רק אצל ילד בגיל שבו אפשר לייחס לו אחריות להחלטה. הורה שמפסיק לשלם על דעת עצמו מסתכן בהליכי הוצאה לפועל, ולא מקדם את חידוש הקשר.

ניכור הורי ונוהל הנשיאה לטיפול דחוף

“ניכור הורי” הוא המונח שבתי המשפט ואנשי המקצוע משתמשים בו למצב שבו הקשר בין ילד להורה נפגע או נותק, בדרך כלל על רקע הסכסוך בין ההורים, ולעיתים בעידוד של ההורה השני. זה לא מונח רפואי שמחייב אבחנה. זו מציאות משפחתית שבית המשפט צריך לטפל בה מהר.

הזמן הוא הגורם הקריטי. כל חודש בלי קשר הופך את החידוש לקשה יותר. לכן קבעה נשיאת בית המשפט העליון את נוהל 2-20, “טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים”, שנכנס לתוקף באוקטובר 2020 ונמצא בתוקף כיום. לפי הנוהל, כשמוגשת בקשה דחופה בגלל חשש לפגיעה בקשר בין הורה לילד או בשלום הילד, בית המשפט לענייני משפחה צריך לקיים דיון במעמד הצדדים תוך 14 יום מיום הגשת הבקשה. הנוהל חל גם כשעדיין לא נקבעו זמני שהות.

מה בית המשפט יכול לעשות: להורות על חידוש הדרגתי של הקשר, להפנות לטיפול משפחתי או למרכז קשר, למנות מתאם הורי, להטיל סנקציות על הורה שמכשיל את המפגשים, ובמקרים קיצוניים לשנות את המשמורת. מה שחשוב לכם לדעת: לפנות מוקדם, לתעד את הניסיונות לקיים את המפגשים, ולא להגיב בהסלמה. ההורה שנראה כמי שמחפש לחדש את הקשר, ולא לנצח בסכסוך, נמצא בעמדה טובה יותר.

שינוי משמורת וזמני שהות

פסק דין על משמורת אינו סופי. אפשר לשנות אותו בכל עת, בהסכמה או בתביעה, כשהנסיבות השתנו וטובת הילד מחייבת זאת. דוגמאות: מעבר דירה של אחד ההורים, שינוי משמעותי בשעות העבודה, גיל הילד והעדפותיו, או הורה שמבקש להיות מעורב יותר. שינוי בהסכמה נעשה בכתב ומוגש לאישור.

מעבר דירה למקום רחוק, או מעבר לחו”ל עם הילד, הם מצבים מיוחדים שמחייבים הסכמה של ההורה השני או החלטה של בית המשפט. הורה לא יכול להעביר את הילד למקום רחוק על דעת עצמו. הרחבנו במדריך מעבר דירה עם ילדים אחרי פרידה.

משמורת ומזונות: איך הם קשורים

בעבר, האב שילם מזונות כמעט תמיד, גם כשהילדים היו אצלו חלק ניכר מהזמן. בבע”מ 919/15 מ-2017 קבע בית המשפט העליון שבגילאי 6 עד 15, כשיש זמני שהות שווים או כמעט שווים, חובת המזונות מתחלקת בין ההורים לפי היכולת הכלכלית היחסית של כל אחד, מכל המקורות.

מתחת לגיל 6 המצב שונה אצל אב יהודי: לפי הדין העברי, החובה לממן את הצרכים ההכרחיים של הילד מוטלת עליו באופן מוחלט, גם כשנקבעו זמני שהות רחבים. בתי המשפט מתחשבים במידה מסוימת בהוצאות הישירות שהאב מוציא כשהילד אצלו, אבל ההלכה של 919/15 לא חלה על הגילאים האלה.

שתי הבהרות חשובות. ראשית, ההלכה הזו עוסקת בצרכים הבסיסיים בגילאים האלה, ולא כל חלוקת ימים נחשבת “משמורת משותפת” לצורך זה. שנית, העליון קבע במפורש שההלכה עצמה אינה “שינוי נסיבות מהותי”. כלומר, אי אפשר לפתוח הסכם מזונות קיים רק בגלל שההלכה השתנתה.

בגלל הקשר הזה, הסדר השהות והמזונות צריכים להיבנות יחד. לקריאה נוספת: מזונות ילדים ומזונות אישה, ומזונות ילדים אחרי גיל 18.

סבים וסבתות

במקרים מסוימים גם קרוב משפחה, כמו סבא או סבתא, יכול לפנות לבית המשפט כדי להבטיח קשר עם הנכדים. זה רלוונטי בעיקר כשהקשר נותק אחרי פרידה או אחרי פטירה של אחד ההורים. גם כאן, השיקול הוא טובת הילד.

ידועים בציבור והורים שלא נישאו

חוק הכשרות חל על כל ההורים, נשואים או לא. סעיף 24 מדבר במפורש על הורים שחיים בנפרד, “בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו”. כלומר, אותם כללים, אותו עקרון של טובת הילד, ואותה חזקת גיל רך. ההבדל העיקרי הוא בערכאה: ידועים בציבור פונים רק לבית המשפט לענייני משפחה, ולא לבית הדין הרבני. זה נכון גם להורים בהורות משותפת שלא היו בני זוג. ראו גם ידועים בציבור: מעמדם בהעדר צוואה.

בדיקת מסוגלות הורית: למה לצפות

בתיקים שבהם יש מחלוקת עמוקה, או טענות קשות של הורה אחד נגד השני, בית המשפט יכול למנות מומחה, בדרך כלל פסיכולוג, לבדיקת מסוגלות הורית. הבדיקה כוללת בדרך כלל:

  • ראיונות עם כל אחד מההורים.
  • תצפית על האינטראקציה של כל הורה עם הילדים.
  • שיחות עם הילדים, לפי גילם.
  • לפעמים מבחנים פסיכולוגיים, ואיסוף מידע מהגן, מבית הספר או מגורמי טיפול.

המומחה ממליץ, ובית המשפט מחליט. ההמלצה לא מחייבת, אבל בפועל משקלה רב. חוות דעת פרטית שהורה מזמין בעצמו שווה הרבה פחות ממומחה שבית המשפט מינה. לכן, אם יש צורך, עדיף לבקש מבית המשפט למנות מומחה. הבדיקה כרוכה בעלות, ובית המשפט קובע איך היא מתחלקת בין ההורים.

תיאום הורי: כשההורים לא מצליחים לדבר

יש הורים שמסכימים על העיקר, אבל כל החלפה של יום הופכת לוויכוח. במקרים כאלה בתי המשפט ממנים לעיתים מתאם הורי. זה איש מקצוע, בדרך כלל מתחום הטיפול או הגישור, שעוזר להורים ליישם את ההסדר ביום-יום: לתאם שינויים, להוריד מתחים, ולמנוע הגעה לבית המשפט על כל עניין קטן. מתאם הורי לא מחליף את בית המשפט, אבל הוא חוסך הרבה הליכים, וגם הרבה כסף.

נסיעה לחו”ל עם הילד

נסיעה לחו”ל היא החלטה שנמצאת בתוך האפוטרופסות של שני ההורים. בפועל:

  • לנסיעה רגילה, לחופשה, כדאי לקבוע מראש בהסכם כמה זמן מודיעים, לכמה זמן מותר לנסוע, ומי מחזיק בדרכונים.
  • כשהורה חושש שהילד לא יחזור, הוא יכול לבקש מבית המשפט צו עיכוב יציאה מהארץ לילד. בית המשפט יכול גם לדרוש ערבויות לפני נסיעה.
  • מעבר קבוע לחו”ל עם הילד מחייב הסכמה של ההורה השני או החלטה של בית המשפט. בית המשפט בוחן את טובת הילד, ובמיוחד את ההשפעה על הקשר עם ההורה שנשאר.
  • ישראל צד לאמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים. הורה שהוציא ילד מישראל בלי הסכמה ובלי צו עלול להיות מחויב להחזיר אותו.

ילדים עם צרכים מיוחדים

כשלילד יש צרכים מיוחדים, ההסדר צריך להיבנות סביב הצרכים האלה ולא סביב תבנית קבועה. שאלות שחשובות במיוחד: מי מכיר את הטיפולים ואת המסגרות, האם שני הבתים מותאמים לילד, האם מעברים תכופים קשים לו, ואיך מתחלקות ההוצאות הנוספות. בית המשפט יכול לבקש חוות דעת של הגורמים המטפלים. ילד עם צרכים מיוחדים עשוי להיות זכאי למזונות גם מעבר לגיל 18.

הצעדים הראשונים אחרי הפרידה

  1. אל תעזבו את הבית בלי לחשוב על הילדים. אם אחד ההורים יוצא, כדאי לסכם בכתב, אפילו זמנית, מתי הילדים אצלו.
  2. תעדו את המעורבות שלכם. מי לוקח לגן, מי בקשר עם המורה, מי הולך לרופא. זה לא “איסוף ראיות” נגד ההורה השני. זו תמונה אמיתית של הטיפול בילד.
  3. שמרו על שגרה ככל האפשר: אותה מסגרת חינוכית, אותם חוגים, אותם חברים.
  4. תקשרו בכתב ובענייניות על כל מה שקשור לילדים. הודעות כועסות מגיעות בסוף לבית המשפט.
  5. היוועצו לפני הצעד המשפטי הראשון, כולל לפני הגשת בקשה ליישוב סכסוך.

טעויות נפוצות

  • לעזוב את הבית בלי הילדים “עד שיסתדר”. המצב בחודשים הראשונים הופך לנקודת המוצא.
  • לשתף את הילד בסכסוך, או לדבר רע על ההורה השני לידו. זה פוגע בילד, ובתי המשפט רואים את זה.
  • לעצור מפגשים על דעת עצמכם, גם כשההורה השני לא משלם מזונות. מזונות וזמני שהות הם שני נושאים נפרדים.
  • הסכם כללי מדי. “חגים יחולקו בהסכמה” נשמע יפה, ומוביל לריב בכל ראש השנה.
  • לבחור ערכאה בלי לחשוב. הצעד הראשון יכול לקבוע את המסלול כולו.
  • לקבע את ההסדר לנצח. ילד בן 4 וילד בן 14 צריכים הסדרים שונים. כדאי לכלול בהסכם מנגנון לבחינה מחדש.

עפולה, העמקים ובני ברק: איך אנחנו מלווים

את תיקי האחריות ההורית וזמני השהות במשרד מלווה עו”ד שלומית אסרף שניידר, ראש תחום משפחה ומקרקעין. אנחנו מלווים הורים בניסוח הסכם מפורט, בהליך יישוב הסכסוך, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.

מהסניף שלנו בעפולה אנחנו מלווים משפחות מעפולה, מעמק יזרעאל ומהעמקים, שבהן לא נדיר שההורים גרים ביישובים שונים, מה שמשפיע ישירות על חלוקת הזמנים. ראו גם את המדריך לענייני משפחה בעפולה. מהסניף בבני ברק אנחנו מלווים משפחות מבני ברק, מרמת גן, מגבעתיים ומגוש דן, כולל משפחות דתיות וחרדיות שההליך שלהן מתנהל בבית הדין הרבני. ראו עורך דין לענייני משפחה במרכז.

כשיש גם רכוש לחלק, כדאי לקרוא את המדריכים על פירוק שיתוף בדירה בגירושין ועל הסכם ממון.

שאלות נפוצות

מהי משמורת ילדים?

משמורת היא המונח הישן להסדר המגורים של הילד אחרי פרידה: אצל מי הוא גר ביום-יום. היום מדברים על אחריות הורית וזמני שהות. שני ההורים נשארים האפוטרופסים של הילד, גם אם הוא גר בעיקר אצל אחד מהם.

מהי משמורת ילדים עד גיל 6?

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שכשאין הסכמה, ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. זו חזקת הגיל הרך. אפשר לסתור אותה, ובפועל בית המשפט בוחן את טובת הילד, כולל המעורבות של האב.

מהי משמורת מלאה?

משמורת מלאה פירושה שהילד גר בעיקר אצל הורה אחד, וההורה השני מקבל זמני שהות קבועים. גם במשמורת מלאה ההורה השני נשאר אפוטרופוס, והחלטות מהותיות דורשות את הסכמתו.

מהי משמורת משותפת?

משמורת משותפת היא הסדר שבו הילד מחלק את זמנו בין שני ההורים בהיקף שווה או כמעט שווה. היא מתאימה בעיקר כששני ההורים מעורבים, גרים קרוב, ומסוגלים לתאם ביניהם.

האם אפשר משמורת משותפת לילד מתחת לגיל 6?

כן. חזקת הגיל הרך ניתנת לסתירה, ובתי משפט קובעים משמורת משותפת גם לילדים צעירים כששני ההורים טיפלו בהם באופן שוטף, גרים קרוב ומתקשרים היטב. בגיל צעיר בדרך כלל מתאימים מעברים תכופים וקצרים יותר.

האם אב יכול לקבל משמורת מלאה?

כן. מעל גיל 6 אין העדפה לאם, וההחלטה מבוססת רק על טובת הילד. גם מתחת לגיל 6 אב יכול לקבל משמורת כשיש סיבות מיוחדות, למשל כשהוא היה ההורה המטפל העיקרי.

האם בית המשפט מתחשב ברצון הילד?

כן. לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה, ילד רשאי להביע את עמדתו, בדרך כלל מגיל 6, בדלתיים סגורות ובלי נוכחות ההורים. ככל שהילד מבוגר יותר, לעמדתו יש משקל רב יותר.

מה עושים אם הילד לא רוצה ללכת להורה השני?

ההסדר מחייב גם כשהילד מתנגד, ולא כדאי לעצור מפגשים על דעת עצמכם. כדאי לברר מה עומד מאחורי הסירוב. אם יש חשש אמיתי, פונים לפקידת הסעד או לבית המשפט, שיכול להפנות לטיפול או לתיאום הורי.

מה עושים במקרה של ניכור הורי?

פונים לבית המשפט לענייני משפחה מוקדם ככל האפשר. לפי נוהל נשיאת בית המשפט העליון 2-20, בקשה דחופה בגלל חשש לפגיעה בקשר בין הורה לילד נקבעת לדיון במעמד הצדדים תוך 14 יום. בית המשפט יכול להורות על חידוש הדרגתי של הקשר, טיפול, מתאם הורי, סנקציות, ובמקרים קיצוניים שינוי של המשמורת.

מה זה תסקיר סעד?

תסקיר סעד הוא דוח של עובדת סוציאלית לפי חוק (פקידת סעד) שבית המשפט מזמין בתיקי משמורת. היא נפגשת עם ההורים ועם הילדים וממליצה על ההסדר. ההמלצה לא מחייבת, אבל יש לה משקל רב.

האם צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת משמורת?

כן. לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך ומשתתפים בפגישות ביחידת הסיוע. רק אם לא הושגה הסכמה אפשר להגיש תביעה.

אפשר לשנות הסדר משמורת אחרי פסק דין?

כן. אפשר לשנות בהסכמה, בהסכם בכתב שמאושר, או בתביעה כשהנסיבות השתנו וטובת הילד מחייבת זאת. למשל מעבר דירה, שינוי בשעות העבודה, או גיל הילד ורצונו.

איך משמורת משותפת משפיעה על המזונות?

לפי בע”מ 919/15, בגילאי 6 עד 15, כשזמני השהות שווים או כמעט שווים, חובת המזונות מתחלקת בין ההורים לפי היכולת הכלכלית היחסית של כל אחד. ההלכה עצמה אינה שינוי נסיבות שמאפשר לפתוח הסכם קיים.

הצעד הבא

אם אתם לפני פרידה, או שכבר נפתח הליך, כדאי לחשוב על הסדר הילדים לפני הצעד הראשון. מה שקורה בחודשים הראשונים הופך לרוב לנקודת המוצא. גם הבחירה בין בית המשפט לבית הדין הרבני נעשית בשלב הזה.

בפגישה ראשונה נבין את המשפחה, נסביר את האפשרויות, ונבנה הסדר שמתאים לילדים שלכם. לפגישת ייעוץ, השאירו פרטים ונחזור אליכם.

מקורות: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, כל-זכות: תביעת משמורת בהליך גירושין, כל-זכות: חלוקת זמני שהות, משרד הרווחה: משמורת וחלוקת זמני שהות.

המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה.

עו

על הכותבת

עו”ד שלומית אסרף שניידר

ראש תחום משפחה ומקרקעין

ראש תחום משפחה ומקרקעין במשרד. מטפלת בהסכמי ממון, מזונות ילדים, הורות משותפת ובתביעות בבית המשפט לענייני משפחה.

להכרות עם עו”ד שלומית אסרף שניידר

מוכנים לצעד הבא? קבעו פגישה עכשיו

בין אם אתם עומדים בפני אתגר או מתכננים קדימה, הצוות שלנו מוכן להקשיב, לייעץ ולפעול.

    שם פרטי
    שם משפחה
    טלפון
    +972
    +995
    +1
    אימייל
    הודעה
    מאמרים

    מאמרים קשורים

    מאמרים ומידע משפטי בדיני עבודה

    פיטורים פתאומיים: פוטרתם בוואטסאפ, בלי שימוע או מהיום להיום? מה מגיע לכם

    מאמרים ומידע משפטי בדיני עבודה

    פיטורים בזמן טיפולי פוריות: מתי אסור לפטר, מה ההגנה ומה עושים אם פוטרתם

    מאמרים ומידע משפטי - דיני משפחה וגירושין

    הסכם ממון: המדריך המלא לזוגות לפני ואחרי החתונה [2026]

    מאמרים ומידע משפטי - ירושות וצוואות

    בן ממשיך במושב ובנחלה: המדריך המלא

    מאמרים ומידע משפטי - ירושות וצוואות

    עורך דין ירושות בעפולה והעמקים: צו ירושה, צוואות ונחלות

    מאמרים ומידע משפטי - דיני משפחה וגירושין

    מזונות ילדים בבית הדין הרבני אחרי תיקון 6: מה השתנה ואיפה כדאי להגיש [2026]

    מאמרים ומידע משפטי בדיני עבודה

    דמי מחלה: כמה ימים מגיעים, כמה משלמים ומתי אסור לפטר עובד חולה [מדריך 2026]

    מאמרים ומידע משפטי בדיני עבודה

    גמר חשבון בסיום עבודה: מה מגיע, טופס 161 ומה בודקים לפני שחותמים