תקציר: פירוק שיתוף בדירה הוא ההליך המשפטי שמסיים בעלות משותפת בנכס, וברוב הגירושין הוא הצעד הכלכלי המשמעותי ביותר. נקודת המוצא בחוק המקרקעין היא שכל שותף רשאי לדרוש פירוק שיתוף בכל עת, אך בין בני זוג ההליך כפוף לחוק יחסי ממון, להגנות על ילדים לפי סעיף 40א ולעיתים גם למרוץ הסמכויות מול בית הדין הרבני. יש שלוש דרכים עיקריות לפרק שיתוף: רכישת חלקו של הצד השני, מכירה לצד שלישי או התמחרות פנימית, וכשאין שיתוף פעולה, מכירה בפיקוח בית המשפט באמצעות כונס נכסים. העברת זכויות בין בני זוג אגב גירושין אינה נחשבת מכירה לצורכי מס לפי סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין, אבל מדובר בדחיית מס ולא בפטור, ולתכנון שגוי יש מחיר כבד במכירה עתידית. במדריך הזה נסביר את המסלולים, את הטיפול במשכנתא, את ההגנות על הילדים ואת שיקולי המס, צעד אחר צעד.
מהו פירוק שיתוף ולמה הוא כמעט בלתי נמנע בגירושין
כשבני זוג רוכשים דירה, שניהם רשומים כבעלים במושע, כלומר לכל אחד חלק בלתי מסוים בנכס כולו. כל עוד הזוגיות מתפקדת, אין לכך משמעות מעשית. ברגע שנפרדים, הבעלות המשותפת הופכת למלכודת: אי אפשר למכור, לממש או לחלק את שווי הנכס בלי הליך שמסיים אותה.
סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969, קובע עיקרון פשוט: כל שותף במקרקעין רשאי לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת. בית המשפט אינו שואל “למה”, והצד השני אינו יכול לסרב לעצם הפירוק. מה שכן נתון למחלוקת הוא הדרך, העיתוי והתנאים.
בין בני זוג מתווספת שכבה נוספת: חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע את מנגנון איזון המשאבים, כלומר את החלוקה הכספית של כלל הנכסים שנצברו בתקופת הנישואין. פירוק השיתוף בדירה ואיזון המשאבים הכולל שלובים זה בזה, ולכן ניהול נכון של ההליך דורש ראייה של התמונה הרכושית המלאה, לא של הדירה לבדה.
שלוש דרכים לפרק שיתוף בדירה, ומה קורה כשאין הסכמה
רכישת חלקו של הצד השני
המסלול הנפוץ כשאחד מבני הזוג רוצה להישאר בדירה, בדרך כלל ההורה שהילדים מתגוררים אצלו רוב הזמן. הדירה מוערכת על ידי שמאי מקרקעין, והצד הנשאר משלם לצד השני מחצית מהשווי, בניכוי או בשקלול המשכנתא. היתרונות: יציבות לילדים, חיסכון בעלויות תיווך ומעבר. האתגר: מימון. הצד הנשאר צריך לגייס את סכום האיזון, בדרך כלל דרך הגדלת המשכנתא.
מכירה לצד שלישי וחלוקת התמורה
כשאף אחד מהצדדים לא רוצה או לא יכול להישאר בנכס, הדירה נמכרת בשוק החופשי והתמורה מתחלקת לפי חלקי הבעלות. זה המסלול שממקסם בדרך כלל את המחיר, כי המכירה נעשית בתנאי שוק רגילים. הוא דורש שיתוף פעולה: הסכמה על מחיר מבוקש, על מתווך, על מועד פינוי.
התמחרות פנימית
מנגנון ביניים יעיל: כל אחד מבני הזוג מציע מחיר לרכישת חלקו של השני, והמרבה במחירו זוכה בדירה. ההתמחרות שומרת את הנכס במשפחה, קובעת מחיר הוגן בלי ויכוחי שמאות אינסופיים, ומסיימת את ההליך מהר. היא מתאימה כששני הצדדים מסוגלים כלכלית להתמודד על הנכס.
וכשאין שיתוף פעולה: מכירה בפיקוח בית המשפט
צד שמסרב לשתף פעולה אינו יכול לתקוע את ההליך לנצח. סעיף 40 לחוק המקרקעין קובע שדירה, כנכס שאינו ניתן לחלוקה בעין, תימכר ותמורתה תחולק. בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים, בדרך כלל עורך דין, שמקבל סמכות למכור את הדירה גם בלי חתימת הצד הסרבן. חשוב לדעת: מינוי כונס מוסיף להליך שכר טרחת כונס שנגזר מהתמורה, ולכן כמעט תמיד משתלם לשני הצדדים להגיע להסכמות לפני שמגיעים לשלב הזה.
ומה עם המשכנתא? השאלה שרוב המדריכים מדלגים עליה
ברוב הדירות בישראל רובצת משכנתא, והיא משנה את כל תמונת הפירוק:
- הבנק הוא צד שחייבים לספור. העברת זכויות בדירה ממושכנת דורשת את הסכמת הבנק. גם אם בית המשפט אישר את ההסכם, בלי אישור הבנק אי אפשר להשלים את הרישום בטאבו.
- ההלוואה לא מתחלקת אוטומטית. שני בני הזוג חתומים כלווים, ושניהם ממשיכים להיות חייבים כלפי הבנק גם אחרי הגירושין, כל עוד לא שוחרר אחד מהם במפורש. בן זוג שעזב את הדירה ו”השאיר את המשכנתא” לצד השני נשאר חשוף משפטית אם התשלומים מפסיקים.
- מסלול הרכישה דורש מיחזור. כשצד אחד רוכש את חלקו של השני, הבנק בוחן מחדש את כושר ההחזר שלו כלווה יחיד. לא כל מי שרוצה להישאר בדירה יעמוד בכך, וכדאי לקבל אישור עקרוני מהבנק לפני שמתחייבים למתווה בהסכם הגירושין.
- במכירה לצד שלישי המשכנתא נפרעת מהתמורה ביום המכירה, והיתרה מתחלקת. אם יש עמלת פירעון מוקדם, כדאי לברר את גובהה מראש ולקבוע בהסכם מי נושא בה.
הסכם גירושין שמסדיר את הדירה בלי להסדיר את המשכנתא הוא הסכם חסר. זו אחת הטעויות הנפוצות והיקרות ביותר שאנחנו פוגשים.
דירה מלפני הנישואין, מתנה או ירושה: למי היא שייכת
נקודת המוצא בחוק יחסי ממון היא שנכס שהיה לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, או שקיבל במתנה או בירושה במהלכם, נשאר מחוץ למסת האיזון. דירה שהביא צד אחד “מהבית” אמורה, לכאורה, להישאר שלו.
אלא שהפסיקה פיתחה חריג משמעותי: שיתוף ספציפי בדירת מגורים. כשמדובר בדירה ששימשה את התא המשפחתי לאורך שנים, בית המשפט עשוי להכיר בזכויות של בן הזוג השני גם אם אינו רשום, אם הוכח “דבר מה נוסף” מעבר לעצם הנישואין: השקעה משמעותית בנכס מכספים משותפים, שיפוץ מהותי, פירעון משכנתא מחשבון משותף לאורך שנים, או מצגים ברורים שהדירה “של שנינו”.
המשמעות המעשית כפולה. מי שמביא דירה לנישואין ורוצה לשמור עליה, עושה זאת בהסכם ממון ובהפרדה רכושית עקבית, לא בהסתמכות על הרישום בלבד. ומי שהשקיע שנים בדירה הרשומה על שם בן זוגו, אינו בהכרח מחוסר זכויות, אבל נטל ההוכחה עליו, והתיעוד הכלכלי הוא שיכריע.
דמי שימוש ראויים: הכסף שממשיכים לשכוח
תרחיש נפוץ: אחד מבני הזוג עוזב את הדירה המשותפת, והשני ממשיך להתגורר בה לבדו חודשים ארוכים, לעיתים שנים, עד שההליך מסתיים. האם העוזב זכאי לפיצוי על כך שחלקו בנכס “מוחזק” בידי הצד השני?
העיקרון: שותף שעושה שימוש בלעדי בנכס משותף עשוי לחוב בדמי שימוש ראויים כלפי השותף האחר, בדרך כלל בשיעור מחצית משכר הדירה שהנכס היה מניב בשוק. בין בני זוג הפסיקה בוחנת גם את נסיבות העזיבה: מי שנאלץ לעזוב בשל אלימות או הרחקה נמצא בעמדה שונה ממי שעזב מרצונו לדירת בן זוג חדש, וההתחשבנות משתלבת בתמונת האיזון הכוללת, כולל מי משלם את המשכנתא באותה תקופה.
שני לקחים מעשיים: צד ששוקל לעזוב את הדירה צריך להבין את משמעות הצעד גם במישור הזה לפני שהוא אורז, וצד שנשאר בדירה צריך לדעת שמגורים “בחינם” לאורך ההליך עשויים להגיע עם חשבון בסופו. בהסכם גירושין טוב, סוגיית התקופה שעד המכירה או ההעברה סגורה במפורש: מי גר, מי משלם משכנתא, והאם נצברים דמי שימוש.
כמה זה עולה: מפת העלויות של ההליך
בלי קשר לשאלה מי מייצג אתכם, להליך פירוק שיתוף יש עלויות נלוות שכדאי להכיר מראש כדי לתכנן נכון:
- שמאות מקרקעין: חוות דעת שמאי לקביעת שווי הדירה, ולעיתים שתי חוות דעת כשאין הסכמה.
- אגרות משפט: אגרת תביעת פירוק שיתוף ואגרות נלוות, בהתאם לערכאה ולסעדים.
- כונס נכסים: בהליך כפוי, שכר הכונס נגזר כאחוז מתמורת המכירה, וזו העלות הגדולה ביותר שאפשר לחסוך בהסכמה.
- תיווך ופרסום: במכירה לצד שלישי בשוק החופשי.
- עלויות מימון: עמלת פירעון מוקדם של המשכנתא במכירה, או עלויות מיחזור והגדלה במסלול הרכישה.
- רישום והעברה: אימותים נוטריוניים, אישורי עירייה ואגרות רישום בטאבו.
הכלל שחוזר על עצמו: כמעט כל שקל שנחסך בהסכמות מוקדמות שווה יותר משקל שמושג בכפייה. הליך כונס מלא יכול לאכול אחוזים ניכרים משווי הנכס, ובדירה ממוצעת בישראל מדובר בסכומים גדולים מאוד.
שלבי ההליך בפועל: מהחלטה ועד רישום
שלב 1: מיפוי ותמונת מצב
נסח טאבו עדכני, יתרת משכנתא מדויקת, בדיקת היטל השבחה, והערכת שווי ראשונית. בלי התמונה הזו אי אפשר לנהל משא ומתן אמיתי.
שלב 2: משא ומתן על המתווה
רכישה, מכירה או התמחרות. ברוב התיקים השלב הזה מוכרע מהר יחסית כשהצדדים מבינים את החלופה: הליך כפוי, ארוך ויקר יותר לשניהם.
שלב 3: עיגון בהסכם ואישור שיפוטי
המתווה נכנס להסכם הגירושין או להסכם ממון ומאושר בערכאה מוסמכת. האישור הוא גם תנאי להטבת המס לפי סעיף 4א.
שלב 4: ביצוע
מכירה בפועל או העברת זכויות, טיפול מול הבנק בסילוק, גרירה או מיחזור, וחלוקת התמורה לפי ההסכם.
שלב 5: רישום בטאבו
הגשת המסמכים ללשכת רישום המקרקעין והשלמת הרישום. רק כשהרישום הושלם, הפרק הרכושי סגור באמת.
ומה אם אין שיתוף פעולה?
מגישים תביעת פירוק שיתוף. בית המשפט יורה על המנגנון, ימנה כונס במידת הצורך, ובסופו של דבר הדירה תימכר גם בלי חתימת הסרבן. הזמן והעלות גדלים, התוצאה הסופית דומה.
ההגנה על הילדים: סעיף 40א לחוק המקרקעין
המחוקק קבע בלם חשוב: כשבית המשפט מורה על פירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג עם ילדים קטינים, הוא לא יורה על ביצוע המכירה בפועל כל עוד לא הוכח שלילדים ולהורה שהם מתגוררים אצלו יש סידור מגורים אחר ההולם את צורכיהם.
המשמעות המעשית: הזכות לפרק את השיתוף נשארת, אבל העיתוי כפוף לפתרון מגורים לילדים. בפועל זה מתורגם בהסכמים למנגנונים כמו דחיית מכירה עד גיל מסוים של הילדים, מגורי ההורה עם הילדים בדירה לתקופה מוגדרת תוך הסדרת שווי השימוש, או התחייבות לרכישת דיור חלופי מהתמורה. חשוב להבין שהסעיף אינו כלי לסחבת אינסופית, ובתי המשפט מאזנים בינו לבין זכותו של הצד השני לממש את חלקו.
בית משפט או בית דין רבני: למה זה משנה גם בדירה
פירוק שיתוף במקרקעין נדון בבית המשפט לענייני משפחה. אבל כשתיק הגירושין נכרך בבית הדין הרבני, סוגיות רכושיות יכולות להידון שם, והכלים שונים: בית הדין הרבני רשאי, למשל, לפסוק לאישה “מדור ספציפי”, כלומר זכות להמשיך להתגורר דווקא בדירת המגורים הנוכחית, החלטה שיכולה לעכב מכירה לאורך זמן.
התוצאה: לשאלה מי הגיש תביעה קודם, ולאיזו ערכאה, יש השלכות ישירות על גורל הדירה. זהו חלק ממה שמכונה מרוץ הסמכויות, ומי שמתמהמה עלול למצוא את עצמו מנהל את המערכה בזירה הפחות נוחה לו. הרחבנו על כך בעמוד עורך דין גירושין ובמדריך הסכם גירושין: המדריך המלא.
מיסוי: העברה אגב גירושין היא דחיית מס, לא פטור
כאן טמון אחד הפערים הגדולים בידע הציבורי, וגם בחלק מההסכמים שמגיעים אלינו לבדיקה.
סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963, קובע שהעברת זכויות בדירה בין בני זוג, או מבני הזוג לילדיהם, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא תיחשב “מכירה” לעניין החוק. המשמעות המיידית: אין מס שבח ואין מס רכישה בעת ההעברה עצמה. ההסדר חל גם על ידועים בציבור ובני זוג מאותו מין, כשהסכם הפרידה קיבל תוקף של פסק דין.
אבל, וזה האבל החשוב: המס לא נמחק, הוא נדחה. מי שקיבל את הדירה במסגרת הגירושין “יורש” גם את יום הרכישה ואת שווי הרכישה המקוריים. כשימכור את הדירה בעתיד, ישלם מס שבח על כל עליית הערך מאז הרכישה המקורית של שני בני הזוג, לא מאז הגירושין. בן זוג שמוותר על נכסים אחרים כדי לקבל את הדירה, בלי לתמחר את חבות המס העתידית הגלומה בה, עלול לגלות שקיבל בפועל הרבה פחות ממה שחשב.
עוד נקודות שכדאי להכיר:
- התנאי הקריטי הוא פסק דין. ההטבה חלה על העברה מכוח פסק דין אגב גירושין. העברה בהסכמה בלי אישור שיפוטי לא נהנית מההסדר.
- היטל השבחה הוא סיפור נפרד. ההעברה עצמה אינה מקימה חיוב, אך ההיטל שנצבר על הנכס לא נעלם, והוא ישולם בעת מימוש עתידי. יש לבדוק את מצב ההיטל מול הוועדה המקומית לפני שקובעים שווי בהסכם.
- הרישום בטאבו דורש ניירת מסודרת: הסכם הגירושין עם פסק הדין, שטרי מכר חתומים ומאומתים, אישור עירייה, ואם יש משכנתא, הסכמת הבנק.
בנכסים מורכבים, שווי גבוה או שבח צבור גדול, שווה לערב איש מקצוע בתחום המס לפני חתימת ההסכם, לא אחריה.
פירוק השיתוף בדירה הוא רק חלק מהתמונה: הקשר לאיזון המשאבים
טעות מושגית נפוצה היא לנהל את הדירה כאילו היא תיק נפרד. בפועל, הדירה היא הרכיב הגדול ביותר בתוך איזון המשאבים הכולל, וכל החלטה בה מהדהדת בשאר הרכוש:
- מי שמקבל את הדירה מקבל פחות מהפנסיות, מהחסכונות או מהעסק, ולהפך. לכן שווי הדירה, כולל המס הגלום בה, קובע את גודל העוגה של כל השאר.
- ויתור על חלק בדירה תמורת ויתור הצד השני על כתובה, איזון פנסיה או מזונות עבר הוא עסקת חבילה. אסור לחתום על רכיב אחד לפני שרואים את כולה.
- מועד הקרע, הנקודה שבה נעצרת צבירת הזכויות המשותפות, משפיע גם על הדירה: השבחות ותשלומי משכנתא שאחריו נזקפים אחרת.
לכן פירוק שיתוף מנוהל נכון רק כחלק מאסטרטגיה רכושית שלמה, לא כמהלך בודד.
חמש טעויות שחוזרות כמעט בכל תיק
1. לעזוב את הדירה בלי לעגן את התנאים
עזיבה נמהרת בלי הסכמה כתובה על משכנתא, דמי שימוש ומועד מכירה מייצרת שנים של התחשבנות. יוצאים מהדירה עם מסמך, לא עם טריקת דלת.
2. להתקוטט על השמאות במקום על המנגנון
צדדים שורפים חודשים על פער של אחוזים בודדים בשווי, כשהתמחרות פנימית הייתה פותרת את המחלוקת בשבוע ובלי חוות דעת נוספת.
3. להתחייב למתווה בלי אישור עקרוני מהבנק
הסכם שקובע “האישה תרכוש את חלקו של הבעל” קורס כשהבנק מסרב לאשר לה את המשכנתא כלווה יחידה. את הבנק בודקים לפני החתימה.
4. להתעלם מהמס הגלום ומהיטל ההשבחה
דירה עם שבח צבור גדול שווה פחות משוויה בשוק. מי שלא מתמחר את זה בחלוקה, מסבסד את הצד השני בלי לדעת.
5. לשכוח את הרישום
הסכם מאושר שלא הושלם ברישום בטאבו משאיר את הצדדים כרוכים זה בזה שנים אחרי הגט: בעיקולים של הצד השני, בירושתו ובסכסוכיו. סוגרים את התיק עד הרישום, לא עד החתימה.
דירה בחו”ל ונכסים חוצי גבולות
יותר ויותר זוגות ישראלים מחזיקים נדל”ן מעבר לים: דירת השקעה ביוון או בקפריסין, נכס בארצות הברית, ירושה בגאורגיה. בפירוק שיתוף, נכסים כאלה מציבים שאלות שההסכם הסטנדרטי לא עונה עליהן: איזה דין חל על הנכס, איך אוכפים את החלוקה במדינה הזרה, מה השלכות המס בשתי המדינות, ואיך רושמים את ההעברה שם.
הכלל החשוב: פסק דין ישראלי לא נרשם אוטומטית בטאבו של מדינה זרה. הסכם גירושין שמחלק נכס בחו”ל חייב להיבנות כך שניתן יהיה לממשו גם שם, לעיתים באמצעות ייפויי כוח, מסמכים נוטריוניים באפוסטיל או הליך מקומי משלים. משרדנו מלווה תיקים רכושיים חוצי גבולות, כולל מול ארצות הברית וגאורגיה, ומשלב את התכנון הזה בתוך הסכם הגירושין עצמו.
איך זה מתנהל אצלנו בצפון ובמרכז
המשרד פועל משני סניפים: עפולה, המשרתת את עפולה, יזרעאל והצפון, ובני ברק (מגדלי בסר), המשרתת את גוש דן. תיקי פירוק שיתוף של תושבי הצפון מתנהלים על פי רוב בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, ותיקי המרכז בערכאות תל אביב והסביבה. להיכרות עם הערכאה המקומית, השמאים הפועלים באזור וקצב הטיפול המקומי יש ערך מעשי אמיתי בניהול התיק.
מדריכים קשורים
- גירושין ודיני משפחה: התמונה המלאה של הליך הגירושין, מעבר לדירה
- הסכמי ממון: איך הסכם ממון קובע מה קורה לדירה ביום הפירוק
- מזונות ילדים ומזונות אישה: הקשר בין מגורי הילדים בדירה לחישוב המזונות
- משמורת ילדים והסדרי שהות: למה המשמורת משפיעה על ההגנה לפי סעיף 40א
- עורך דין גירושין במרכז: ליווי מהסניף בבני ברק לתושבי גוש דן
- עורך דין לענייני משפחה בעפולה: ליווי מהסניף בעפולה לתושבי העמקים
שאלות נפוצות על פירוק שיתוף בגירושין
האם בן זוג יכול לסרב לפירוק שיתוף?
לא לעצם הפירוק. סעיף 37(א) לחוק המקרקעין מקנה לכל שותף זכות לדרוש פירוק בכל עת. הסירוב יכול להשפיע על הדרך והעיתוי, למשל דרך סעיף 40א כשיש ילדים, אבל לא למנוע את הפירוק לצמיתות.
אפשר לדרוש פירוק שיתוף עוד לפני הגירושין?
כן. תביעת פירוק שיתוף אינה תלויה בסידור הגט, וניתן להגישה גם כשההליך בעיצומו. שאלת העיתוי היא טקטית ותלויה בשאר רכיבי התיק, ובעיקר בזירת השיפוט שבה מתנהל הרכוש.
מי קובע את שווי הדירה?
בהסכמה: שמאי מקרקעין מוסכם. במחלוקת: כל צד מגיש שמאות מטעמו או שבית המשפט ממנה שמאי מטעמו, וחוות דעתו היא נקודת העוגן. בהתמחרות פנימית השוק הפנימי בין הצדדים הוא שקובע.
מה קורה לדירה כשיש ילדים קטנים?
הזכות לפרק את השיתוף נשמרת, אבל סעיף 40א מתנה את ביצוע המכירה בכך שלילדים ולהורה שעימו הם מתגוררים יש פתרון מגורים הולם. בפועל נבנים מנגנונים של דחיית מכירה, שימוש בדירה לתקופה מוגדרת או רכישת דיור חלופי.
אני נשארת בדירה עם הילדים. חייבים למכור?
לא בהכרח. המסלול המתאים הוא בדרך כלל רכישת חלקו של הצד השני, בכפוף ליכולת מימון ולאישור הבנק. אפשר גם לקבוע בהסכם דחיית מכירה לתקופה מוגדרת. כל פתרון כזה חייב להיות מעוגן בכתב ומאושר בפסק דין.
הצד השני הפסיק לשלם משכנתא. מה עושים?
קודם כל, כלפי הבנק שניכם חייבים, ולכן אל תניחו לפיגורים להצטבר. במישור הפנימי, תשלומים ששילם צד אחד מעבר לחלקו ניתנים לתביעה חזרה במסגרת איזון המשאבים. מצבים כאלה הם בדיוק הסיבה לקבוע בהסכם מנגנון ברור לתשלומי המשכנתא בתקופת הביניים.
כמה זמן לוקח הליך פירוק שיתוף?
בהסכמה, שבועות עד חודשים בודדים, בעיקר סביב לוחות הזמנים של הבנק והרישום. בהליך משפטי מלא עם כונס נכסים, הרבה יותר, ולעיתים שנים. הפער הזה הוא הטיעון הכלכלי החזק ביותר בעד הגעה להסכמות.
האם משלמים מס שבח בהעברת הדירה בין בני זוג בגירושין?
לא בעת ההעברה, אם היא נעשית על פי פסק דין אגב גירושין (סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין). אבל זו דחיית מס: מקבל הדירה יישא במס השבח המלא, מיום הרכישה המקורי, כשימכור בעתיד. את החבות הגלומה הזו חובה לשקלל בחלוקת הרכוש.
ההסדר חל גם על ידועים בציבור?
כן. ההסדר של העברה אגב גירושין חל גם על ידועים בציבור ובני זוג מאותו מין, כשהפרידה מעוגנת בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין.
עזבתי את הדירה והצד השני גר בה. מגיע לי משהו?
ייתכן. שותף שעושה שימוש בלעדי בנכס משותף עשוי לחוב בדמי שימוש ראויים, בדרך כלל בשיעור מחצית משכר הדירה השוקי. התוצאה תלויה בנסיבות העזיבה, במי שנושא בתשלומי המשכנתא ובהתחשבנות הכוללת בתיק, ולכן חשוב לתעד ולהעלות את הדרישה מוקדם.
הדירה נקנתה לפני הנישואין ורשומה רק על שם בן הזוג. יש לי זכויות?
נקודת המוצא היא שנכס מלפני הנישואין נשאר של בעליו, אבל הפסיקה מכירה בשיתוף ספציפי בדירת מגורים כשהוכח “דבר מה נוסף”: השקעות משותפות מהותיות, פירעון משכנתא משותף לאורך שנים או מצגים ברורים של שיתוף. נטל ההוכחה על הטוען לשיתוף, והתיעוד הכלכלי מכריע.
מה עדיף: למכור עכשיו או שאחד ירכוש את חלקו של השני?
אין תשובה אחת. השיקולים: יכולת המימון של הצד הנשאר, צורכי הילדים, חבות המס הגלומה בנכס, מצב שוק הנדל”ן והצורך של כל צד בנזילות. הסכם טוב נבנה אחרי שמריצים את המספרים של שני התרחישים, לא לפי תחושת בטן.
הצעד הבא
הדירה היא כמעט תמיד הנכס הגדול ביותר בתיק הגירושין, והחלטות שמתקבלות בה בלחץ רגעי מלוות את שני הצדדים שנים קדימה. משרד עורכי דין יריב ואקנין ושות’, בהובלת עו”ד שלומית אסרף שניידר, ראשת תחום המשפחה והמקרקעין, מלווה הליכי פירוק שיתוף משני הסניפים, בעפולה ובבני ברק, מהמשא ומתן הראשון ועד הרישום בטאבו. מוזמנים לפנות לשיחת ייעוץ ראשונית.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני המתחשב בנסיבות המקרה.
