תקציר: חובת המזונות המלאה של הורה לילדו מסתיימת, ככלל, בגיל 18. אבל ברוב המקרים היא לא נעלמת: ילד שמתגייס לצה”ל, יוצא לשירות לאומי, לומד בכיתות י”ג-י”ד או בעתודה, זכאי בדרך כלל להמשך מזונות בשיעור מופחת, לרוב כשליש מהסכום שנקבע עד גיל 18, עד תום השירות או עד גיל 21. במדריך: על מה מבוססת החובה, כמה משלמים, מה משמעות הנוסח “עד גיל 21 או עד תום השירות”, מה קורה בלימודים, בחתימת קבע ובנכות, ומה עושים כשהסכם הגירושין שותק.
הכלל הבסיסי: מזונות מלאים עד גיל 18
עד גיל 18 הילד הוא קטין, והחובה לזון אותו היא חובה מלאה של ההורים. אצל יהודים היא נקבעת לפי הדין האישי, כלומר המשפט העברי, מכוח חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959. בשנת 2017 שינה בית המשפט העליון, בבע”מ 919/15, את אופן חלוקת הנטל: עד גיל 6 הצרכים ההכרחיים מוטלים ככלל על האב, ומגיל 6 ועד 18 החובה מתחלקת בין שני ההורים לפי ההכנסות וחלוקת זמני השהות. על אופן החישוב עד גיל 18 הרחבנו בעמוד מזונות ילדים ומזונות אישה.
ביום שהילד חוגג 18 משהו משתנה מבחינה משפטית: הוא כבר לא קטין, ואין עוד חובה אוטומטית לממן את כל צרכיו. מכאן מתחילה השאלה שמעסיקה הורים רבים, משני הצדדים: האם ממשיכים לשלם, כמה ועד מתי.
למה ממשיכים לשלם גם אחרי גיל 18
בישראל, בניגוד להרבה מדינות אחרות, רוב הצעירים לא יוצאים לעבוד בגיל 18. הם מתגייסים. חייל בשירות חובה מקבל מהצבא אוכל, ציוד ולעתים מגורים, אבל השכר שלו סמלי, והוא ממשיך להיות תלוי בהוריו: חוזר הביתה בסופי שבוע, צריך בגדים, טלפון, נסיעות והוצאות אישיות.
בתי המשפט הכירו במציאות הזו כבר לפני עשרות שנים. בפסק הדין המנחה בע”א 591/81 פורטוגז נ’ פורטוגז קבע בית המשפט העליון שהורה חייב במזונות ילדו גם בתקופת השירות הצבאי. הבסיס המשפטי כבר אינו חובת מזונות של קטין, אלא מזונות “מדין צדקה”: חובה שמטיל המשפט העברי על הורה בעל יכולת לתמוך בילד שנזקק לכך. ההבדל הזה חשוב, כי ממנו נגזרים כל הכללים שבהמשך:
- החובה מדין צדקה תלויה ביכולת של ההורה, ולא רק בצורכי הילד;
- היא מוטלת, לפי הגישה המקובלת היום, על שני ההורים ולא רק על האב;
- הסכום נמוך משמעותית מהמזונות של קטין.
כמה משלמים: כלל השליש
בפסיקה התגבש נוהג שלפיו בתקופת השירות הצבאי משולמים מזונות בשיעור של כשליש מהסכום ששולם עד גיל 18. ההיגיון: הצבא מספק חלק ניכר מהצרכים הבסיסיים, אבל לא את כולם.
חשוב להדגיש שני דברים:
- השליש הוא נוהג ולא חוק. הוא לא כתוב באף סעיף, ובית המשפט רשאי לסטות ממנו לפי הנסיבות. לחייל בודד שגר בדירה שכורה, למשל, הצרכים שונים לגמרי מאלה של חייל שחוזר כל ערב לבית ההורה. כך גם בשירות לאומי: מתנדבת שגרה בבית ההורה מטילה עליו הוצאות מדור ואוכל, ואילו מי שמשרתת בתנאי פנימייה או בדירת שירות מצמצמת את ההוצאות בבית, ובית המשפט עשוי לפסוק סכום נמוך יותר.
- הסכם הגירושין גובר. אם בהסכם שאושר נקבע סכום אחר לתקופה שאחרי 18, זה הסכום שחל, כל עוד לא הוגשה ואושרה בקשה לשנות אותו.
דוגמה: אב שילם 2,700 ₪ לחודש עבור בנו עד גיל 18. כשהבן מתגייס, לפי כלל השליש המזונות ירדו לכ-900 ₪ לחודש, בתוספת הצמדה למדד כפי שנקבע בהסכם או בפסק הדין. אם הבן חי בבית האם, ייתכן שייקבע גם חלק במדור ובהוצאות אחזקת הבית.
טבלה: חובת המזונות לפי שלב בחיים
| שלב | האם יש חובת מזונות? | שיעור מקובל |
|---|---|---|
| עד גיל 18 | כן, חובה מלאה | לפי צורכי הילד והכנסות ההורים (בע”מ 919/15) |
| שירות צבאי חובה | כן, מדין צדקה | כשליש מהסכום שעד 18 |
| שירות לאומי או אזרחי | בדרך כלל כן | כשליש, כמו בשירות צבאי |
| כיתות י”ג-י”ד, מכינה קדם צבאית, שנת שירות | בדרך כלל כן, עד הגיוס | משתנה, לעתים קרוב לשליש |
| עתודה אקדמית | לרוב כן, בכפוף לנסיבות | משתנה |
| חתימה על שירות קבע | ככלל לא | החובה נפסקת |
| לימודים אקדמיים אחרי השחרור | ככלל לא | אין חובה, אלא אם הוסכם אחרת |
| ילד בגיר עם נכות שאינו יכול לכלכל את עצמו | ייתכן, גם ללא הגבלת גיל | לפי צרכיו ויכולת ההורים |
“עד גיל 21 או עד תום השירות”: למה הנוסח קובע
ברוב הסכמי הגירושין ופסקי הדין החובה מוגדרת בנוסח כמו “עד גיל 21 או עד תום השירות הצבאי, המוקדם מביניהם“. מילה אחת בנוסח יכולה להזיז את מועד הסיום בחודשים ארוכים:
- “המוקדם מביניהם”: בן ששירת שלוש שנים ומשתחרר בגיל 21 וחצי, המזונות נפסקים בגיל 21. בת שמשתחררת בגיל 20, המזונות נפסקים עם השחרור.
- “עד גיל 21” בלבד: המזונות ממשיכים עד גיל 21 גם אם הילד השתחרר קודם, למשל בשחרור מוקדם מסיבה רפואית.
- “עד תום השירות” בלבד: המזונות נמשכים עד השחרור בפועל, גם אם הוא אחרי גיל 21.
לכן, לפני שמפסיקים לשלם או דורשים המשך תשלום, קוראים את הסעיף עצמו. הורה שמפסיק לשלם על סמך “מה שכולם עושים” עלול למצוא את עצמו מול תיק בהוצאה לפועל.
מה קורה כשהילד לא מתגייס מיד
כיתות י”ג-י”ד, מכינה ושנת שירות
הרבה צעירים דוחים את הגיוס כדי ללמוד מקצוע בכיתות י”ג-י”ד, להשתתף במכינה קדם צבאית או לצאת לשנת שירות. בתי המשפט נוטים לראות בתקופות האלה חלק מהמסלול שמוביל לשירות, ולכן פוסקים בדרך כלל המשך מזונות עד הגיוס. ההכרעה תלויה בנסיבות: האם הדחייה מאושרת על ידי הצבא, האם הילד תלוי כלכלית ומה יכולת ההורים.
עתודאים
עתודאי לומד תואר אקדמי לפני השירות ואחר כך משרת תקופה ארוכה יותר. הפסיקה נוטה להכיר בתקופת הלימודים בעתודה כתקופה שבה הילד עדיין תלוי בהוריו, בעיקר כשהוא גר בבית אחד ההורים וההורה השני בעל יכולת. מנגד, בית המשפט יבחן אם העתודאי עובד במשרה חלקית, אם הצבא מממן לו את שכר הלימוד ואם הוא מקבל מלגה, מענק או דמי מחייה. כל הכנסה כזו נכנסת לשאלה אם הוא מסוגל לכלכל את עצמו, ועשויה להפחית את המזונות, ובמקרים מסוימים אף לבטל אותם.
ילד שלא מתגייס כלל
כשילד בגיר קיבל פטור משירות ואינו לומד במסגרת שמובילה לשירות, התמונה שונה. ילד בריא שיכול לעבוד ייחשב בדרך כלל מי שמסוגל לכלכל את עצמו, והחובה מדין צדקה עשויה להיפסק. אם הפטור ניתן מסיבה רפואית שמונעת ממנו לעבוד, חלים הכללים של ילד בגיר עם נכות.
מתי החובה נפסקת לפני הזמן
- חתימה על קבע. חייל שחותם על שירות קבע מקבל משכורת מלאה ונחשב עצמאי כלכלית. ככלל, החובה נפסקת.
- הכנסה עצמאית משמעותית. ילד בגיר שעובד ומשתכר ברמה שמאפשרת לו לכלכל את עצמו אינו “נזקק”, ולכן אין חובה מדין צדקה.
- נישואין. ילד בגיר שנישא עובר, ככלל, לאחריות משק הבית החדש.
- ניתוק קשר קיצוני. בפסיקה נדונו מקרים של ילד בגיר שניתק כל קשר עם ההורה המשלם ביוזמתו ובאופן חמור. במקרים חריגים בתי המשפט הפחיתו את המזונות מדין צדקה, אבל זו לא דרך מילוט אוטומטית, והנטל להוכיח אותה כבד.
חשוב: גם כשנראה שהחובה נפסקה, אם יש פסק דין או הסכם מאושר שקובע תשלום, לא מפסיקים לשלם על דעת עצמכם. מגישים בקשה לבית המשפט לשינוי או לביטול, ועד להחלטה ממשיכים לפי הקיים.
ילד בגיר עם נכות
ילד שבגלל נכות פיזית, נפשית או שכלית אינו יכול לכלכל את עצמו, ממשיך להיות תלוי בהוריו גם אחרי 18, ולעתים לכל חייו. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) מאפשר לחייב קרוב משפחה, ובכלל זה הורה, במזונות של ילדו הבגיר שאינו יכול לכלכל את עצמו, בכפוף ליכולתו של ההורה ולאחר שמביאים בחשבון את הקצבאות שהילד מקבל, כמו קצבת נכות מביטוח לאומי. במקרים האלה אין “כלל שליש”. הסכום נקבע לפי הצרכים בפועל, שיכולים להיות גבוהים מאלה של ילד קטין.
למי משלמים: לילד או להורה שהוא גר אצלו
אחרי גיל 18 הילד הוא בגיר, והוא בעל הזכות למזונות. בפועל, כשהחייל ממשיך לגור בבית אחד ההורים, התשלום מועבר לרוב לאותו הורה, שנושא בהוצאות הבית, המדור והאוכל בסופי השבוע. יש הסכמים שקובעים העברה ישירה לחשבון של הילד, וזה לגיטימי כל עוד הוסכם. גם בהיעדר הסכמה, יש מקרים שבהם בתי משפט הורו להעביר את המזונות, כולם או חלקם, ישירות לחשבון החייל, בעיקר כשההורה שהוא גר אצלו כבר לא נושא בחלק משמעותי מההוצאות, או כדי לאפשר לילד הבגיר לנהל את כספו בעצמו.
כשאין הסכמה, בית המשפט יכריע לפי השאלה מי נושא בהוצאות בפועל. הורה שמעביר מיוזמתו את התשלום ישירות לילד, בניגוד לפסק הדין, עלול לגלות שהתשלום לא נחשב פירעון של החוב להורה השני.
ומה אם הילד עבר לגור עם ההורה המשלם
זה קורה לא מעט סביב גיל הגיוס: ילד שגר שנים אצל אמו עובר לגור אצל אביו, או להפך. המעבר לא מבטל אוטומטית את פסק הדין, אבל הוא בדרך כלל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק בקשה לביטול המזונות, ולעתים גם לחיוב ההורה השני להשתתף. גם כאן, הצעד הנכון הוא להגיש בקשה ולא להפסיק לשלם.
הסכם הגירושין שותק לגבי התקופה שאחרי 18
הסכמים ישנים לפעמים קובעים מזונות “עד גיל 18” ותו לא. האם זה אומר שאין חובה בתקופת השירות? לא בהכרח. החובה מדין צדקה קיימת מכוח הדין, ולא רק מכוח ההסכם. במצב כזה אפשר להגיש תביעה חדשה למזונות לתקופת השירות. מי שמגיש אותה הוא הילד הבגיר, בדרך כלל בליווי ההורה שהוא גר אצלו. כשאחד ההורים נשא לבד בהוצאות, קיימת גם אפשרות לתבוע מההורה השני השתתפות בהוצאות שכבר הוציא.
מנגד, יש הסכמים שבהם ההורים ויתרו במפורש על מזונות אחרי 18. ויתור כזה בין ההורים אינו מחייב בהכרח את הילד, שהוא בעל הזכות, ובית המשפט יבחן את הנסיבות.
איך מבקשים לשנות את גובה המזונות
- בודקים את ההסכם או פסק הדין. מה נקבע לגבי גיל 18, השירות וגיל 21, ובאיזה נוסח בדיוק.
- מתעדים את השינוי. אישור גיוס, אישור דחייה, אישור לימודים בעתודה, תלושי שכר של הילד אם הוא עובד, או מסמכים על מעבר מגורים.
- מנסים להגיע להסכמה. הסכמה בין ההורים, ולעתים גם עם הילד הבגיר, חוסכת הליך. כדי שתחייב ותהיה ניתנת לאכיפה, מגישים אותה לאישור בית המשפט.
- מגישים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה. אם אין הסכמה, מגישים תביעה לשינוי מזונות. בחלק מהמקרים, כשהמזונות נקבעו בבית הדין הרבני, העניין יתברר שם.
- ממשיכים לשלם עד להחלטה. פסק הדין הקיים ממשיך לחול עד שישונה, וחוב שנצבר ייגבה בהוצאה לפועל.
שאלות נפוצות
עד איזה גיל משלמים מזונות?
מזונות מלאים משולמים עד גיל 18. לאחר מכן, אם הילד מתגייס או יוצא לשירות לאומי, משולמים בדרך כלל מזונות מופחתים, לרוב כשליש, עד תום השירות או עד גיל 21, לפי הנוסח שנקבע בהסכם או בפסק הדין. לילד בגיר עם נכות שאינו יכול לכלכל את עצמו ייתכנו מזונות גם ללא הגבלת גיל.
כמה מזונות משלמים לחייל?
הנוהג בפסיקה הוא כשליש מסכום המזונות ששולם עד גיל 18. זה נוהג ולא חוק, ובית המשפט רשאי לסטות ממנו לפי הנסיבות, למשל אצל חייל בודד. אם בהסכם הגירושין נקבע סכום אחר לתקופת השירות, הוא זה שחל.
האם יש חובה לשלם מזונות לילד מעל גיל 18?
אין חובה אוטומטית כמו לקטין, אבל ברוב המקרים יש חובה מדין צדקה: כשהילד בשירות צבאי או לאומי, בלימודים שמובילים לשירות, או כשהוא אינו יכול לכלכל את עצמו בגלל נכות. החובה תלויה ביכולת ההורה ובצורכי הילד.
האם משלמים מזונות לעתודאי?
לרוב כן. הפסיקה נוטה לראות בתקופת הלימודים בעתודה תקופה שבה הילד עדיין תלוי בהוריו, בעיקר כשהוא גר אצל אחד ההורים. בית המשפט יתחשב בהכנסות של העתודאי, במלגות וביכולת ההורים.
מה ההבדל בין “עד גיל 21” לבין “עד תום השירות”?
בנוסח “עד גיל 21 או עד תום השירות, המוקדם מביניהם” המזונות נפסקים במועד הראשון מבין השניים. בנוסח “עד גיל 21” בלבד, הם ממשיכים עד גיל 21 גם אם הילד השתחרר מוקדם. לכן חשוב לקרוא את הסעיף המדויק לפני שמפסיקים לשלם.
האם משלמים מזונות בזמן לימודים באוניברסיטה?
ככלל לא. לימודים אקדמיים אחרי השחרור אינם יוצרים חובת מזונות, אלא אם ההורים הסכימו על כך בהסכם. עתודה אקדמית, שבה הלימודים הם חלק מהמסלול לשירות, היא מקרה שונה.
הבן שלי חתם קבע. אני עדיין צריך לשלם?
ככלל לא, כי חייל בשירות קבע מקבל משכורת מלאה ונחשב עצמאי כלכלית. אבל אם יש פסק דין או הסכם מאושר, יש להגיש בקשה לבית המשפט להפסקת החיוב ולא להפסיק לשלם על דעת עצמכם.
למי משלמים את המזונות אחרי גיל 18?
תלוי במה שנקבע. כשהילד גר אצל אחד ההורים, התשלום מועבר לרוב לאותו הורה, שנושא בהוצאות הבית. אפשר להסכים על העברה ישירה לילד. העברה ישירה לילד בניגוד לפסק הדין עלולה שלא להיחשב פירעון החוב.
הסכם הגירושין קובע מזונות רק עד גיל 18. אפשר לתבוע לתקופת השירות?
כן, ברוב המקרים. החובה מדין צדקה קיימת מכוח הדין ולא רק מכוח ההסכם. הילד הבגיר, בדרך כלל בליווי ההורה שהוא גר אצלו, יכול להגיש תביעה חדשה למזונות לתקופת השירות.
האם יש הפחתה אוטומטית של מזונות בגיל 15?
לא. אין בחוק הפחתה אוטומטית בגיל 15. יש הסכמים שקובעים מדרגות לפי גיל, ואז פועלים לפי ההסכם. אחרת, שינוי בסכום לפני גיל 18 דורש בקשה לבית המשפט בגלל שינוי נסיבות מהותי.
מה קורה עם מזונות לילד בגיר עם נכות?
ילד בגיר שאינו יכול לכלכל את עצמו בגלל נכות עשוי להיות זכאי למזונות מהוריו גם אחרי 21 ואף לכל חייו, בכפוף ליכולת ההורים ובהתחשב בקצבאות שהוא מקבל. הסכום נקבע לפי הצרכים בפועל ולא לפי כלל השליש.
הילד עבר לגור איתי לפני הגיוס. אפשר להפסיק לשלם?
המעבר אינו מבטל אוטומטית את פסק הדין, אבל הוא בדרך כלל שינוי נסיבות מהותי. יש להגיש בקשה לבית המשפט לביטול המזונות, ולעתים גם לחיוב ההורה השני להשתתף. עד להחלטה ממשיכים לפי הקיים.
הצעד הבא
גיל 18 הוא נקודת מפנה גם בתיק המזונות. זה הזמן לבדוק מה בדיוק קובע ההסכם, אם הסכום עדיין מתאים ומי אמור לשלם למי. מחלקת גירושין ודיני משפחה במשרד עורכי דין יריב ואקנין ושות’, בהובלת עו”ד שלומית אסרף שניידר, מלווה הורים וילדים בגירים בתביעות מזונות, בבקשות לשינוי ובניסוח הסכמי גירושין שחוסכים מחלוקות בהמשך, וגם בענייני משמורת והסדרי שהות, מהסניפים בעפולה ובבני ברק.
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני המתחשב בנסיבות המקרה.
