מזונות ילדים בבית הדין הרבני אחרי תיקון 6: מה השתנה ואיפה כדאי להגיש [2026]

מאת עו”ד שלומית אסרף שניידר·ראש תחום משפחה ומקרקעין·עודכן 16.10.2026

תקציר: מאז 18.11.2025 בית הדין הרבני מוסמך שוב לדון במזונות ילדים, כשהם נכרכים כדין בתביעת גירושין, גם בלי הסכמת שני ההורים. זה קרה בעקבות תיקון מס’ 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, שעבר כהוראת שעה לשנתיים. התיקון בא אחרי בג”ץ 5988/21 מפברואר 2025, שקבע את ההפך. המשמעות המעשית: מרוץ הסמכויות חזר, גם בשאלת מזונות הילדים. ההורה שמגיש ראשון, ומגיש נכון, יכול לקבוע באיזו ערכאה יידונו המזונות. הוראת השעה תפקע בנובמבר 2027, ועתירה נגדה עדיין תלויה בבג”ץ. במדריך נסביר מה השתנה, מה ההבדל בין הערכאות, ומה כדאי לעשות לפני שמגישים.

מה זה בכלל כריכת מזונות ילדים

בישראל יש שתי ערכאות שדנות בענייני גירושין של זוגות יהודים. בית הדין הרבני, ובית המשפט לענייני משפחה.

הגט עצמו נדון תמיד בבית הדין הרבני. זו סמכות ייחודית שלו.

אבל גירושין הם לא רק גט. יש רכוש, יש אחריות הורית, יש מזונות אישה ויש מזונות ילדים. את הנושאים האלה אפשר לנהל בכל אחת משתי הערכאות.

כריכה היא הכלי שמאפשר לבית הדין הרבני לדון בנושאים האלה. מי שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני יכול “לכרוך” אליה עניינים נוספים. למשל רכוש, אחריות הורית ומזונות.

אם הכריכה נעשתה כדין, בית הדין הרבני קונה סמכות לדון בעניינים שנכרכו. הצד השני כבר לא יכול להעביר אותם לבית המשפט לענייני משפחה.

במשך שנים השאלה הגדולה הייתה אם אפשר לכרוך גם מזונות ילדים. התשובה השתנתה כמה פעמים. ב-2025 היא השתנתה פעמיים.

איך הגענו לכאן: 55 שנה של מחלוקת

הלכת שרגאי, 1969

נקודת המוצא היא הלכת שרגאי משנת 1969. בית המשפט העליון קבע אז שמזונות ילדים הם זכות של הילד עצמו, ולא של ההורה. לכן, הורה לא יכול “לכבול” את הילד לבית הדין הרבני רק משום שבחר להגיש שם תביעת גירושין.

בפועל, לאורך השנים, בתי הדין הרבניים המשיכו לדון במזונות ילדים. הם עשו זאת בעיקר דרך תביעה של האם להשבת הוצאות שהוציאה על הילדים, או בהסכמת הצדדים.

בג”ץ 5988/21, פברואר 2025

ב-19.2.2025 ניתן פסק הדין בבג”ץ 5988/21. בדעת רוב של השופטות יעל וילנר ורות רונן נקבע שהלכת שרגאי עדיין בתוקף. בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים אגב כריכה לתביעת גירושין.

לפי פסק הדין, נשאר לבית הדין הרבני רק “חרך צר”. תביעה מצומצמת של הורה להשבת הוצאות שכבר הוציא, או דיון בהסכמה מפורשת של שני ההורים. השופט נועם סולברג סבר בדעת מיעוט שבתי הדין מוסמכים לדון בתביעות כאלה.

פסק הדין יצר אי ודאות גדולה. בעלי דין התחילו לבחון אם אפשר לתקוף החלטות מזונות שכבר ניתנו בבתי הדין, בטענה של חוסר סמכות. תיקים נתקעו.

תיקון מס’ 6, נובמבר 2025

הכנסת הגיבה בחקיקה. ב-17.11.2025 אושר בקריאה שנייה ושלישית חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס’ 6 – הוראת שעה), התשפ”ו-2025. לפי הדיווחים, 53 חברי כנסת תמכו ו-38 התנגדו.

התיקון נכנס לתוקף ב-18.11.2025, לתקופה של שנתיים. הוא קובע במפורש שבית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדי בני הזוג, כשהמזונות נכרכו כדין בתביעת הגירושין. זה נכון גם כשההורה השני לא מסכים.

בדיוני ועדת החוקה הוחלט לפצל את הצעת החוק. החלק שעבר הוא הסדר זמני. במקביל אמורה לפעול ועדת מומחים, שתבחן את שאלת חלוקת נטל המזונות בין ההורים ואת דרך החישוב.

מה בדיוק קובע התיקון, ומה הוא לא קובע

מה השתנה

• בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים שנכרכו כדין בתביעת גירושין.
• לא נדרשת הסכמה של ההורה השני.
• הסמכות כוללת את מכלול צורכי הילדים: מזונות שוטפים, מדור, חינוך, בריאות והוצאות חריגות.
• התיקון חל גם על תיקים שהיו תלויים ועומדים ביום תחילתו, כל עוד לא ניתנה בהם הכרעה שיפוטית בעניין המזונות.

מה לא השתנה

• הכריכה לא אוטומטית. מבחני הכנות נשארו בתוקף. נפרט עליהם בהמשך.
• זו הוראת שעה. היא לא חלק קבוע מהחוק, והיא תפקע בנובמבר 2027 אם הכנסת לא תאריך או תקבע אותה כהסדר קבוע.
• זה רלוונטי רק לבית הדין הרבני. התיקון לא נוגע לבתי הדין הדתיים של עדות אחרות, שלהם כללי סמכות משלהם.
• הזכות של הילד לא נעלמה. מזונות הם עדיין זכות של הילד, והשיקול המרכזי נשאר טובתו.

מבחני הכנות: התנאי שאי אפשר לדלג עליו

הרחבת הסמכות לא הופכת כל כריכה לתקפה. בית הדין הרבני קונה סמכות בעניין שנכרך רק אם מתקיימים שלושה תנאים מצטברים.

1. כנות תביעת הגירושין. צריך לרצות להתגרש באמת. תביעת גירושין שהוגשה רק כדי “לתפוס” ערכאה, בלי כוונה להיפרד, חשופה לטענת חוסר כנות.
2. כנות הכריכה. העניין שנכרך צריך להיות קשור באמת לגירושין, וההורה צריך להתכוון לנהל אותו שם.
3. כריכה כדין. הכריכה צריכה להיות מפורטת. לא מספיק לכתוב “אני כורך את מזונות הילדים”. צריך לפרט את העניינים, את הנתונים ואת הסעדים המבוקשים.

זו נקודה שבה תיקים רבים נופלים. כריכה סתמית, או כריכה שנעשתה בחופזה, עלולה לאבד את הסמכות. ואז כל היתרון של ההגשה הראשונה הולך לאיבוד.

מרוץ הסמכויות 2026: איך זה עובד בפועל

היום אי אפשר להגיש תביעה בסכסוך משפחתי ישר לבית המשפט או לבית הדין. קודם מגישים בקשה ליישוב סכסוך, לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

השלבים

1. הגשת בקשה ליישוב סכסוך. ההגשה נעשית ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או שליד בית הדין הרבני. האגרה נמוכה.
2. פגישות מהו”ת. עד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, בלי עלות. הן מתקיימות בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, עם אפשרות הארכה.
3. עיכוב הליכים. בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה (או 75 ימים אם הוארכה), ככלל אי אפשר להגיש תביעה בעניין, חוץ ממקרים דחופים.
4. זכות קדימה. בתום תקופת העיכוב, להורה שהגיש את הבקשה יש 15 ימים להגיש תביעה לערכאה שהוא בוחר. זה בתנאי שהתייצב לפגישות.
5. אחרי 15 הימים. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש תביעה לכל ערכאה.

כלומר, מי שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, ומנצל את חלון 15 הימים, מחזיק ביד את הבחירה בערכאה. מאז תיקון 6 הבחירה הזו כוללת שוב גם את מזונות הילדים.

זה בדיוק מה שמכונה מרוץ הסמכויות. ההבדל ב-2026 הוא שהפרס במרוץ גדל.

מה קורה אם לא מגישים בזמן

אם ההורה שהגיש את הבקשה לא הגיש תביעה בתוך 15 הימים, היתרון שלו נעלם. מאותו רגע ההורה השני יכול להגיש לערכאה שנוחה לו. לכן, ההכנה של כתב התביעה צריכה להתחיל עוד בזמן פגישות המהו”ת, ולא בסופן.

מה נכלל במזונות ילדים

לפני שמשווים בין הערכאות, כדאי להבין על מה בעצם מתדיינים. מזונות ילדים הם לא סכום אחד. הם אוסף של רכיבים.

• צרכים שוטפים. מזון, ביגוד, הנעלה, היגיינה.
• מדור. חלק הילדים בעלות הדיור, שכר דירה או משכנתא.
• אחזקת מדור. חשמל, מים, ארנונה, ועד בית.
• חינוך. תשלומי בית ספר וגן, ציוד, שיעורי עזר.
• בריאות. הוצאות רפואיות שאינן מכוסות, טיפולי שיניים, טיפול רגשי.
• הוצאות חריגות. הוצאות שלא צפויות מראש, שבדרך כלל מתחלקות בין ההורים לפי מפתח שנקבע.
• חוגים, קייטנות ומעון. לפעמים חלק מהמזונות השוטפים, ולפעמים מחולקים בנפרד.

כל אחד מהרכיבים האלה יכול להיקבע אחרת בכל ערכאה. לכן ההשוואה האמיתית היא לא “מי פוסק יותר”, אלא איך כל ערכאה צפויה להתייחס לרכיבים שבמחלוקת בתיק שלכם.

הדין העברי במזונות ילדים, בקצרה

גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני מחילים על זוג יהודי את הדין האישי, כלומר את הדין העברי. ההבדל הוא בפרשנות וביישום.

לפי הדין העברי, האב חייב בצרכים ההכרחיים של ילדיו. תקנה של הרבנות הראשית משנת 1944 העלתה את גיל החיוב המלא עד 15. מעבר לצרכים ההכרחיים, ומעבר לגיל 15, החיוב נשען על “דין צדקה”, שבו נלקחים בחשבון גם האמצעים של האם.

בבע”מ 919/15 פירש בית המשפט העליון את הדין הזה כך שבגילאי 6 עד 15 גם הצרכים ההכרחיים מתחלקים בין שני ההורים, לפי היכולת וזמני השהות. מתחת לגיל 6, ככלל, החיוב בצרכים ההכרחיים מוטל על האב.

בתי הדין הרבניים אינם מחויבים לאותה פרשנות באותו אופן, והפסיקה שלהם בנקודה הזו אינה אחידה. זה המקור העיקרי להבדלים בין הערכאות, וזו הסיבה שהשאלה איפה מגישים יכולה לשנות את התוצאה בפועל.

בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה: מה ההבדל במזונות

השאלה הזו מעסיקה כל הורה שעומד להתגרש. התשובה הכנה היא שאין ערכאה שטובה מראש לאב או לאם. יש הבדלים, והם משפיעים אחרת בכל תיק.

הלכת 919/15 בקצרה

ב-2017 קבע בית המשפט העליון בבע”מ 919/15 שבגילאי 6 עד 15 חובת המזונות מתחלקת בין שני ההורים. החלוקה נעשית לפי היכולת הכלכלית של כל אחד, ולפי זמני השהות בפועל. ההלכה הזו שינתה מאוד את המצב, במיוחד כשההכנסות של ההורים קרובות וזמני השהות משמעותיים.

חשוב לדעת: בע”מ 919/15 קבע גם שהשינוי בהלכה עצמו אינו “שינוי נסיבות מהותי”. כלומר, הוא לא מאפשר לפתוח מחדש הסכם מזונות קיים רק בגלל ההלכה החדשה.

אז מי “מרוויח” מהתיקון

שאלה כזו עולה הרבה ברשתות, ותשובות חד משמעיות עליה כמעט תמיד מטעות. התוצאה תלויה בגיל הילדים, בפער ההכנסות, בזמני השהות, ובשאר הנושאים שבמחלוקת.

לפעמים ההכרעה לגבי הערכאה נקבעת דווקא בגלל הרכוש או האחריות ההורית, והמזונות הולכים “יחד עם החבילה”. לכן, את ההחלטה צריך לקבל על התיק כולו, לא על סעיף אחד.

תרחישים נפוצים

התרחישים הבאים הם להמחשה בלבד. הם לא מקרים אמיתיים של לקוחות המשרד.

זוג שעוד לא פתח הליך

זה המצב שבו לתיקון יש את ההשפעה הגדולה ביותר. לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוך, כדאי לבדוק את כל התמונה: הכנסות, זמני שהות רצויים, רכוש, ויכולת להגיע להסכמות. ההחלטה איפה להגיש צריכה להתקבל לפני ההגשה, לא אחריה.

הליך שכבר פתוח

אם כבר הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ובה נכרכו מזונות הילדים, כדאי לבדוק איך התיקון משפיע על התיק. ייתכן שטענת חוסר סמכות שהועלתה אחרי בג”ץ 5988/21 כבר לא רלוונטית. ייתכן גם שמשתנה עמדת המיקוח במשא ומתן להסכם.

הסכם גירושין שכבר אושר

הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין לא נפתח מחדש בגלל התיקון. התיקון עוסק בשאלה מי מוסמך לדון, ולא בשינוי הסכמים קיימים. גם תביעה עצמאית של ילד למזונות אחרי הסכם שאושר אפשרית רק במקרים חריגים, לפי ההלכה שנקבעה בבע”מ 7670/18. למשל כשעניינו של הילד לא נבחן לגופו, או כשהסכום לא מספיק לצרכים הבסיסיים שלו.

הורים שמעדיפים דין תורה

יש ציבור שמבקש להתדיין דווקא בבית הדין הרבני, מתוך מחויבות הלכתית. עבורו התיקון מחזיר אפשרות לנהל את כל ההליך, כולל מזונות הילדים, במקום אחד. זה נפוץ במיוחד בקרב לקוחות דתיים וחרדים, כמו אלה שמגיעים לסניף שלנו בבני ברק.

שינוי מזונות בעתיד

תביעה להגדלה או להפחתה של מזונות מוגשת, ככלל, לערכאה שפסקה אותם. כדאי לקחת את זה בחשבון כבר בהתחלה. הבחירה בערכאה משפיעה גם על השנים שאחרי הגירושין.

מה יקרה בנובמבר 2027

הוראת השעה נקבעה לשנתיים, עד נובמבר 2027. לכן, המצב המשפטי הנוכחי לא בהכרח יישאר.

יש שלוש אפשרויות עיקריות:

• הארכה. הכנסת תאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת.
• הסדר קבוע. הכנסת תעגן את הסמכות כחלק קבוע מהחוק, אולי עם שינויים בעקבות המלצות ועדת המומחים.
• פקיעה. ההוראה לא תוארך, ונחזור למצב שקבע בג”ץ 5988/21.

במקביל, תנועת “ישראל חופשית” עתרה לבג”ץ (בג”ץ 61483-12-25) וביקשה לבטל את התיקון. נכון למועד כתיבת המדריך, לא פורסמה הכרעה בעתירה.

מה זה אומר עליכם? אם אתם שוקלים להגיש עכשיו, כדאי לתכנן גם לתרחיש שבו ההוראה תפקע או תשתנה בזמן שהתיק פתוח. זו שאלה שכדאי לשאול את עורך הדין לפני ההגשה.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

• לרוץ להגיש בלי הכנה. הגשה מהירה בלי תוכנית עלולה לפגוע בתיק יותר מכל יתרון של מקום ראשון.
• כריכה כללית מדי. כריכה שלא מפרטת נתונים וסעדים חשופה לטענת חוסר כנות.
• תביעת גירושין “טקטית”. אם אין כוונה אמיתית להתגרש, הכריכה עלולה ליפול.
• לפספס את חלון 15 הימים. בלי הגשה בזמן, זכות הקדימה הולכת לאיבוד.
• להסתמך על “מה שקרה לחבר”. כל תיק שונה. מה שהתאים לזוג אחד עלול להזיק לזוג אחר.
• לשכוח שזו הוראת שעה. המצב יכול להשתנות בעוד שנה.

רשימת בדיקה לפני שמגישים

• מה גילאי הילדים, ומה זמני השהות שאתם מבקשים בפועל?
• מה ההכנסות של כל אחד מההורים, כולל הכנסות לא קבועות?
• אילו נושאים נוספים במחלוקת: רכוש, דירה, אחריות הורית, מעבר מגורים?
• האם יש סיכוי ממשי להגיע להסכם? הסכם גירושין מאושר מייתר את כל המרוץ.
• האם אחד הצדדים כבר הגיש בקשה ליישוב סכסוך, ומתי?
• האם יש עניין דחוף, כמו צורך במזונות זמניים, שמצדיק פנייה מיידית?

מזונות זמניים: מה קורה עד ההכרעה

הליך מזונות יכול להימשך חודשים. בינתיים הילדים צריכים לאכול, ללמוד ולקבל טיפול רפואי. לכן אפשר לבקש מזונות זמניים, שנקבעים בשלב מוקדם של ההליך ועד לפסק הדין.

הבקשה למזונות זמניים מוגשת לערכאה שבה מתנהל ההליך. זו עוד סיבה לכך שהשאלה “איפה” משפיעה כבר מהחודש הראשון.

עפולה ובני ברק: למה ההחלטה מקומית

הבחירה בערכאה היא לא רק שאלה משפטית. היא גם שאלה של מקום, קהילה וזמנים.

בעפולה ובעמקים אנחנו פוגשים זוגות מרקע מגוון: חילוניים, מסורתיים ודתיים, ולעיתים גם זוגות שאחד מבני הזוג גר רחוק. לכל אחד מהם יש העדפה אחרת, ולפעמים גם לוחות זמנים שונים של הערכאות באזור. כדאי לברר מראש איך זה משפיע על התיק.

בבני ברק ובערי המרכז רבים מהלקוחות דתיים או חרדים. רבים מהם מעדיפים מראש את בית הדין הרבני, ולפעמים זו גם העדפה של שני הצדדים. במצב כזה תיקון 6 מאפשר לנהל את כל ההליך במקום אחד, בלי לפצל בין ערכאות.

מנגד, יש תיקים שבהם אחד ההורים חושש מבית הדין, והשני רוצה דווקא אותו. אלה התיקים שבהם המרוץ הכי חריף, ושבהם ההכנה המוקדמת שווה הכי הרבה.

איך אנחנו מלווים תיק מזונות

המשרד מייצג באופן שוטף גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבתי הדין הרבניים. כך אנחנו יכולים לבחון את שתי הדלתות באותה עין.

1. מיפוי עובדתי וכלכלי. הכנסות, הוצאות, זמני שהות, רכוש.
2. בחינת ערכאה. השוואה בין שני המסלולים, בהתאם לנתונים של התיק ולא לפי כלל אצבע.
3. הכנה מוקדמת. כתב תביעה מוכן לפני תום תקופת העיכוב, עם כריכה מפורטת.
4. ניסיון להסכמות. כשאפשר, הסכם הוא הדרך המהירה והזולה ביותר.
5. ניהול ההליך עד הסוף. כולל מזונות זמניים, ערעור ואכיפה.

אנחנו פועלים בשני סניפים: בעפולה, לתושבי העמקים והצפון, ובבני ברק, לתושבי המרכז. אפשר לקרוא עוד על דיני משפחה בעפולה ועל גירושין במרכז.

שאלות נפוצות

האם היום אפשר לתבוע מזונות ילדים בבית הדין הרבני?

כן. מאז 18.11.2025, לפי תיקון מס’ 6, בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים שנכרכו כדין בתביעת גירושין, גם בלי הסכמת ההורה השני.

מה קבע בג”ץ 5988/21?

בפברואר 2025 קבע בג”ץ, בדעת רוב, שבית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים אגב כריכה, אלא רק בתביעה מצומצמת להשבת הוצאות או בהסכמה. תיקון 6 שינה את המצב הזה בחקיקה.

עד מתי התיקון בתוקף?

הוא נקבע כהוראת שעה לשנתיים מ-18.11.2025, כלומר עד נובמבר 2027. הכנסת יכולה להאריך אותו, לקבוע אותו כהסדר קבוע, או לתת לו לפקוע.

האם ההורה השני יכול להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה?

אם הכריכה נעשתה כדין ועמדה במבחני הכנות, בית הדין הרבני קנה סמכות, והתיק נשאר בו. אפשר לטעון נגד כנות התביעה או הכריכה, ואם הטענה מתקבלת, הסמכות יכולה לעבור.

מי מחליט באיזו ערכאה יידונו המזונות?

ככלל, מי שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך, וניצל את 15 ימי הקדימה בתום תקופת העיכוב, בוחר את הערכאה. אחרי זה כל צד יכול להגיש לכל ערכאה.

האם בית הדין הרבני פוסק מזונות נמוכים יותר?

אין תשובה אחת. בית המשפט לענייני משפחה מיישם את בע”מ 919/15 על חלוקה יחסית בין ההורים. בבית הדין הרבני היישום אינו אחיד. ההבדל בפועל תלוי בנתוני התיק.

האם התיקון חל על תיק שכבר נפתח?

כן, אם עדיין לא ניתנה בו הכרעה שיפוטית בעניין המזונות. אם כבר ניתנו החלטות, בייחוד בשתי ערכאות, צריך לבדוק אותן לגופן ולא להסתמך רק על תאריך פתיחת התיק.

האם אפשר לפתוח מחדש הסכם מזונות בגלל התיקון?

לא. התיקון עוסק בסמכות, לא בשינוי הסכמים. שינוי מזונות מחייב שינוי נסיבות מהותי, וגם שינוי הלכה כשלעצמו אינו נחשב לכזה.

האם התיקון רלוונטי לזוגות שאינם יהודים?

התיקון עוסק בסמכות בתי הדין הרבניים, ולכן חל על זוגות יהודים. לבתי הדין הדתיים של עדות אחרות יש כללי סמכות נפרדים, וכל מקרה נבחן לפי הדין שחל עליו.

האם אפשר לוותר על כל המרוץ?

כן. הסכם גירושין שמקבל תוקף של פסק דין מייתר את מרוץ הסמכויות. ברוב המקרים זה גם המסלול המהיר והזול ביותר.

מי יכול לייצג אותי בבית הדין הרבני?

בבית הדין הרבני אפשר להיות מיוצג על ידי עורך דין או על ידי טוען רבני. כשהתיק כולל גם רכוש, אחריות הורית ומזונות, ויש אפשרות שחלק ממנו יעבור לבית המשפט, יש יתרון לייצוג שמכיר את שתי הערכאות.

מה העלות של בקשה ליישוב סכסוך?

האגרה נמוכה, ופגישות המהו”ת ביחידת הסיוע ניתנות בלי עלות. העלות העיקרית היא הייצוג המשפטי בהליך עצמו.

הצעד הבא

אם אתם לפני פתיחת הליך גירושין, או שכבר נפתח נגדכם הליך שכולל מזונות ילדים, עכשיו הזמן לבדוק את שתי הדלתות. כדאי לעשות את זה לפני שמגישים בקשה ליישוב סכסוך, ולא אחרי.

אפשר לקרוא גם את המדריך המלא להסכם גירושין, את המדריך להסדרי שהות ואחריות הורית, ואת המאמר על מזונות ילדים אחרי גיל 18.

חלון ההזדמנויות במרוץ הסמכויות נמדד בימים ספורים מרגע הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. לכן כדאי לתכנן את האסטרטגיה עוד לפני הצעד הראשון.

לפגישת ייעוץ, השאירו פרטים ונחזור אליכם.

מקורות: מאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון (בג”ץ 5988/21), חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי”ג-1953, פתיחת תיק ליישוב סכסוך, gov.il.

המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה.

על הכותבת

עו”ד שלומית אסרף שניידר

ראש תחום משפחה ומקרקעין

ראש תחום משפחה ומקרקעין במשרד. מטפלת בהסכמי ממון, מזונות ילדים, הורות משותפת ובתביעות בבית המשפט לענייני משפחה.

להכרות עם עו”ד שלומית אסרף שניידר