מאת עו”ד שלומית אסרף שניידר·ראש תחום משפחה ומקרקעין·עודכן 08.10.2026תקציר: בדיקת אבהות בישראל נעשית רק לפי צו של בית המשפט לענייני משפחה. גם אם כל הצדדים מסכימים, מעבדה מוסמכת לא תבצע בדיקה בלי צו. את הצו מבקשים במסגרת תביעת אבהות, והבקשה מוגשת לבית המשפט שבאזור מגורי הקטין. תוצאות הבדיקה נמסרות רק לבית המשפט, לא לצדדים ולא לעורכי הדין. גם מי שנמצא בחו”ל יכול להיבדק, דרך נציגות ישראל ולפי נוהל של משרד החוץ, ועלות המעבדה משולמת ישירות למעבדה. במדריך הזה נעבור על ההליך, על הרכיבים שמרכיבים את העלות ועל המקרים המיוחדים.
מהי תביעת אבהות ולמה היא חשובה
תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית. היא באה לקבוע אם גבר מסוים הוא אביו של קטין. בסוף ההליך בית המשפט נותן פסק דין שמצהיר אם הוא האב או לא.
לפסק הדין יש משמעות גדולה. אם נקבע שהגבר הוא האב, הוא חייב במזונות. הוא גם יכול לדרוש זמני שהות עם הילד ולהשתתף בהכרעות על חייו, כמו חינוך ומקום מגורים. הילד, מצדו, מקבל זכויות בעיזבון של אביו.
את התביעה יכולים להגיש אחד מהוריו של הקטין, הקטין עצמו באמצעות אפוטרופוס שמינה בית המשפט, והקטין עצמו אחרי שהגיע לבגרות. כלומר גם אב שרוצה שיכירו בו יכול לפתוח את ההליך, לא רק אמא שמבקשת מזונות.
למה אי אפשר פשוט לעשות בדיקה
הרבה אנשים מניחים שאפשר להזמין תור במעבדה ולסגור עניין. זה לא עובד כך.
לפי חוזר מנהל רפואה 38/2010 של משרד הבריאות, בדיקת אבהות, וכל בדיקה אחרת לקשרי משפחה, נערכת לפי צו של בית משפט לענייני משפחה. אפשר גם צו של בית דין דתי מוסמך, במקרים שבהם הדבר בסמכותו. ההסדר מבוסס על חוק מידע גנטי, התשס”א-2000. משרד הבריאות מדגיש שבלי הצו לא ניתן לבצע את הבדיקה, גם אם יש הסכמה בין כל הצדדים.
הסכמת הנבדק
בית המשפט לא יוציא צו לבדיקה גנטית בלי הסכמה של מי שנבדק. זה עיקרון בסיסי בחוק.
כשהנבדק הוא קטין
כשמדובר בקטין, צו יינתן רק אם האחראי עליו הסכים. אם הקטין מעל גיל 16, צריך גם את הסכמתו שלו.
בית המשפט גם לא יורה על בדיקה לקטין לפני ששמע את עמדתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו. החריג הוא מצב שבו שמיעת הקטין תפגע בטובתו.
יש חריג נוסף, לקטין שהוא עצמו הורה. במקרה כזה בית המשפט יכול להורות על הבדיקה גם בלי הסכמת האחראי עליו, אם הקטין נתן את הסכמתו.
איפה מגישים ומה מצרפים
התביעה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו גר הקטין, או שבו היה מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג. לבית הדין הרבני אין סמכות בעניין. לבית הדין השרעי יש סמכות מוגבלת בתביעות של מוסלמים, אבל הכרה שנועדה לשמש גם מול מוסדות המדינה, כמו מזונות וביטוח לאומי, מחייבת פנייה לבית המשפט לענייני משפחה.
הבקשה כוללת שני חלקים: בקשה לצו לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה, ובקשה לפסק דין הצהרתי לאבהות. יש טופס ייעודי לכך באתר הרשות השופטת.
לכתב התביעה מצרפים:
- תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין, שתומך בעובדות התביעה.
- תעודת לידה מאומתת.
- הודעת לידה, אם הילד נולד בישראל ואינו רשום עדיין במרשם האוכלוסין.
- תעודת נישואין, גירושין, אלמנות או פטירה, לפי הנסיבות.
- אישור על תשלום האגרה, או בקשה לפטור מאגרה במצוקה כלכלית.
שלבי ההליך
- מגישים את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.
- מעבירים העתק מכתב התביעה ומכל מסמך נוסף ליחידה לקשרי משפחה במשרד המשפטים.
- היחידה בודקת את הבקשה ומגישה לבית המשפט תגובה שמייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
- הצד השני מגיש כתב הגנה.
- נקבע דיון, שמתקיים בדלתיים סגורות.
- אם אין מניעה, בית המשפט מוציא צו לבדיקה גנטית.
- הנבדקים מגיעים למעבדה מוסמכת, והתוצאות נמסרות לבית המשפט.
- בית המשפט נותן פסק דין.
לפני ההגשה אפשר לפנות ליחידה לקשרי משפחה במשרד המשפטים עם שאלות על אופן ההגשה והמסמכים.
מה קורה כשמישהו מסרב להיבדק
לאב ולאם יש זכות לסרב. אבל הסירוב לא עובר בלי מחיר.
אם הסירוב אינו סביר, בית המשפט יכול לראות בו ראיה מכרעת לכך שהאיש הוא אביו של הקטין. בפסיקה אפשר למצוא גם מקרים שבהם בית המשפט הורה על בדיקה למרות התנגדות האב. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו וטובת הילד.
לכן הסירוב הוא החלטה אסטרטגית שדורשת ייעוץ משפטי לפני שמקבלים אותה.
חשש לממזרות ואבהות אזרחית
בית המשפט נוטה לא להוציא צו לבדיקה אם יש חשש שבעקבות התוצאה הילד יוכרז כממזר לפי ההלכה היהודית. זה קורה בעיקר כשהאם הייתה נשואה לגבר אחר בעת ההיריון. אותה זהירות קיימת כשיש חשש לנזק חברתי חמור לילד מדת אחרת.
במקרים כאלה אפשר לתבוע אבהות אזרחית. אבהות אזרחית מוכרת על ידי מוסדות המדינה, כמו הביטוח הלאומי, ומחייבת את הגבר במזונות. היא לא קובעת מעמד הלכתי ואינה נסמכת על בדיקה גנטית. בית המשפט מכריע לפי ראיות אחרות, ובוחר אותן לפי טובת הילד.
גם תביעה רגילה יכולה להפוך לתביעה אזרחית באמצע הדרך, אם מתעורר חשש כזה. במקרים חריגים בית המשפט יכול גם לדחות אותה.
איך נערכת הבדיקה ומה התוצאה אומרת
הדגימה נלקחת מרירית הלחי. אין דם ואין כאב, גם אצל ילדים קטנים. לפי משרד הבריאות, בודקים סמנים גנטיים ב-15 אתרים כרומוזומליים בלתי תלויים לפחות (STR). כדי לשפר את הדיוק בודקים גם את האם, לא רק את האב והילד.
התוצאה יכולה להיות אחת משתיים:
- אי התאמה. אם בילד יש סמנים שאינם אצל הגבר הנטען, אי אפשר שהוא אביו. זו שלילה ודאית.
- התאמה מלאה. אם כל הסמנים נמצאו אצל הגבר, ההסתברות לאבהות גבוהה מאוד. בבתי המשפט זו ראיה קרובה לוודאית.
דבר אחד מפתיע הרבה אנשים: המעבדה לא מוסרת את התוצאה לנבדקים או לעורכי הדין. לפי חוק מידע גנטי, התוצאות נמסרות רק לבית המשפט שנתן את הצו. התוצאה מגיעה אליכם דרך בית המשפט.
בדיקת אבהות בחו”ל
לא כולם גרים בישראל. לפעמים האב, האם או הילד נמצאים בחו”ל, והשאלה היא איך מבצעים את הבדיקה.
משרד החוץ מפעיל נוהל מיוחד לבדיקות גנטיות להוכחת קשרי משפחה מחוץ לארץ. הוא מיועד לאזרחים ישראלים ולזרים. ההליך מתנהל כך:
- מקבלים צו של בית משפט לענייני משפחה (או של בית דין דתי מוסמך) לביצוע הבדיקה. בלי צו אין נוהל.
- ממלאים באינטרנט את טופס הבדיקות הגנטיות להוכחת קשרי משפחה, נוהל חו”ל, וסורקים את המסמכים.
- מצרפים מסמך מזהה של כל נבדק, תעודת זהות או דרכון. המסמך והמספר חייבים להתאים לאלה שבצו.
- מוסרים מספרי טלפון של הנבדקים בחו”ל.
- מצרפים קבלה על התשלום למעבדה.
- יוצרים קשר עם הקונסול הכללי של נציגות ישראל במדינה שבה הנבדק שוהה.
הדגימה נלקחת בנציגות ונשלחת לבדיקה, ולכן ייתכן תשלום נוסף על המשלוח. את התור לבדיקה קובעת הנציגות עצמה. היא עושה זאת אחרי שהצו הגיע אליה מהפרקליטות דרך משרד החוץ, אחרי שהוצגה הוכחת תשלום למעבדה, ואחרי שנמסרו מספרי הטלפון. כלומר הצו לא בהכרח עובר דרככם. כדאי לוודא עם עורך הדין ועם הנציגות אחרי כמה זמן הוא מגיע.
שימו לב: זה מסלול שקורה בתוך הליך משפטי. אין דרך להפעיל אותו בלי תביעה וצו.
כמה זמן זה לוקח
אין משך קבוע, כי הוא תלוי בעומס בבית המשפט, בתגובת הצד השני ובמעבדה. מה שאפשר להגיד הוא שבנוהל חו”ל יש עוד שלבים: הצו צריך להגיע לנציגות דרך הפרקליטות ומשרד החוץ, התשלום למעבדה צריך להיות מוכח, והתור נקבע רק אחרי שכל אלה הושלמו. לכן ההליך עם נבדק בחו”ל נוטה להיות ארוך יותר מהליך שכולו בישראל.
לצורך הערכה גסה, אתרי עורכי דין מדווחים שהתוצאות מחו”ל מגיעות לבית המשפט כחודש אחרי הבדיקה, ושההליך כולו נמשך בדרך כלל כמה חודשים. אלה נתוני שוק ולא התחייבות, וכל תיק שונה.
כמה זה עולה: הרכיבים של העלות
אין מחיר אחד לכל המקרים. העלות מורכבת ממספר רכיבים, וכדאי להכיר אותם לפני שמתחילים.
- אגרת בית משפט. משלמים אגרה על התביעה. מי שמצבו הכלכלי קשה יכול לבקש פטור. את הסכום העדכני כדאי לבדוק בטבלת האגרות באתר הרשות השופטת.
- עריכת דין ואימות תצהיר. התצהיר חייב אימות של עורך דין, והחתימה בפני עורך דין כרוכה בתשלום. שכר הטרחה לייצוג בהליך נקבע בהסכם עם המשרד.
- המעבדה. לפי משרד הבריאות העלות חלה על מבקשי הבדיקה, והיא תלויה במספר הנבדקים ובאופי הדגימה. התעריפים קבועים במחירון משרד הבריאות. את הצעת המחיר מקבלים מהמעבדה אחרי שפונים אליה ומעבירים לה עותק של הצו.
- בחו”ל: תשלום למעבדה ומשלוח. בנוהל החו”ל התשלום נעשה מול המעבדה הרלוונטית, ולאחר הבדיקה בנציגות ייתכן תשלום נוסף על משלוח הדגימות.
- נסיעות וזמן. אם הנבדק צריך להגיע לנציגות, יש גם עלות של הגעה והתארגנות.
כדי לתת אינדיקציה: אתרים של משרדי עורכי דין מדווחים על כ-3,000 עד 4,500 ש”ח לבדיקת המעבדה. זה מידע שוק ולא תעריף רשמי, והוא משתנה לפי מספר הנבדקים והמעבדה. את הסכום המחייב תקבלו בהצעת המחיר.
הצעה מעשית: בקשו הצעת מחיר בכתב מהמעבדה לפני התשלום, ובדקו מראש אם מגיע לכם פטור מאגרה.
מה משתנה אחרי פסק הדין
אם נקבע שהגבר הוא האב, מתחילות חובות וזכויות. הוא חייב במזונות. הוא יכול לבקש זמני שהות ולהיות שותף באחריות ההורית. הילד נכנס למעגל היורשים שלו. כדאי לקרוא גם את המדריך שלנו על הסדרי שהות.
בעניין רישום, בג”ץ 6483/05 קבע שפקיד הרישום במרשם האוכלוסין רשאי להתנות רישום אבהות בצו תקף של בית המשפט לענייני משפחה.
בדיקות ביתיות ובדיקות באינטרנט
אפשר למצוא היום ערכות בדיקה שמוצעות באינטרנט, כולל ממעבדות בחו”ל. הן לא חלק מהמסלול הרשמי שמתואר כאן. משרד הבריאות קובע שבדיקת אבהות נערכת רק לפי צו, ולכן בדיקה כזאת לא מחליפה את ההליך בבית המשפט.
חשוב להבדיל בין שני דברים שנשמעים דומים. “נוהל חו”ל” הוא מסלול רשמי של משרד החוץ, שמתנהל בנציגות ישראלית ולפי צו של בית משפט ישראלי. “הזמנת ערכה מחו”ל” היא רכישה פרטית. גם אם הערכה נשלחת למעבדה מוכרת בארה”ב או באירופה, היא לא עוברת במסלול הרשמי, ואי אפשר לסמוך על כך שבית המשפט יקבל אותה כראיה.
לפני שמזמינים אחת, ובעיקר לפני שמנסים להגיש אותה כראיה, כדאי להתייעץ עם עורך דין. הדרך הבטוחה היא להתחיל מתביעה ומצו.
נבדק שנפטר
לפעמים מי שצריך להיבדק כבר איננו. אפשר לבצע בדיקה גם מדגימה ביולוגית של המנוח, למשל דגימה פתולוגית שנשמרה מטיפול רפואי או שנלקחה בנתיחה.
במקרים חריגים מבקשים מבית המשפט ומלשכת הבריאות הרלוונטית צו לפתיחת קבר לצורך נטילת דגימה. זה מסלול מורכב, ונחוץ בו ליווי משפטי צמוד.
ערעור
על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין. המועד הזה נספר, ולכן אל תחכו. עוד על המועדים בהליכים משפחתיים אפשר לקרוא כאן.
שאלות נפוצות
האם אפשר לעשות בדיקת אבהות בלי בית משפט?
לא במסלול הרשמי. לפי משרד הבריאות, בדיקת אבהות נערכת רק לפי צו של בית משפט לענייני משפחה או של בית דין דתי מוסמך, וזה נכון גם אם כל הצדדים מסכימים.
מי יכול להגיש תביעת אבהות?
אחד מהוריו של הקטין, הקטין באמצעות אפוטרופוס שמינה בית המשפט, והקטין עצמו אחרי שהתבגר.
לאיזה בית משפט מגישים?
לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגורי הקטין, או במקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג. לבית הדין הרבני אין סמכות בעניין.
האם אפשר לסרב לבדיקה?
כן, אבל סירוב לא סביר יכול לפעול נגד המסרב. בית המשפט רשאי לראות בו ראיה מכרעת לכך שהגבר הוא האב.
מי מקבל את תוצאות הבדיקה?
רק בית המשפט שנתן את הצו. המעבדה לא מוסרת תוצאות לנבדקים, לעורכי הדין או לאדם אחר מטעמם.
כמה מדויקת הבדיקה?
אי התאמה שוללת קרבה משפחתית בוודאות. התאמה מלאה נחשבת בבתי המשפט לראיה קרובה לוודאית, ולפי משרד הבריאות ההסתברות לטעות נמוכה מאוד.
אפשר להיבדק כשהאב או הילד בחו”ל?
כן. יש נוהל חו”ל של משרד החוץ. צריך צו של בית משפט ישראלי, טופס מקוון, מסמכים מזהים, קבלה על התשלום למעבדה ויצירת קשר עם נציגות ישראל במדינה.
כמה עולה בדיקת אבהות?
העלות תלויה במספר הנבדקים ובאופי הדגימה, לפי מחירון משרד הבריאות, והצעת מחיר ניתנת אחרי פנייה למעבדה עם עותק הצו. בנוסף יש אגרת בית משפט ושכר טרחה. בחו”ל ייתכן גם תשלום על משלוח הדגימות.
מה זה אבהות אזרחית?
הכרה באב על ידי מוסדות המדינה, בלי בדיקה גנטית ובלי השלכה על המעמד ההלכתי של הילד. היא רלוונטית כשיש חשש לממזרות או לנזק חברתי חמור.
אפשר להיבדק אחרי גיל 18?
כן. מי שהתבגר יכול להגיש תביעה בעצמו. גם בבגרות נדרש צו בית משפט ונדרשת הסכמת הנבדקים.
האם אפשר להיבדק אם האב נפטר?
אפשר, מדגימה ביולוגית שנשמרה. במקרים חריגים נדרש צו לפתיחת קבר.
הצעד הבא
הליך אבהות נוגע לילד, למזונות ולמעמד המשפחה. טעות בשלב הפתיחה, כמו בחירת סוג התביעה או ניסוח התצהיר, קשה לתקן אחר כך.
אם אתם שוקלים תביעה, או שנתבעתם ורוצים להבין את האפשרויות, אפשר לפנות אלינו. אנחנו מטפלים בתיקי משפחה בעפולה ובבני ברק, ואפשר להתחיל בשיחה קצרה. תוכלו להכיר גם את שירותי דיני המשפחה שלנו.
המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה.
על הכותבת
עו”ד שלומית אסרף שניידר
ראש תחום משפחה ומקרקעין
ראש תחום משפחה ומקרקעין במשרד. מטפלת בהסכמי ממון, מזונות ילדים, הורות משותפת ובתביעות בבית המשפט לענייני משפחה.
