ירושה ללא צוואה: מי יורש, כמה מקבל כל יורש ואיך מקבלים צו ירושה

מאת עו”ד יריב ואקנין·מייסד המשרד, עו”ד ונוטריון·עודכן 20.10.2026

תקציר: כשאדם נפטר בלי צוואה, הרכוש שלו עובר ליורשים על פי דין, לפי חוק הירושה, התשכ”ה-1965. היורשים הם בן או בת הזוג והקרובים: ילדים ונכדים, הורים ואחים, ואם אין כאלה, סבים וצאצאיהם. בן הזוג מקבל חצי מהעיזבון כשיש ילדים או הורים, ושני שלישים כשיש רק אחים או סבים. הילדים חולקים ביניהם בשווה. כדי לממש את הירושה מגישים בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. האגרה בהגשה מקוונת היא 507 ש”ח ועוד 66 ש”ח פרסום, נכון ל-2026.

מה זה ירושה ללא צוואה

ירושה ללא צוואה נקראת בחוק “ירושה על פי דין”. המשמעות פשוטה: המנוח לא קבע מי יקבל את הרכוש שלו, ולכן החוק קובע במקומו.

החוק לא שואל מי היה קרוב יותר רגשית, מי טיפל בהורה בשנים האחרונות או מי צריך את הכסף יותר. הוא קובע סדר קבוע, לפי קרבת משפחה, וחלקים קבועים לכל יורש.

זה המצב השכיח בישראל. רוב האנשים לא עורכים צוואה. ולכן רוב הירושות מתחלקות לפי הכללים שנפרט כאן.

חשוב להבחין בין שלושה מושגים שמתבלבלים ביניהם:

• עיזבון: כל מה שהמנוח השאיר. נכסים, כספים, זכויות, וגם החובות.
• ירושה: החלק שכל יורש מקבל מהעיזבון.
• צו ירושה: המסמך הרשמי שקובע מי היורשים ומה החלק של כל אחד. בלי הצו, הבנק, הטאבו וקופות הגמל לא ישחררו דבר.

מי היורשים על פי דין

סעיף 10 לחוק הירושה קובע שתי קבוצות של יורשים. הראשונה היא בן הזוג של המנוח ביום מותו. השנייה היא קרובי המוריש.

הקרובים מסודרים בשלושה “ענפים”. כל ענף קודם לענף שאחריו:

1. ענף ראשון: ילדי המנוח וצאצאיהם (נכדים, נינים).
2. ענף שני: הורי המנוח וצאצאיהם. כלומר ההורים, ואחריהם האחים והאחיינים.
3. ענף שלישי: הורי ההורים (סבים וסבתות) וצאצאיהם. כלומר דודים ובני דודים.

לפי סעיף 12, ילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים להורי הוריו. אם יש ילדים, ההורים והאחים לא יורשים כלל. אם אין ילדים אבל יש הורים, הסבים והדודים לא יורשים.

בן הזוג לא נכלל בסדר הזה. הוא יורש לצד הקרובים, וגודל החלק שלו תלוי במי עוד נשאר. הרחבנו על כך במאמר סדר היורשים על פי דין.

כמה מקבל בן הזוג

סעיף 11 לחוק מגדיר את חלקו של בן הזוג. יש בו שלושה רכיבים שצריך להכיר.

מיטלטלין ומכונית

בן הזוג מקבל קודם כל את המיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים. מדובר ברהיטים, מכשירי חשמל ותכולת הבית. את אלה הוא מקבל לפני החלוקה, והם לא נספרים בחלק שלו.

חצי או שני שלישים משאר העיזבון

• אם המנוח השאיר ילדים או נכדים, או הורים: בן הזוג מקבל חצי משאר העיזבון.
• אם המנוח השאיר רק אחים או אחיינים, או סבים: בן הזוג מקבל שני שלישים.
• אם לא נשאר אף קרוב מהרשימה: בן הזוג יורש את הכל.

כלל הדירה אחרי שלוש שנות נישואין

זה כלל שרבים לא מכירים. כשבן הזוג מתחרה רק מול אחים או סבים, ובני הזוג היו נשואים שלוש שנים לפחות וגרו יחד בדירה שהיא חלק מהעיזבון, בן הזוג מקבל את כל החלק של המנוח בדירה. בנוסף הוא מקבל שני שלישים משאר הנכסים.

המטרה ברורה. החוק לא רוצה שאלמן או אלמנה ייאלצו למכור את הבית שבו גרו, רק כדי לשלם לאחים של בן הזוג שנפטר.

מה מנכים מהחלק של בן הזוג

לפי סעיף 11(ג), מה שבן הזוג מקבל מכוח הנישואין, למשל כתובה, מנוכה מחלקו בירושה. מה שמגיע לו לפי חוק יחסי ממון או לפי הסכם ממון לא מנוכה.

הטעות הנפוצה: הדירה המשותפת לא כולה בעיזבון

כאן מתבלבלים הכי הרבה. כשבני זוג נשואים מחזיקים דירה ביחד, חצי מהדירה כבר שייך לבן הזוג שנשאר בחיים. זה לא ירושה. זה הרכוש שלו.

רק החצי של המנוח נכנס לעיזבון, ורק אותו מחלקים לפי חוק הירושה.

דוגמה: בעל נפטר בלי צוואה. הוא השאיר אישה ושני ילדים. הדירה רשומה על שניהם בחלקים שווים.

• חצי מהדירה שייך לאישה ממילא.
• החצי של הבעל הוא העיזבון. האישה יורשת חצי ממנו, כלומר רבע מהדירה.
• הרבע הנותר מתחלק בין שני הילדים. כל ילד מקבל שמינית מהדירה.

בסוף התהליך האישה מחזיקה שלושה רבעים מהדירה, וכל ילד מחזיק שמינית. מי שמחשב “רבע לכל אחד” טועה בחשבון.

טבלה: מי מקבל כמה בירושה ללא צוואה

הטבלה מתייחסת לעיזבון עצמו, אחרי שבן הזוג קיבל את חלקו ברכוש המשותף ואת המיטלטלין.

לחישוב מפורט יותר, כולל מקרים עם נכדים ויורשים שנפטרו, ראו את המאמר איך מתחלקת ירושה.

ילדים, נכדים ויורשים במקום מי שנפטר

כל הילדים שווים

לפי סעיף 13, ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה. אין עדיפות לבכור, לבן על פני בת או לילד שגר קרוב. גם ילד מנישואים קודמים או ילד שנולד מחוץ לנישואין יורש חלק שווה, ובלבד שהאבהות או האמהות מוכחת.

נכד במקום הורה שנפטר

סעיף 14 קובע שאם ילד של המנוח נפטר לפניו והשאיר ילדים, הנכדים יורשים במקומו. הם מקבלים יחד את החלק שהיה מגיע להורה שלהם, ומתחלקים בו בשווה.

דוגמה: אם נפטרה ויש לה שלושה ילדים. אחד מהם נפטר לפניה והשאיר שני ילדים. כל אחד משני הילדים החיים מקבל שליש. שני הנכדים מקבלים יחד את השליש של אביהם, שישית לכל אחד.

ילד מאומץ

לפי סעיף 16, מי שאומץ כדין יורש את ההורה המאמץ בדיוק כמו ילד ביולוגי. גם הצאצאים שלו יורשים במקומו.

ידועים בציבור: האם בן הזוג יורש בלי צוואה

כן, אבל בתנאים. סעיף 55 לחוק קובע שבן זוג ידוע בציבור יקבל את מה שהיה מקבל אילו היו נשואים, אם מתקיימים כל אלה:

• בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף.
• הם לא היו נשואים זה לזה.
• בשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.
• המנוח לא השאיר צוואה שקובעת אחרת.

הקושי הוא בהוכחה. אין תעודת נישואין, ולכן צריך להראות חיים משותפים בפועל: מגורים, חשבון משותף, גידול ילדים, השתתפות בהוצאות. כשהמשפחה של המנוח מתנגדת, זה הופך למאבק ראייתי. הרחבנו על כך במאמר ידועים בציבור וירושה בהעדר צוואה.

מה קורה כשאין יורשים בכלל

לפי סעיף 17, כשאין בן זוג ואין אף קרוב מהענפים שתיארנו, המדינה יורשת. הכסף מיועד לחינוך, מדע, בריאות וסעד.

החוק משאיר פתח קטן. שר האוצר רשאי להעניק מנכסי העיזבון לאדם שהיה תלוי במנוח, לאדם שהמנוח היה תלוי בו, או לבן משפחה שאינו יורש על פי דין. בפועל מדובר בהליך ארוך, בלי ודאות.

איך מקבלים צו ירושה: שלב אחר שלב

צו ירושה ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה, לפי סעיף 66 לחוק. הצו מצהיר על שמות היורשים ועל החלק היחסי של כל אחד מהם. כך זה עובד בפועל.

שלב 1: איסוף מסמכים

• תעודת פטירה של המנוח.
• פרטים מלאים של כל היורשים, כולל מספרי זהות.
• מסמכים שמוכיחים את הקשר המשפחתי, כשהוא לא מופיע במרשם האוכלוסין.
• תצהיר של המבקש, חתום בפני עורך דין.

שלב 2: הגשת הבקשה

מגישים בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. אפשר להגיש באופן מקוון או באופן ידני. נקודה חשובה: כשבין היורשים יש אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני דודים, את הבקשה מגישים רק באופן ידני, גם כשיש ייצוג. כך לפי כל זכות.

שלב 3: תשלום האגרה

בהגשה מקוונת משלמים 507 ש”ח אגרת פתיחה ועוד 66 ש”ח הוצאות פרסום, נכון ל-2026. בהגשה ידנית האגרה גבוהה יותר. משלמים באשראי, בבנק הדואר או בעמדות במשרדי הרשם.

שלב 4: פרסום ותקופת התנגדויות

לפי סעיף 67, הרשם מפרסם הודעה ברבים על הבקשה וקובע זמן להגשת התנגדויות, לא פחות משבועיים. כל מי שיש לו עניין רשאי להתנגד בתקופה הזו.

שלב 5: מתן הצו

כשאין התנגדות והמסמכים תקינים, הרשם נותן את הצו. כשיש התנגדות, או כשיש שאלה משפטית מורכבת, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה.

שלב 6: מימוש הירושה

עם הצו ביד פונים לבנקים, לקופות הגמל ולחברות הביטוח, ורושמים את הזכויות בנדל”ן בטאבו או ברשות מקרקעי ישראל. כל גוף דורש את הצו המקורי או העתק מאושר. מידע נוסף על ההליך יש במאמר מה הוא צו ירושה.

חשבון בנק משותף: סעיף אריכות ימים

אלמנים ואלמנות רבים חוששים שהחשבון ייחסם ביום הפטירה, ולא יהיה מאיפה לשלם חשבונות. ברוב החשבונות המשותפים של בני זוג יש “סעיף אריכות ימים”, שנקרא גם סעיף היוותרות בחיים.

לפי הסעיף הזה, כשאחד מבעלי החשבון נפטר, הבנק ממשיך לנהל את החשבון מול מי שנשאר בחיים. בן הזוג יכול להמשיך למשוך, לשלם ולהעביר כספים, בלי לחכות לצו ירושה.

שתי הסתייגויות חשובות:

• הסעיף מסדיר את היחסים מול הבנק. הוא לא תמיד קובע למי שייך הכסף בין היורשים. אם חלק מהכסף היה של המנוח, יורשים אחרים יכולים לטעון לחלקם בו.
• לא בכל חשבון יש סעיף כזה. חשבון שהיה רשום רק על שם המנוח ייחסם בדרך כלל עד הצגת צו ירושה.

כדאי לבדוק את מסמכי פתיחת החשבון, או לשאול בסניף, עוד לפני שמשהו קורה.

כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה

בתיק פשוט, בלי התנגדויות ועם מסמכים מלאים, הצו ניתן בדרך כלל תוך כמה שבועות עד כמה חודשים. הגשה ידנית לוקחת לרוב יותר זמן מהגשה מקוונת.

מה שמעכב בפועל:

• יורש שגר בחו”ל ולא זמין לחתימות.
• קרבה משפחתית שצריך להוכיח, כמו אחים מאב אחר או ילד שאבהותו לא נרשמה.
• טענה של ידוע בציבור שהמשפחה מתנגדת לה.
• טעות בפרטי יורש, שמחזירה את הבקשה לתיקון.

אחרי הצו: חלוקת העיזבון בפועל

הצו קובע מה החלק של כל יורש. הוא לא קובע מי מקבל איזה נכס. אם יש דירה, רכב וחשבון בנק, עדיין צריך להחליט איך מחלקים אותם.

לפי סעיף 110, נכסי העיזבון מתחלקים לפי הסכם בין היורשים, ואם אין הסכמה, לפי צו של בית המשפט. ברוב המשפחות הדרך הטובה היא הסכם חלוקת עיזבון. למשל, אח אחד לוקח את הדירה ומשלם לאחרים את חלקם, או שמוכרים ומחלקים את הכסף.

כשאין הסכמה ויש נכס משותף, אחד היורשים יכול לבקש פירוק שיתוף. זה הליך יקר וארוך, ולכן כדאי לנסות הסכם קודם.

מס ירושה בישראל

בישראל אין היום מס ירושה. קבלת הירושה עצמה לא מחייבת תשלום מס. אבל כשהיורשים מוכרים אחר כך דירה שקיבלו, יש כללים מיוחדים לגבי מס שבח, וכדאי לבדוק אותם לפני המכירה.

חובות המנוח וויתור על ירושה

העיזבון כולל גם את החובות של המנוח. לפני שמחלקים, משלמים מהעיזבון את החובות. היורשים אחראים לחובות רק עד שווי מה שקיבלו מהעיזבון. הם לא משלמים מכיסם. הרחבנו על כך במאמר ירושה שחובות בצידה.

יורש שלא רוצה את חלקו יכול להסתלק ממנו, בהודעה לרשם לענייני ירושה, כל עוד לא ניתן הצו. לפי סעיף 15, מי שמסתלק שלא לטובת בן הזוג, ילד או אח של המנוח, חלקו מתחלק בין שאר היורשים. אפשר גם להסתלק לטובת אחד מהם. ראו ויתור על ירושה.

טעויות נפוצות בירושה ללא צוואה

• לחשב את כל הדירה כעיזבון. חצי מהדירה המשותפת שייך לבן הזוג ממילא.
• לשכוח יורש. ילד מנישואים קודמים, נכד של ילד שנפטר, אח מאב אחר. יורש שהושמט יכול לבקש לבטל את הצו.
• להניח שידוע בציבור יורש אוטומטית. צריך להוכיח את התנאים של סעיף 55.
• למכור נכס לפני הצו. בלי צו אין מי שמוסמך לחתום.
• לחכות שנים. ככל שעובר זמן, קשה יותר לאתר מסמכים ויורשים, והסכסוכים מתעצמים.
• להתעלם מנכסים בחו”ל. צו ירושה ישראלי לא תמיד מספיק כדי לשחרר חשבון בנק או דירה במדינה אחרת.

כשיש נכסים בחו”ל

מנוח שהיו לו חשבון בנק, דירה או השקעות מחוץ לישראל מעמיד את היורשים בפני שני הליכים. אחד בישראל, ואחד במדינה שבה נמצא הנכס. כל מדינה מחילה את הכללים שלה, ולפעמים היא דורשת הליך מקומי מלא.

במשרד פועלים סניפים בעפולה, בבני ברק, בניו יורק ובטביליסי. עו”ד יריב ואקנין חבר בלשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק (NYSBA), וזה מאפשר לנו לטפל בעיזבון בישראל ובארצות הברית מאותו מקום. פירוט במדריך ירושה ונכסים בארה”ב.

נכסים דיגיטליים: קריפטו, PayPal וחשבונות ברשת

ב-2026 חלק לא קטן מהרכוש של אנשים נמצא באינטרנט. מטבעות קריפטוגרפיים, יתרות ב-PayPal ובאפליקציות תשלום, חשבונות מסחר, ותמונות ומסמכים בענן.

נכס דיגיטלי שיש לו ערך כספי הוא חלק מהעיזבון, בדיוק כמו חשבון בנק. הוא מתחלק לפי אותם כללים של ירושה על פי דין. בחוק הישראלי אין עדיין הסדר מיוחד לנכסים דיגיטליים.

הבעיה המעשית היא הגישה:

• קריפטו בארנק פרטי: בלי הסיסמה או מפתח השחזור, אף אחד לא יכול להגיע לכסף. גם לא עם צו ירושה.
• קריפטו בבורסה, PayPal וחשבונות מסחר: החברה דורשת בדרך כלל תעודת פטירה וצו ירושה, ולפעמים גם מסמכים מתורגמים, לפי המדיניות שלה.
• רשתות חברתיות וענן: לכל חברה יש מדיניות משלה. חלקן מאפשרות להגדיר מראש איש קשר שיקבל גישה, או להפוך את החשבון לחשבון הנצחה.

מה שהכי עוזר ליורשים הוא רשימה מסודרת: אילו חשבונות קיימים, איפה, ואיך מגיעים אליהם. את הרשימה שומרים במקום בטוח, לא בתוך הצוואה עצמה.

איך חוסכים מהמשפחה את כל זה: צוואה הדדית

הכללים של ירושה על פי דין לא תמיד מתאימים למה שבני זוג רוצים. הדוגמה הנפוצה היא הדירה. כשאחד מבני הזוג נפטר בלי צוואה, הילדים הופכים לשותפים בדירה שבה בן הזוג השני ממשיך לגור. כל החלטה על מכירה, משכנתה או שיפוץ דורשת מעכשיו את הסכמתם.

הפתרון השכיח הוא צוואה הדדית. בני הזוג קובעים שכל אחד מוריש לשני, ושרק אחרי מות שניהם הרכוש עובר לילדים. צוואה הדדית מוסדרת בסעיף 8א לחוק הירושה, ויש בה כללים מיוחדים לגבי ביטול.

צוואה כזו פותרת גם את רוב הבעיות שתיארנו כאן: ידועים בציבור שלא יורשים אוטומטית, אחים שנכנסים לתמונה כשאין ילדים, ונכסים דיגיטליים שאף אחד לא יודע עליהם. פרטים במאמר עריכת צוואה.

שאלות נפוצות: ירושה ללא צוואה

אם אין צוואה, מי יורש?

בן או בת הזוג והקרובים: קודם הילדים והנכדים, אחריהם ההורים והאחים, ואחריהם הסבים והדודים. ענף קודם מוציא את מי שאחריו. אם אין אף אחד, המדינה יורשת.

כמה מקבלת האישה מהירושה כשיש ילדים?

חצי מהעיזבון, ועוד המיטלטלין והמכונית. החצי השני מתחלק בין הילדים בשווה. בנוסף, החצי שלה ברכוש המשותף שייך לה ממילא ולא נכלל בעיזבון.

האם האחים יורשים כשיש בן זוג?

כן, כשאין ילדים ואין הורים. במצב כזה בן הזוג מקבל שני שלישים והאחים חולקים בשליש. אם בני הזוג היו נשואים שלוש שנים ויותר וגרו בדירה מהעיזבון, בן הזוג מקבל את כל חלק המנוח בדירה.

מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?

צו ירושה ניתן כשאין צוואה, וקובע את היורשים לפי החוק. צו קיום צוואה מאשר צוואה שהמנוח השאיר. אם הצוואה מחלקת רק חלק מהנכסים, ניתנים שני הצווים: צו קיום על החלק שבצוואה, וצו ירושה על השאר.

כמה עולה צו ירושה?

בהגשה מקוונת: 507 ש”ח אגרת פתיחה ועוד 66 ש”ח פרסום, נכון ל-2026. בהגשה ידנית האגרה גבוהה יותר. שכר טרחת עורך דין, אם יש ייצוג, נוסף על כך.

כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?

בתיק פשוט, כמה שבועות עד כמה חודשים. כשיש התנגדות, יורש בחו”ל או קרבה שצריך להוכיח, התהליך מתארך.

האם חייבים עורך דין כדי לקבל צו ירושה?

לא. אפשר להגיש לבד. בתיקים פשוטים, עם יורשים מהענף הראשון ובלי מחלוקת, זה בהחלט אפשרי. כשיש אחים, ידוע בציבור, נכסים בחו”ל או סכסוך, ייצוג חוסך זמן וטעויות.

האם נכד יורש את סבא אם אביו נפטר?

כן. לפי סעיף 14 לחוק, הנכדים יורשים במקום ההורה שנפטר, ומתחלקים בשווה בחלק שהיה מגיע לו.

האם ידוע בציבור יורש בלי צוואה?

כן, אם חיו חיי משפחה במשק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר. הוא מקבל את מה שהיה מקבל בן זוג נשוי. צריך להוכיח את הקשר, ולעיתים המשפחה מתנגדת.

האם אלמנה יכולה להשתמש בחשבון הבנק המשותף לפני צו ירושה?

ברוב המקרים כן, אם בחשבון יש סעיף אריכות ימים. הסעיף מאפשר לבן הזוג שנשאר בחיים להמשיך לנהל את החשבון. הוא לא תמיד קובע למי שייך הכסף בין היורשים.

האם יורשים את החובות של המנוח?

החובות משולמים מהעיזבון לפני החלוקה. היורשים לא אחראים לחובות מעבר לשווי מה שקיבלו מהעיזבון.

האם יש מס ירושה בישראל?

לא. נכון להיום אין מס ירושה בישראל. במכירה מאוחרת של נכס שהתקבל בירושה עשוי לחול מס שבח, לפי הכללים המיוחדים לדירה שהתקבלה בירושה.

הצעד הבא

אם הלך לעולמו אדם קרוב בלי צוואה, התחילו באיסוף המסמכים ובבדיקה מי בדיוק היורשים. אם יש בתמונה אחים, ידוע בציבור, נכס משותף או נכס בחו”ל, כדאי לדבר עם עורך דין לפני שמגישים את הבקשה.

אפשר לקבוע פגישה במחלקת ירושות, צוואות וניהול עיזבונות, בסניף בני ברק או בסניף עפולה, דרך הטופס באתר או בטלפון.

המידע במאמר זה הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, ויש לקבל ייעוץ פרטני מעורך דין לפני כל פעולה.

על הכותב

עו”ד יריב ואקנין

מייסד המשרד, עו”ד ונוטריון

מלווה משפחות בענייני ירושה, צוואות וניהול עיזבונות בישראל ובחו”ל. חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2008 וחבר לשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק (NYSBA). בוגר LL.M, נוטריון ומגשר מוסמך.

לעמוד המלא של עו”ד יריב ואקנין