ויתור על ירושה (הסתלקות מעיזבון): המדריך המלא

מאת עו”ד יריב ואקנין·מייסד המשרד, עו”ד ונוטריון·עודכן 24.10.2026

תקציר: ויתור על ירושה נקרא בחוק “הסתלקות מעיזבון”, והוא מוסדר בסעיף 6 לחוק הירושה. יורש רשאי להסתלק מחלקו, כולו או מקצתו, כל עוד העיזבון לא חולק. ההסתלקות נעשית בתצהיר שמוגש לרשם לענייני ירושה, והיא סופית: מי שהסתלק נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה. אפשר להסתלק באופן כללי, או לטובת אדם מסוים, אבל רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המנוח. הסתלקות על תנאי בטלה, והסתלקות שנועדה להבריח נכסים מנושים עלולה להתבטל בבית המשפט.

ויתור על ירושה או הסתלקות מעיזבון: אותו דבר בשני שמות

בשפה היומיומית אומרים “לוותר על ירושה”. בחוק אין מונח כזה. המונח המשפטי הוא הסתלקות, והוא מופיע בסעיף 6 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965. כשעורך דין, רשם הירושה או בית המשפט מדברים על ויתור, הם מתכוונים להסתלקות.

ההבחנה חשובה מסיבה אחת. ויתור נשמע כמו החלטה פרטית בין בני משפחה. הסתלקות היא פעולה משפטית עם טופס, עם מועד, עם מגבלות ועם תוצאות שאי אפשר לבטל. מי שמבין את זה מראש, חוסך לעצמו טעויות שאין מהן דרך חזרה.

מה קובע סעיף 6 לחוק הירושה

סעיף 6 הוא הבסיס לכל מה שיבוא בהמשך. אלה חמש ההוראות המרכזיות שלו, בשפה פשוטה:

• הזכות להסתלק. אחרי מות המוריש, וכל עוד העיזבון לא חולק, רשאי יורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו. ההודעה נמסרת בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט אם העניין הועבר אליו.
• התוצאה. מי שהסתלק רואים אותו, במידה שהסתלק, כאילו לא היה יורש מלכתחילה.
• לטובת מי. הסתלקות לטובת אדם אחר אפשרית רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
• קטינים ופסולי דין. הסתלקות של קטין או של מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור בית המשפט.
• תנאים. הסתלקות על תנאי בטלה.

הסעיף חל גם על ירושה על פי דין וגם על זכייה על פי צוואה. יורש על פי צוואה יכול להסתלק ממנה שהוא זכאי לה, כולה או מקצתה, באותם כללים.

מתי אפשר להסתלק: חלון הזמן

יש שני גבולות זמן, ושניהם קשיחים.

לא לפני מות המוריש

אי אפשר להסתלק מירושה עתידית. הסכם שבו ילד “מוותר” על ירושת הוריו בעודם בחיים אינו הסתלקות, ובדרך כלל אין לו תוקף כלפי העיזבון. מי שרוצה לתכנן חלוקה בחיים עושה זאת בצוואה או בהסכם ממון, לא בהסתלקות.

לא אחרי חלוקת העיזבון

ברגע שהעיזבון חולק בפועל, כלומר הנכסים הועברו ליורשים, הדלת נסגרת. יורש שכבר קיבל את חלקו לא יכול להסתלק ממנו. הוא יכול רק להעביר אותו הלאה, וזו פעולה אחרת לגמרי, עם השלכות מס אחרות.

מה קורה אחרי מתן צו ירושה

כאן יש אזור אפור. צו ירושה או צו קיום צוואה קובע מי היורשים ומה חלקם, אבל הוא לא מחלק את הנכסים בפועל. בפרקטיקה, הרשם לענייני ירושה מקבל תצהירי הסתלקות גם אחרי מתן הצו, ומתקן את הצו בהתאם, כל עוד הנכסים לא חולקו.

הכלל המעשי: מי ששוקל להסתלק, עושה זאת יחד עם הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה. זה הרגע הנקי ביותר, ואין בו שאלות.

שלושת סוגי ההסתלקות

הסתלקות כללית

היורש מודיע שהוא מסתלק, בלי לציין לטובת מי. כאן נמצאת המלכודת הנפוצה ביותר. ילד של המנוח שמסתלק הסתלקות כללית נחשב כאילו לא היה יורש, ולפי סעיף 14 לחוק הירושה צאצאיו עשויים לבוא במקומו. במילים אחרות, החלק עלול לעבור לילדים שלו, נכדי המנוח, ולא לאחים שלו.

כשהנכדים קטינים, כל טיפול בחלק שלהם דורש אישור של בית המשפט. מי שרוצה שהחלק יגיע לאח, לאחות או להורה שנותר בחיים, צריך להסתלק לטובתם במפורש.

הסתלקות לטובת אדם מסוים

כאן היורש מכוון את חלקו לאדם אחד. החוק מגביל את הרשימה לשלושה: בן זוגו של המנוח, ילדו של המנוח או אחיו של המנוח. הדוגמה הנפוצה ביותר היא ילדים שמסתלקים לטובת האם או האב האלמנים, כדי שהדירה תישאר בבעלות מלאה של ההורה.

הסתלקות חלקית

אפשר להסתלק מחצי מהחלק, משליש ממנו, או מכל שיעור אחר. מה שאי אפשר לעשות הוא להסתלק מנכס מסוים בלבד. “אני מוותר על הדירה אבל רוצה את הכסף” אינה הסתלקות חלקית, אלא הסתלקות על תנאי, ועל כך בהמשך.

לטובת מי מותר ולטובת מי אסור

זו הנקודה שבה רוב הטעויות קורות. הרשימה בחוק סגורה, והקרבה נמדדת למנוח, לא ליורש שמסתלק.

יורש שמסתלק “לטובת” מישהו שאינו ברשימה, ההסתלקות לא תפעל כפי שרצה. במקרה כזה הדרך הנכונה היא הסכם בין היורשים לחלוקת העיזבון, לא הסתלקות. ההבדל מוסבר בהמשך.

מה אסור לעשות בהסתלקות

הסתלקות על תנאי

סעיף 6 קובע במפורש שהסתלקות על תנאי בטלה. “אני מסתלק בתנאי שאחי יטפל באמא” אינה הסתלקות. גם “אני מסתלק מהדירה אבל לא מהחסכונות” נחשבת בפרקטיקה להסתלקות מותנית, כי היא בוררת נכסים. יורש שרוצה תוצאה כזו צריך הסכם חלוקה, לא תצהיר הסתלקות.

הסתלקות בתמורה

יורש שמקבל כסף או טובת הנאה כדי להסתלק, לא באמת מסתלק. הוא מוכר את חלקו. הפעולה הזו נבחנת לפי סעיף 7 לחוק הירושה כהעברה של זכות בעיזבון, והיא גוררת השלכות מס שהסתלקות אמיתית לא גוררת.

הסתלקות מנכס ספציפי

בירושה על פי דין, היורש יורש שיעור מהעיזבון, לא נכס. לכן אי אפשר להסתלק “מהמגרש” או “מהמכונית”. החריג הוא צוואה שבה המצווה הוריש נכס מסוים ליורש מסוים. ממנה כזו אפשר להסתלק, כי היא זכייה נפרדת.

הסתלקות, העברה או הסכם חלוקה: שלושה כלים, שלוש תוצאות

יורשים רבים מגיעים אלינו עם מטרה ברורה, למשל “שהדירה תעבור לאחותי”, ומניחים שהסתלקות היא הדרך היחידה. בפועל יש שלושה כלים, וכל אחד מתאים למצב אחר.

הסכם חלוקת עיזבון הוא הכלי הגמיש ביותר. הוא מאפשר ליורשים לחלק ביניהם את הנכסים כרצונם, כולל נכס מסוים לאדם מסוים, בלי המגבלות של סעיף 6.

חלוקה שנעשית רק בנכסי העיזבון עצמם פטורה ככלל ממס שבח וממס רכישה. אבל כשאחד היורשים משלם לאחר “כסף מהבית”, מחוץ לעיזבון, כדי לקבל נכס, זה אירוע מס.

איך מגישים תצהיר הסתלקות: שלב אחר שלב

ההליך עצמו קצר. מה שדורש זמן הוא ההחלטה שלפניו.

1. בדיקת התמונה המלאה. לפני החתימה בודקים מה יש בעיזבון, מה החובות, מי היורשים ומה יקרה לחלק אחרי ההסתלקות. יורש שמסתלק “לטובת אמא” צריך לדעת מה יקרה לחלק הזה כשאמא תלך לעולמה.
2. מילוי הטופס. משתמשים בטופס “תצהיר בדבר הסתלקות מעיזבון” של משרד המשפטים. תקנה 16 לתקנות הירושה קובעת מה חייב להופיע בו: פרטי המסתלק, פרטי המנוח, שיעור ההסתלקות, ואם ההסתלקות לטובת אדם מסוים, שמו וקרבתו למנוח.
3. חתימה בפני עורך דין. התצהיר נחתם בפני עורך דין שמאמת את החתימה ומזהיר את המצהיר. חתימה בפני נוטריון אפשרית גם היא.
4. הגשה. התצהיר מוגש לרשם לענייני ירושה, בדרך כלל כנספח לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה. אם התיק כבר הועבר לבית המשפט לענייני משפחה, מגישים לבית המשפט.
5. קליטה ותיקון הצו. הרשם קולט את ההסתלקות והצו יוצא בלי שמו של המסתלק, או עם חלקו המתוקן.

ההסתלקות נכנסת לתוקף במועד ההגשה לרשם או לבית המשפט, לא במועד החתימה. תצהיר שנחתם ולא הוגש עדיין ניתן לגניזה.

קטינים, פסולי דין ומי שמונה לו אפוטרופוס

הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול דין טעונה אישור בית המשפט לענייני משפחה. ההורים לא יכולים להסתלק בשם הילד בתצהיר רגיל. בית המשפט בוחן אם ההסתלקות לטובת הקטין, ובדרך כלל דורש הסבר מדוע ילד צריך לוותר על נכס.

אדם שמונה לו אפוטרופוס אך לא הוכרז פסול דין הוא מקרה ביניים. מבחינה פורמלית הוא רשאי להסתלק, אבל הרשם ובית המשפט בוחנים אם הבין את משמעות הפעולה. הפרקטיקה הזהירה היא לבקש אישור בית משפט גם כאן. הדבר נכון גם למי שמינה מיופה כוח בייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף.

הסתלקות כשיש חובות: של העיזבון ושל היורש

צריך להפריד בין שני מצבים שונים לחלוטין.

חובות של העיזבון

כשהמנוח השאיר חובות שעולים על הנכסים, יורש שמסתלק לפני קבלת חלקו אינו נושא בחובות. מי שלא היה יורש מלכתחילה, לא ירש חובות. זו אחת הסיבות הלגיטימיות והנפוצות להסתלקות. חשוב לזכור שגם בלי הסתלקות, אחריות היורש לחובות העיזבון מוגבלת ככלל לשווי מה שקיבל, אבל הסתלקות חוסכת את כל ההתעסקות.

חובות של היורש עצמו

כאן הסיפור הפוך. יורש חייב שמסתלק כדי שנושיו לא יגיעו לחלקו, מסתכן בביטול ההסתלקות. בית המשפט העליון קבע שהסתלקות שנעשתה בחוסר תום לב, במטרה להבריח את החלק מנושים, ניתנת לביטול. נושה שכבר הטיל עיקול על זכות היורש בעיזבון, ההסתלקות לא תגבר על העיקול.

יורש בהליך חדלות פירעון צריך לקבל ייעוץ לפני כל צעד. הסתלקות בלי אישור הנאמן עלולה להיחשב הענקה פסולה.

השלכות מס של הסתלקות

הכלל הבסיסי: הסתלקות אמיתית, ללא תמורה ובגבולות סעיף 6, אינה “מכירה” לצורך חוק מיסוי מקרקעין. הורשה אינה מכירה, ומי שהסתלק נחשב כאילו לא ירש. לכן אין מס שבח ואין מס רכישה, וההסתלקות לא מתחילה מחדש את תקופת ההחזקה של הנכס.

התמונה משתנה ברגע שיש תמורה. יורש שמקבל כסף מאח תמורת “ויתור” על חלקו בדירה, מבחינת רשות המסים מכר זכות במקרקעין. זו עסקה חייבת בדיווח ובמס.

נקודה נוספת: הסתלקות של הורה לטובת ילדיו, כדי “לדלג דור”, היא תכנון לגיטימי, אבל היא אפשרית רק אם הילדים הם ילדיו של המנוח. הורה שיורש את בנו לא יכול להסתלק לטובת נכדיו, כי נכד אינו ברשימה שבסעיף 6.

אפשר לחזור מהסתלקות?

לא. זו הנקודה שאנחנו חוזרים עליה בכל פגישה. ברגע שהתצהיר הוגש לרשם, הוא סופי. אין הליך של “ביטול הסתלקות” בבקשה פשוטה.

החריגים צרים ודורשים תביעה בבית המשפט: הטעיה מהותית לגבי היקף העיזבון, כפייה או השפעה בלתי הוגנת, או תצהיר שנחתם בלי שהמצהיר הבין את תוכנו. גם אז, נטל ההוכחה על המסתלק, והסיכוי לא גבוה.

לכן, לפני חתימה, כדאי לענות על שלוש שאלות: מה בדיוק אני מוותר עליו, למי זה מגיע, ומה יקרה אם הנסיבות ישתנו. אם אין תשובה ברורה לשלושתן, לא חותמים.

יורשים שגרים בחו”ל

הרבה עיזבונות בישראל כוללים יורש אחד לפחות שגר בארצות הברית, באירופה או במקום אחר. יורש כזה יכול להסתלק בדיוק כמו יורש שגר בארץ, אבל החתימה על התצהיר דורשת אימות מתאים: חתימה בפני נציג קונסולרי ישראלי, או בפני נוטריון מקומי עם אישור אפוסטיל, לפי המדינה.

המשרד מטפל באופן שוטף בעיזבונות עם יורשים בחו”ל, ומתאם את החתימות מרחוק כך שההסתלקות תיקלט אצל הרשם בלי עיכובים. מידע נוסף על ירושה חוצת גבולות מופיע במדריך שלנו על ירושה ונכסים בארצות הברית.

שש טעויות נפוצות בוויתור על ירושה

• מסתלקים לטובת מי שלא ברשימה. הסתלקות לטובת נכד או לטובת בן זוג של היורש לא תפעל כמתוכנן.
• מסתלקים מנכס במקום משיעור. “מוותר על הדירה” אינו תצהיר תקף. הפתרון הוא הסכם חלוקה.
• לוקחים כסף על הוויתור. זה הופך את הפעולה למכירה, עם מס.
• מסתלקים כדי לברוח מנושים. ההסתלקות עלולה להתבטל, והיורש יישאר גם בלי החלק וגם עם החוב.
• לא בודקים מה קורה בדור הבא. ילד שמסתלק לטובת אמו מוותר גם על השליטה במה שיקרה לנכס אחרי מותה.
• שוכחים את מה שלא בעיזבון. קופות גמל, ביטוחי חיים וקרנות פנסיה עם מוטבים אינם חלק מהעיזבון. הסתלקות לא נוגעת בהם, וגם לא הצוואה.

שאלות נפוצות על ויתור על ירושה

מה ההבדל בין ויתור על ירושה להסתלקות מעיזבון?

אין הבדל. ויתור הוא השם העממי, הסתלקות הוא המונח בחוק הירושה. שניהם מתייחסים לאותה פעולה לפי סעיף 6.

האם אפשר לוותר על חלק מהירושה בלבד?

כן. אפשר להסתלק משיעור מסוים מהחלק, למשל ממחצית. אי אפשר להסתלק מנכס מסוים בירושה על פי דין.

האם אפשר להסתלק מירושה לטובת אח?

כן, אם האח הוא ילדו של המנוח. הרשימה בחוק כוללת את בן הזוג, הילדים והאחים של המנוח.

האם אפשר להסתלק לטובת ההורים?

לטובת בן זוגו של המנוח כן. ילד שמסתלק לטובת אמו האלמנה עושה זאת כי היא בת זוגו של המנוח. הסתלקות לטובת הורה של המנוח אינה אפשרית.

כמה זמן יש להסתלק מירושה?

אין מועד קבוע בימים. אפשר להסתלק מרגע הפטירה ועד חלוקת העיזבון בפועל. הרגע המומלץ הוא יחד עם הבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה.

איך נראה תצהיר הסתלקות מירושה?

זהו טופס של משרד המשפטים שכולל את פרטי המסתלק, פרטי המנוח, שיעור ההסתלקות ופרטי הנהנה אם יש. הוא נחתם בפני עורך דין ומוגש לרשם לענייני ירושה.

האם הסתלקות מירושה עולה כסף?

ההסתלקות עצמה אינה כרוכה באגרה נפרדת מעבר לאגרת הבקשה לצו. יש לקחת בחשבון שכר טרחה לעורך הדין שמאמת את התצהיר ומגיש את הבקשה.

האם אפשר לבטל הסתלקות מירושה?

ככלל לא. ההסתלקות סופית מרגע הגשתה. ביטול אפשרי רק בתביעה לבית המשפט, במקרים של הטעיה, כפייה או חוסר הבנה, ונטל ההוכחה כבד.

מה קורה לחלק של מי שהסתלק?

בהסתלקות כללית הוא מתחלק בין שאר היורשים, או עובר לצאצאי המסתלק, לפי הנסיבות. ילד של המנוח שמסתלק בלי לציין לטובת מי, החלק שלו עלול לעבור לילדיו. בהסתלקות לטובת אדם מסוים הוא עובר כולו לאותו אדם.

האם יורש שהסתלק יכול להתנגד לצוואה?

מי שהסתלק נחשב כאילו לא היה יורש, ולכן מאבד ככלל את מעמדו בהליכים הנוגעים לעיזבון, כולל התנגדות לצוואה. זו סיבה נוספת לא להסתלק לפני שהתמונה ברורה.

האם הנושים יכולים לקחת ירושה שוויתרתי עליה?

אם ההסתלקות נעשתה בתום לב ולפני שהוטל עיקול, החלק עובר ליורשים האחרים והנושים לא מגיעים אליו. אם ההסתלקות נעשתה כדי להבריח את החלק מנושים, בית המשפט רשאי לבטל אותה.

האם קטין יכול לוותר על ירושה?

רק באישור בית המשפט לענייני משפחה. ההורים אינם יכולים להסתלק בשמו בתצהיר רגיל.

הצעד הבא

הסתלקות היא פעולה של עמוד אחד שמשנה זכויות לתמיד. הדבר הנכון לעשות לפניה הוא פגישה אחת שבה עוברים על העיזבון, על החובות, על היורשים ועל האפשרויות, כולל הסכם חלוקה שלפעמים מתאים יותר.

משרד עורכי דין יריב ואקנין מלווה יורשים בכל הליכי הירושה, מהבקשה לצו ועד חלוקת הנכסים, בסניפי המשרד, ביניהם עפולה לתושבי הצפון ובני ברק (בסר 4) לתושבי המרכז. אפשר להשאיר פרטים באתר או להתקשר: 052-2288824.

למידע נוסף: עורך דין צוואות וירושות, איך מתחלקת ירושה, ירושה שחובות בצידה, ביטול צוואה.

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

על הכותב

עו”ד יריב ואקנין

מייסד המשרד, עו”ד ונוטריון

מלווה משפחות בענייני ירושה, צוואות וניהול עיזבונות בישראל ובחו”ל. חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2008 וחבר לשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק (NYSBA). בוגר LL.M, נוטריון ומגשר מוסמך.

לעמוד המלא של עו”ד יריב ואקנין