צו ירושה וצו קיום צוואה: המדריך המלא [2026]

מאת עו”ד יריב ואקנין·מייסד ובעלים·עודכן 26.10.2026

תקציר: צו ירושה הוא החלטה רשמית שקובעת מי היורשים של אדם שנפטר בלי צוואה, ומה החלק היחסי של כל אחד מהם בעיזבון. כשיש צוואה, מבקשים במקומו צו קיום צוואה, שנותן לצוואה תוקף מחייב. את שני הצווים נותן הרשם לענייני ירושה, ובהסכמת כל הצדדים גם בית דין דתי. בלי צו, בנקים, טאבו וחברות ביטוח לא יעבירו את הנכסים ליורשים. בשנת 2026 אגרת פתיחת הבקשה המקוונת היא 507 ש”ח, ועוד 66 ש”ח הוצאות פרסום. בבקשה תקינה הצו ניתן בדרך כלל תוך 50 יום. במדריך נסביר מי מגיש, אילו מסמכים צריך, מה קורה כשמישהו מתנגד, ואיך מתקנים צו שכבר ניתן.

מהו צו ירושה

צו ירושה הוא הכרזה של הרשם לענייני ירושה על זהות היורשים. הוא ניתן כשהמנוח לא השאיר צוואה, ואז הירושה מתחלקת לפי החוק.

לפי סעיף 69 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965, הצו מפרט מי היורשים ומה החלק היחסי של כל אחד מהם. למשל: “לבת הזוג מחצית, לכל אחד משני הילדים רבע”.

חשוב להבין מה הצו לא עושה. הוא לא קובע מי מקבל את הדירה ומי את החיסכון. הוא קובע אחוזים. החלוקה בפועל של נכסים מסוימים נעשית אחר כך, בהסכמה בין היורשים או בהליך בבית המשפט.

צו ירושה או צו קיום צוואה: מה ההבדל

סעיף 66 לחוק קובע שתי דרכים להכריז על זכויות היורשים:

• צו ירושה: כשאין צוואה. היורשים והחלקים נקבעים לפי החוק.
• צו קיום צוואה: כשיש צוואה. הצו קובע שהצוואה תקפה, חוץ מהוראות שנמצאו בטלות, ומאפשר לחלק את העיזבון לפיה.

יש גם מצב שלישי: צוואה שמתייחסת רק לחלק מהרכוש. במקרה כזה מבקשים את שני הצווים. צו קיום צוואה לחלק שבצוואה, וצו ירושה ליתרה.

מי היורשים כשאין צוואה

כדי להבין מה ייכתב בצו ירושה, צריך להכיר את סדר היורשים בחוק. בקצרה:

• בן או בת הזוג מקבלים את המיטלטלין של משק הבית, כולל רכב נוסעים. מיתרת העיזבון הם מקבלים מחצית אם למנוח יש ילדים או הורים, ושני שלישים אם יש רק אחים או סבים (סעיף 11).
• דירת המגורים, כשאין ילדים או הורים: הכלל המיוחד חל רק כשלצד בן הזוג יורשים אחים וצאצאיהם או סבים. בן זוג שהיה נשוי למנוח שלוש שנים לפחות, וגר איתו בעת הפטירה בדירה שכולה או חלקה שייכת לעיזבון, מקבל את כל חלקו של המנוח בדירה, ועוד שני שלישים מיתר העיזבון. כשיש ילדים או הורים, הכלל הזה לא חל: בן הזוג מקבל מחצית מהדירה, כמו מכל נכס אחר בעיזבון.
• אם אין קרובים כאלה בכלל, בן הזוג יורש את כל העיזבון (סעיף 11(ב)).
• כתובה: סכומים שבן הזוג זכאי להם בגלל הנישואין, כמו כתובה, מנוכים מחלקו בירושה. סכומים לפי חוק יחסי ממון אינם מנוכים (סעיף 11(ג)).
• הילדים מתחלקים בחלק שנשאר, בחלקים שווים. ילד שנפטר לפני המנוח, צאצאיו באים במקומו.
• אם אין ילדים, עוברים להורים ולצאצאיהם, ואחר כך לסבים ולצאצאיהם.

לכל התרחישים, עם דוגמאות מספריות, ראו את המדריך שלנו לירושה ללא צוואה ואת המדריך איך מתחלקת ירושה.

הצעדים הראשונים אחרי פטירה, עוד לפני הבקשה

בשבועות הראשונים אחרי פטירה, הבירוקרטיה היא הדבר האחרון שמשפחה רוצה לחשוב עליו. אבל כמה צעדים פשוטים חוסכים חודשים בהמשך:

1. לבדוק אם הופקדה צוואה. באתר הרשם לענייני ירושה אפשר לבדוק, בלי תשלום, אם המנוח הפקיד צוואה. התשובה קובעת איזה צו מבקשים.
2. לחפש צוואה בבית ואצל עורכי דין. צוואה בכתב יד או צוואה שנערכה אצל עורך דין לא תמיד מופקדת אצל הרשם. כדאי לבדוק במסמכים האישיים ולשאול את עורך הדין של המשפחה.
3. למפות את הנכסים. חשבונות בנק, קופות גמל, ביטוחים, דירות, רכב, מניות וזכויות בעסק. לא צריך ערכים מדויקים בשלב הזה, רק תמונה.
4. למפות את היורשים. כולל ילדים מנישואין קודמים, יורשים שגרים בחו”ל ויורשים שנפטרו ויש להם צאצאים.
5. לא לגעת בכספי המנוח. גם אם יש לכם גישה לחשבון, משיכה לפני הצו עלולה ליצור סכסוך ואחריות אישית. הוצאות הלוויה הן חריג נפוץ, אבל כדאי לתעד כל תשלום.

מה לא נכנס לעיזבון

לא כל כסף שמשולם בעקבות פטירה עובר דרך צו הירושה. לפי סעיף 147 לחוק, סכומים שמשולמים בגלל מוות לפי ביטוח חיים, קרן פנסיה, קופת גמל או הסדר דומה אינם חלק מהעיזבון, אלא אם ההסדר עצמו קובע שהם ישולמו לעיזבון.

המשמעות: כשהמנוח רשם מוטבים בביטוח או בקופה, הכסף עובר אליהם ישירות, גם אם הם לא יורשים לפי הצו. כשלא נרשמו מוטבים, או שנרשם “יורשים על פי דין”, החברה תבקש לרוב לראות את הצו. לכן כדאי לבדוק כל פוליסה וכל קופה בנפרד.

מי רשאי להגיש בקשה

בקשה לצו ירושה יכול להגיש כל יורש לפי דין, וגם יורש של יורש שנפטר. בקשה לצו קיום צוואה מגיש מי שרשום כזוכה בצוואה. בשני המקרים אפשר להגיש בעצמכם או דרך עורך דין.

לא צריך שכל היורשים יגישו יחד. מספיק יורש אחד. אבל חובה להודיע לכל השאר על הגשת הבקשה, ולצרף לבקשה אישור על כך.

איפה מגישים: רשם הירושה או בית דין דתי

הכתובת הרגילה היא הרשם לענייני ירושה, שפועל במשרד המשפטים.

יש גם אפשרות להגיש לבית דין דתי: בית הדין הרבני, השרעי או הדרוזי. התנאי הוא שכל הצדדים להליך מסכימים לכך. בבית הדין הרבני עושים זאת בטופס “סמכות והקנאה”. יש משפחות שמעדיפות את הערכאה הדתית מטעמי אמונה. חשוב לדעת שהיא מוסיפה שלב, ושבלי הסכמת כולם אין לה סמכות.

הגשה מקוונת או ידנית

היום רוב הבקשות מוגשות באתר הרשם לענייני ירושה או דרך מערכת ההזדהות הלאומית. כמה כללים חשובים:

• עורך דין חייב להגיש באופן מקוון. מי שמגיש לבד יכול לבחור.
• ההגשה המקוונת זולה יותר: 507 ש”ח במקום 597 ש”ח בהגשה ידנית.
• יש מקרים שחייבים להגיש ידנית, גם עם עורך דין: צו ירושה שבין היורשים יש אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני דודים של המנוח.
• נכס של נספה שואה מוגש לרשם במחוז תל אביב, בטופס ייעודי.

אילו מסמכים צריך

לבקשה לצו ירושה

• טופס הבקשה, מלא בכל הסעיפים.
• תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור, אם למנוח לא הייתה תעודת זהות ישראלית.
• אישור שנשלחה הודעה בדואר רשום לכל היורשים, או שנמסרה להם אישית.
• תצהיר הסתלקות חתום ומאומת על ידי עורך דין, אם יורש מוותר על חלקו.
• ייפוי כוח, אם מגישים דרך עורך דין.

לבקשה לצו קיום צוואה

• הצוואה עצמה. בהגשה מקוונת מעלים עותק סרוק, ואת המקור שולחים בדואר רשום או מוסרים ביד למשרד הרשם במחוז שבו גר המנוח, תוך 7 ימים.
• אם המקור לא נמצא: בקשה להוכחת הצוואה, באגרה נפרדת.
• אם הצוואה המקורית בחו”ל וערכאה זרה כבר נתנה לה צו קיום: את הצו הזר, מאומת כדין.
• הודעה לכל הזוכים בצוואה. אם הזוכים אינם בני המשפחה הקרובה, צריך להודיע גם לילדים ולבן הזוג של המנוח. אם אין כאלה, להורים, ואם אין הורים, לאחים.
• תעודת פטירה של זוכה בצוואה שנפטר לפני המנוח או אחריו.

מסמך בשפה זרה, חוץ מאנגלית, צריך להגיע עם תרגום נוטריוני לעברית או לערבית. הרשם רשאי לדרוש תרגום גם למסמך באנגלית.

יש עוד חובה שרבים לא מכירים. לפי סעיף 75 לחוק, מי שמחזיק צוואה של המנוח חייב למסור אותה לרשם מיד כשנודע לו על הפטירה. הפרת החובה היא עבירה פלילית.

אגרות ועלויות בשנת 2026

לפי כל-זכות, הגשת בקשה כרוכה בשתי אגרות:

בני משפחה מדרגה ראשונה של חללי צה”ל, של מי שנפל בשירות מילואים ושל נפגעי פעולות איבה פטורים מהאגרות. אם שילמתם אגרה ולא נעשה בה שימוש, אפשר לבקש החזר.

בנוסף לאגרות יש שכר טרחת עורך דין, אם בוחרים בליווי. הוא תלוי במורכבות התיק: מספר היורשים, יורשים בחו”ל, נכסים בכמה מקומות או מחלוקת.

שלבי ההליך עד קבלת הצו

1. הגשה. אחרי השליחה מגיע מייל עם מספר תיק. זה עדיין לא אישור שהבקשה תקינה.
2. בדיקת תקינות. אם חסר משהו, הרשם שולח דרישה להשלמה במייל. אפשר להשלים ולעקוב באתר הרשם.
3. פרסום. כשהבקשה נמצאה תקינה, הרשם מפרסם הודעה ברשומות ובאתר שלו.
4. תקופת התנגדויות. לפי סעיף 67, הרשם קובע מועד להגשת התנגדות, שלא יפחת משבועיים.
5. מתן הצו. אחרי שהמועד עבר ואין התנגדות, הרשם נותן את הצו.

כמה זמן זה לוקח? ככלל, הצו ניתן לא יאוחר מ-50 יום מהגשה תקינה, כולל תקופת הפרסום. עיכובים נוצרים כשחסרים מסמכים, כשיש יורשים שקשה לאתר, או כשמוגשת התנגדות.

התנגדות לצו: מתי הבקשה עוברת לבית המשפט

כל מי שיש לו עניין בעיזבון יכול להגיש התנגדות, כל עוד הצו לא ניתן. למשל, יורש שלא קיבל הודעה, או מי שטוען שיש צוואה מאוחרת יותר.

לפי סעיף 67א לחוק, הרשם מעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה כשהוגשה התנגדות. הוא מעביר אותה גם כשהמדינה צד לבקשה, כשהיועץ המשפטי לממשלה מצטרף, כשמדובר באדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו, או כשהרשם עצמו רואה לנכון.

מכאן זה כבר הליך משפטי לכל דבר, עם כתבי טענות, ראיות ולעיתים עדים. בהתנגדות לצו קיום צוואה, העילות לפסול צוואה קבועות בחוק הירושה. הנפוצות: המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה (סעיף 26), הצוואה נעשתה מתוך אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית (סעיף 30), והוראה שמזכה את מי שערך את הצוואה, היה עד לה או השתתף בעריכתה (סעיף 35). בהתנגדות לצו ירושה הטענות שונות, למשל יורש שהושמט או צוואה שלא הוצגה. הרחבנו על כך במדריך התנגדות לצוואה ופסילת צוואה.

תיקון וביטול של צו שכבר ניתן

צו שניתן אינו סוף פסוק. לפי סעיף 72 לחוק, מי שיש לו עניין יכול לבקש לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום צוואה. התנאי: עובדות או טענות שלא היו בפני הרשם או בית המשפט כשהצו ניתן.

דוגמאות נפוצות: נמצאה צוואה אחרי שניתן צו ירושה. התגלה יורש שלא הופיע בבקשה. נפלה טעות בפרטי יורש.

אם הרשם מגיע למסקנה שהמבקש יכול היה להעלות את הטענות לפני מתן הצו, או לא העלה אותן בהזדמנות הסבירה הראשונה, הוא מעביר את הבקשה לבית המשפט. לכן כדאי לפעול מהר ברגע שמתגלה בעיה.

ומה עם מי שכבר פעל לפי הצו? סעיף 73 מגן על מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה, בהסתמך על צו תקף. גם אם הצו תוקן אחר כך, העסקה שלו לא תתבטל.

אחרי הצו: מימוש הירושה בבנקים ובטאבו

הצו מונפק היום רק באופן דיגיטלי. הוא נשלח במייל למגיש הבקשה, ומופיע גם באזור האישי באתר gov.il.

יותר מזה: הרשם שולח את הצו ישירות לבנקים, לחברות הביטוח, לרשות המסים, למשרד החוץ, לרשות התאגידים, למשרד התחבורה, לרשות מקרקעי ישראל ולטאבו. לכן ברוב המקרים לא צריך להציג להם את הצו.

דירה או קרקע: אם למנוח היו זכויות במקרקעין, אפשר לסמן כבר בבקשה לצו שרוצים לרשום את הזכויות על שם היורשים. כך לא צריך להגיש בקשה נפרדת לטאבו. הרישום מתבצע רק אחרי שהצו ניתן.

חובות המנוח: לפני שמחלקים, משלמים את חובות העיזבון. לפי סעיף 126 לחוק, עד חלוקת העיזבון היורשים אינם אחראים לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון עצמו. כלומר, הנושים נפרעים מהעיזבון ולא מהכיס הפרטי של היורשים. כשהחובות גבוהים, סדר הפעולות חשוב, ועדיף להתייעץ לפני שמחלקים משהו.

לאחר מכן מגיע שלב החלוקה עצמה. הוא יכול להיות פשוט, כשכל היורשים מסכימים, או מורכב, כשיש דירה אחת וכמה יורשים. במקרה כזה אפשר לחתום על הסכם חלוקת עיזבון, למכור את הנכס ולחלק את התמורה, או להגיש תביעה לפירוק שיתוף.

מס על ירושה ועל חלוקת העיזבון

בישראל אין מס ירושה. גם במיסוי מקרקעין, סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין קובע במפורש: “הורשה איננה מכירה”. מעבר הדירה מהמנוח ליורשים לא מחייב מס שבח או מס רכישה.

גם החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לא נחשבת מכירה (סעיף 5(ג)(4)). יש לכך חריג חשוב: אם במסגרת החלוקה אחד היורשים משלם לאחר כסף, או נותן לו נכס שאינו מנכסי העיזבון, החלק שבעדו שולמה התמורה נחשב כאילו נמכר. למשל, אח שמקבל את כל הדירה ומשלם לאחותו מכיסו.

מכירה של הנכס בהמשך, לצד שלישי, היא מכירה רגילה שעשויה להתחייב במס. בהרבה מקרים יש פטורים, למשל לדירת מגורים שעברה בירושה, אבל הם תלויים בפרטים. לכן לפני חלוקה עם תמורה או לפני מכירה כדאי לבדוק את החבות עם יועץ מס.

מקרים מיוחדים

יורש קטין או יורש שמונה לו אפוטרופוס

כשאחד היורשים קטין, אדם שמונה לו אפוטרופוס, אדם שייפוי כוח מתמשך שלו נכנס לתוקף או נעדר, מציינים זאת בטופס הבקשה. הצו עצמו יינתן כרגיל. ההבדל מגיע אחר כך: כל פעולה בחלק של הקטין, כמו מכירת דירה או הסתלקות מהירושה, מחייבת אישור בית המשפט. לפי סעיף 6 לחוק, גם הסתלקות של קטין טעונה אישור כזה.

משק חקלאי ונחלה במושב

נחלה היא מקרה מיוחד. לפי סעיף 114 לחוק, משק חקלאי שחלוקתו תפגע ביכולתו לפרנס משפחה יכול לעבור ליורש אחד שרוצה ומסוגל להפעיל אותו, והוא מפצה את שאר היורשים. בפועל, כשיש מינוי של בן ממשיך, הוא קובע לרוב את גורל הנחלה. בעפולה, בעמק יזרעאל ובעמקים זה אחד הנושאים שאנחנו פוגשים הכי הרבה: משפחה מגישה בקשה לצו ירושה, ורק אז מתברר שיש בן ממשיך, או שאין מינוי בכלל. ראו את המדריך בן ממשיך: מי זכאי ואיך ממנים ואת בן ממשיך מול צוואה.

יורש שרוצה לוותר על חלקו

לפי סעיף 6 לחוק, יורש יכול להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, כל עוד העיזבון לא חולק. ההסתלקות נעשית בתצהיר לרשם או לבית המשפט. יש הבדל גדול בין שתי דרכים. הסתלקות כללית נחשבת כאילו המסתלק לא היה יורש מלכתחילה, והחלק שלו עובר לפי החוק, לעיתים לילדיו. הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוג, ילד או אח של המסתלק. כדי שהחלק יגיע לאן שהתכוונתם, חשוב לנסח נכון. הרחבנו במדריך ויתור על ירושה.

צוואה בכתב יד או צוואה בעל פה

צוואה בכתב יד מגישים כמו כל צוואה אחרת, בצירוף המקור. צוואה בעל פה היא חריג נדיר: היא תקפה רק בנסיבות מוגבלות שהחוק קובע, ומוכחת בדרך אחרת. בשני המקרים הסיכוי להתנגדות גבוה יותר, וכדאי להתכונן לכך.

יורש שנפטר לפני שהצו ניתן

אם אחד היורשים נפטר אחרי המנוח אבל לפני שהצו ניתן, חלקו עובר ליורשים שלו. בבקשה מציינים זאת ומצרפים את תעודת הפטירה שלו. לפעמים צריך צו נפרד גם לעיזבון של היורש שנפטר.

שלושה תרחישים נפוצים

אב נפטר בלי צוואה, והשאיר אישה ושני ילדים. אחד היורשים מגיש בקשה מקוונת לצו ירושה ושולח הודעה לשאר. האישה מקבלת את המיטלטלין של הבית ואת הרכב, ועוד מחצית מיתר העיזבון, כולל מחצית מחלקו של האב בדירה. כל ילד מקבל רבע. אם הדירה הייתה רשומה על שם שניהם, המחצית של האישה שייכת לה ממילא לפי דיני יחסי הממון, והיא בכלל לא חלק מהעיזבון. אם אין מחלוקת, הצו ניתן בדרך כלל תוך כחודשיים.

אם נפטרה עם צוואה שמחלקת שווה בין שלושה ילדים, ואחד מהם גר בחו”ל. אחד הילדים מגיש בקשה לצו קיום צוואה, מעלה עותק של הצוואה ושולח את המקור לרשם. הילד שבחו”ל מקבל הודעה, ואם הוא מיוצג, נותן ייפוי כוח מאומת באפוסטיל. אחרי הצו, כל ילד יכול לפנות לבנק בעצמו.

נמצאה צוואה חצי שנה אחרי שניתן צו ירושה. מי שמחזיק בצוואה חייב למסור אותה לרשם. במקביל מגישים בקשה לבטל את צו הירושה ובקשה לצו קיום צוואה. אם כבר בוצעו פעולות לפי הצו הקודם, צריך לבדוק מה מהן מוגן לפי סעיף 73.

יורשים בחו”ל ונכסים מחוץ לישראל

יורש שגר בחו”ל יכול להגיש בקשה בעצמו באופן מקוון או לייפות כוחו של עורך דין בישראל. ייפוי כוח שנחתם בחו”ל צריך אימות לפי מדינת החתימה, לרוב בחותמת אפוסטיל.

לשימוש בצו מחוץ לישראל אפשר לבקש העתק דיגיטלי של הצו בחותמת אפוסטיל. יש מדינות שמכירות בצו הישראלי ישירות, ויש מדינות שבהן נדרש הליך מקומי נפרד. למשל, נכסים בארצות הברית מחייבים לרוב הליך Probate במדינה שבה נמצא הנכס. על כך הרחבנו במדריך ירושה ונכסים בארה”ב.

ובכיוון ההפוך: אזרח ישראלי שנפטר בחו”ל. לפני הגשת הבקשה לצו יש לעדכן את הפטירה במרשם האוכלוסין.

טעויות נפוצות שמעכבות את הצו

• לא מודיעים לכל היורשים. זו הסיבה הנפוצה ביותר לדרישת השלמה. כל יורש, גם מי שלא בקשר עם המשפחה, חייב לקבל הודעה.
• מגישים צו ירושה כשיש צוואה. לפני שמגישים, כדאי לבדוק אם המנוח הפקיד צוואה אצל הרשם. הבדיקה חינמית.
• שוכחים לשלוח את הצוואה המקורית. בהגשה מקוונת של צו קיום צוואה, המקור חייב להגיע לרשם תוך 7 ימים.
• תצהיר הסתלקות לא מאומת. יורש שמוותר צריך לחתום על תצהיר מאומת בידי עורך דין. ויתור בעל פה או מכתב פשוט לא מספיקים. לפרטים ראו ויתור על ירושה.
• מגישים במקוון כשחייבים ידני. כשבין היורשים יש אחים, אחיינים, סבים, דודים או בני דודים, בקשה לצו ירושה מוגשת ידנית.
• מחלקים נכסים לפני הצו. משיכת כסף מחשבון המנוח לפני שיש צו עלולה ליצור סכסוך ואחריות אישית.
• מחכים יותר מדי עם תיקון. מי שמגלה טעות בצו צריך לפעול מיד. עיכוב עלול להעביר את הבקשה לבית המשפט.

עפולה, העמקים ובני ברק: איך אנחנו מלווים

את תיקי הירושה במשרד מוביל עו”ד ונוטריון יריב ואקנין. אנחנו מלווים את כל הדרך: בדיקת קיום צוואה, איסוף המסמכים, הודעות ליורשים, ההגשה המקוונת, מענה לדרישות הרשם ורישום הזכויות בטאבו.

מהסניף שלנו בעפולה אנחנו מלווים משפחות מעפולה, מעמק יזרעאל ומהעמקים, כולל ירושה של משקים ונחלות במושבים. ראו את דף הירושות בעפולה והעמקים.

מהסניף בבני ברק אנחנו מלווים משפחות מבני ברק, מרמת גן ומגוש דן. משפחות שמעדיפות את בית הדין הרבני יקבלו ליווי גם שם, כשכל הצדדים מסכימים.

כשמוגשת התנגדות, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה. שם נדרש ניסיון בליטיגציה של ירושות, ולא רק בבירוקרטיה. את שני הצדדים האלה אנחנו מכסים במשרד.

שאלות נפוצות

מה זה צו ירושה?

צו ירושה הוא החלטה של הרשם לענייני ירושה שקובעת מי היורשים של אדם שנפטר בלי צוואה, ומה החלק היחסי של כל אחד בעיזבון. הוא לא קובע מי מקבל נכס מסוים, אלא את האחוזים של כל יורש.

מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?

צו ירושה ניתן כשאין צוואה, והיורשים נקבעים לפי חוק הירושה. צו קיום צוואה ניתן כשיש צוואה, וקובע שהצוואה תקפה ושאפשר לחלק את העיזבון לפיה. כשהצוואה מתייחסת רק לחלק מהרכוש, מבקשים את שני הצווים.

כמה עולה צו ירושה?

בשנת 2026 אגרת פתיחת בקשה מקוונת היא 507 ש”ח, ובהגשה ידנית 597 ש”ח. בנוסף משלמים 66 ש”ח הוצאות פרסום. אותן אגרות חלות גם על צו קיום צוואה. רישום הזכויות בטאבו יחד עם הבקשה עולה 183 ש”ח (נכון ל-2025).

כמה זמן לוקח לקבל צו ירושה?

ככלל, הצו ניתן לא יאוחר מ-50 יום מהגשה תקינה, כולל תקופת הפרסום. מסמכים חסרים, יורשים שקשה לאתר או התנגדות מאריכים את ההליך.

מי יכול להגיש בקשה לצו ירושה?

כל יורש לפי דין, וגם יורש של יורש שנפטר. מספיק שיורש אחד יגיש, אבל חובה להודיע לכל היורשים האחרים ולצרף אישור על ההודעה.

האם חייבים עורך דין כדי לקבל צו ירושה?

לא. אפשר להגיש לבד, באופן מקוון או ידני. עורך דין שמייצג חייב להגיש באופן מקוון. ליווי משפטי חוסך עיכובים בעיקר כשיש הרבה יורשים, יורשים בחו”ל, נכסים במקרקעין או מחלוקת.

אפשר להגיש בקשה לצו ירושה בבית הדין הרבני?

כן, בתנאי שכל הצדדים להליך מסכימים. כך גם בבית הדין השרעי והדרוזי. בבית הדין הרבני עושים זאת בטופס סמכות והקנאה.

מה קורה אם מישהו מתנגד לצו?

כל מי שיש לו עניין בעיזבון יכול להגיש התנגדות עד שהצו ניתן. לפי סעיף 67א לחוק הירושה, כשמוגשת התנגדות הרשם מעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, וההליך נמשך שם.

אפשר לשנות צו ירושה שכבר ניתן?

כן. לפי סעיף 72 לחוק הירושה, מי שיש לו עניין יכול לבקש לתקן או לבטל צו, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפני מי שנתן אותו. למשל, צוואה שנמצאה אחרי מתן צו ירושה. כדאי לפעול מהר, כי עיכוב עלול להעביר את הבקשה לבית המשפט.

איך מקבלים את הצו ומה עושים איתו?

הצו מונפק דיגיטלית, נשלח במייל ומופיע באזור האישי באתר gov.il. הרשם שולח אותו גם לבנקים, לחברות ביטוח, לרשות המסים ולטאבו, ולכן ברוב המקרים לא צריך להציג אותו. אפשר לבקש כבר בהגשה שהזכויות בדירה יירשמו בטאבו על שם היורשים.

מה עושים אם הצוואה המקורית נמצאת בחו”ל?

אם ערכאה זרה כבר נתנה צו קיום לצוואה, מגישים את הצו הזר מאומת כדין. בכל מקרה אחר שבו המקור לא נמצא, מגישים בקשה להוכחת הצוואה. לשימוש בצו הישראלי בחו”ל אפשר לבקש העתק דיגיטלי בחותמת אפוסטיל.

האם היורשים אחראים לחובות של המנוח?

לפי סעיף 126 לחוק הירושה, עד חלוקת העיזבון היורשים אינם אחראים לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון. הנושים נפרעים מהעיזבון ולא מהכיס הפרטי של היורשים. כשהחובות גבוהים כדאי להתייעץ לפני שמחלקים.

הצעד הבא

אם מישהו קרוב לכם נפטר ואתם צריכים צו ירושה או צו קיום צוואה, אפשר להתחיל בבדיקה פשוטה: האם הופקדה צוואה אצל הרשם. משם נבנה יחד את הבקשה הנכונה, עם כל המסמכים, כדי שהצו יינתן בלי עיכובים.

גם אם הבקשה כבר הוגשה ונתקעה, או שמישהו הגיש התנגדות, נשמח לבדוק את התיק. לפגישת ייעוץ, השאירו פרטים ונחזור אליכם.

מקורות: חוק הירושה, התשכ”ה-1965, כל-זכות: בקשה מקוונת לצו ירושה, כל-זכות: בקשה לצו קיום צוואה, gov.il: בקשה למתן צו ירושה.

המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה.

על הכותב

עו”ד יריב ואקנין

מייסד ובעלים

מלווה משפחות בירושות, צוואות והעברה בין דורית, ובנדל”ן ומקרקעין. בוגר תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2008.

לעמוד המלא של עו”ד ואקנין