הסכם חלוקת עיזבון: איך מחלקים ירושה בהסכמה, מי חותם ומתי יש מס [מדריך 2026]

מאת עו”ד יריב ואקנין·מייסד ובעלים·עודכן 29.10.2026

תקציר: הסכם חלוקת עיזבון הוא הסכם שבו כל היורשים קובעים יחד מי מקבל איזה נכס מהעיזבון. לפי סעיף 110 לחוק הירושה, העיזבון מתחלק על פי הסכם בין היורשים או על פי צו בית משפט, ולכן בהסכמת כולם אפשר לחלק אחרת ממה שכתוב בצוואה או בצו הירושה. חותמים עליו אחרי מות המוריש. הסכם על ירושה של אדם שעוד בחיים בטל לפי סעיף 8. כשיש יורש קטין, פסול דין או יורש נעדר, נדרש אישור בית משפט. חלוקה ראשונה של דירה בין היורשים לא נחשבת מכירה לעניין מס שבח, גם אחרי רישום בטאבו, אבל תשלום איזון מכסף פרטי עלול להיות ממוסה.

מהו הסכם חלוקת עיזבון

צו ירושה או צו קיום צוואה קובעים מי היורשים ומה חלקו של כל אחד. הם לא קובעים מי מקבל את הדירה, מי את הרכב ומי את הכסף בבנק. לפי הצו, כל יורש מקבל חלק יחסי בכל נכס. למשל, שלושה ילדים יורשים כל אחד שליש מהדירה, שליש מהחשבון ושליש מהרכב.

בעלות משותפת כזו מסובכת. קשה למכור, קשה להשכיר, וכל החלטה דורשת הסכמה של כולם. סעיף 122 לחוק הירושה קובע שבניהול העיזבון היורשים פועלים בהסכמה, ובמחלוקת מכריע בית המשפט.

הסכם חלוקת עיזבון פותר את זה. היורשים מחליטים יחד איך מפרקים את השיתוף: אחת מקבלת את הדירה, אח מקבל את הכסף, ואח אחר מקבל את הרכב ותשלום איזון. סעיף 110(א) לחוק הירושה קובע שנכסי העיזבון יחולקו על פי הסכם בין היורשים או על פי צו בית המשפט. ההסכם הוא הדרך הראשונה שהחוק מציע, וצו בית המשפט נועד למקרה שאין הסכמה.

אם מונה מנהל עיזבון, סעיף 110(ב) מטיל עליו להציע ליורשים תכנית חלוקה ולנסות להביא אותם להסכמה.

אפשר לחלק אחרת ממה שכתוב בצוואה?

כן. זו אחת השאלות הנפוצות, והתשובה חד משמעית. אם כל היורשים מסכימים, הם רשאים לחלק את העיזבון בכל דרך שהם רוצים, גם אם היא שונה מהצוואה ומצו הירושה. החוק נותן עדיפות להסכמה של היורשים. רק כשאין הסכמה, בית המשפט מחלק, ולפי סעיף 111(ג) הוא נוהג לפי הוראות הצוואה אלא אם יש סיבות מיוחדות לסטות מהן.

דוגמאות למה שאפשר לקבוע בהסכם:

• יורש אחד מקבל את כל הדירה, והאחרים מקבלים כסף מהחשבונות.
• האם מקבלת את דירת המגורים, והילדים מקבלים נכס אחר.
• יורש שטיפל בהורה בשנים האחרונות מקבל חלק גדול יותר, בהסכמת האחים.
• הנכסים נמכרים והתמורה מתחלקת ביחס שהיורשים קבעו.

מה אי אפשר לעשות בהסכם:

• לחייב יורש שלא חתם. ההסכם מחייב רק את מי שהסכים לו. יורש אחד שמסרב מספיק כדי שאין הסכם.
• לפגוע בנושים. לפי סעיף 107, קודם משלמים את חובות העיזבון ורק אחר כך מחלקים. הסכם בין יורשים לא מבטל חוב של המנוח. למידע נוסף: ירושה עם חובות.
• לחלק נכס שלא שייך לעיזבון. כספי ביטוח חיים וקופות גמל עם מוטבים רשומים, למשל, עוברים בדרך כלל ישירות למוטב ולא לעיזבון.

מתי עורכים הסכם חלוקת עיזבון

לפני הצו או אחריו

אפשר לחתום על הסכם חלוקה מיד אחרי הפטירה, עוד לפני שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה. במצב כזה מנסחים אותו כמותנה בכך שהצו יינתן, ושהצו לא יכלול יורשים נוספים שלא חתמו. זה נפוץ בפרקטיקה: היורשים מגיעים להסכמות, חותמים, ורק אז מגישים את הבקשה לצו כשאיש מהם לא מתנגד. כך אפשר לפעמים לחסוך התנגדות לצוואה והליך ארוך בבית המשפט.

החלוקה עצמה, כלומר העברת הנכסים בפועל, מתבצעת אחרי הצו. סעיף 107 קובע שמחלקים אחרי סילוק החובות והמזונות מהעיזבון, ואחרי שעברה התקופה שנקבעה בהזמנת הנושים. בית המשפט רשאי להתיר חלוקה של חלק מהעיזבון עוד לפני כן, אם העיזבון מאפשר זאת.

גם אחרי רישום בטאבו

שאלה נפוצה היא אם מאוחר מדי לחלק אחרי שהדירה כבר נרשמה בטאבו על שם כל היורשים. מבחינת חוק הירושה, היורשים יכולים להסכים על חלוקה גם אחרי הרישום. מבחינת המס, חוק מיסוי מקרקעין מכיר בחלוקה הראשונה בין היורשים כחלוקת עיזבון, בין שנעשתה לפני רישום הצו ובין אחריו. הפירוט בפרק המיסוי בהמשך.

לא בחיי ההורה

סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע שהסכם בדבר ירושתו של אדם, וויתור על ירושתו, שנעשו בחייו של אותו אדם, בטלים. כלומר, אחים שחותמים היום איך יחלקו את דירת ההורים אחרי מותם, חותמים על מסמך שאין לו תוקף משפטי. גם אם ההורה עצמו חתם עליו.

מי שרוצה לקבוע מראש איך יחולק הרכוש, צריך שההורה יערוך צוואה. את הסכם החלוקה עצמו חותמים רק אחרי הפטירה.

מי חייב לחתום על ההסכם

כל היורשים לפי הצו. בלי חתימה של כל אחד מהם, אין הסכם חלוקה, ומי שלא חתם יכול לדרוש חלוקה בצו בית משפט.

יורש קטין או יורש עם אפוטרופוס

כשאחד היורשים הוא קטין, ההורה חותם בשמו. אבל סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שההורים לא רשאים לייצג את הקטין בלי אישור מראש של בית המשפט בכמה פעולות. ביניהן חלוקה או העברה של דירה, פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס, כמו רישום בטאבו, ופעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו.

בהסכם חלוקה במשפחה בדרך כלל מתקיים לפחות אחד מהתנאים האלה. לכן הסכם שיש בו יורש קטין כמעט תמיד מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט בודק שהקטין לא מקופח. אותו עיקרון חל על יורש שמונה לו אפוטרופוס, למשל בגלל מחלה או ירידה קוגניטיבית.

יורש נעדר

סעיף 110(ג) קובע שאם אחד היורשים נעדר ואינו מיוצג כדין, אישור בית המשפט בא במקום הסכמתו. זה פתרון למצב שבו אי אפשר לאתר יורש, או שאין איתו קשר.

יורש שגר בחו”ל

יורש בחו”ל לא צריך להגיע לישראל. הוא יכול לחתום מול נוטריון או בקונסוליה, או לתת ייפוי כוח לאדם בישראל. כשמדובר בנכסי מקרקעין, כדאי לבדוק מראש איזה אימות חתימה הטאבו ורשות המסים יקבלו.

יורש שיש לו חובות

כשאחד היורשים נמצא בחובות, בהוצאה לפועל או לקראת הליך חדלות פירעון, צריך זהירות מיוחדת. אם הוא מוותר בהסכם על חלקו לטובת האחים, בלי תמורה או בתמורה נמוכה, הוויתור עלול להיחשב גריעה של נכס מנושיו.

סעיף 220 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לבית המשפט לבטל פעולה כזו, אם נעשתה בלי תמורה הולמת, בשנתיים שלפני הבקשה לפתיחת הליכים, או בארבע שנים כשהיא לטובת קרוב, וכשהחייב היה אז בחדלות פירעון. סעיף 221 מאפשר לבטל פעולה שנועדה להבריח נכס מנושים, גם שבע שנים אחורה. התוצאה עלולה להיות שהאחים יידרשו להחזיר את מה שקיבלו. למידע נוסף: חדלות פירעון.

מה כותבים בהסכם חלוקת עיזבון

אין נוסח מחייב בחוק. הסכם טוב צריך להיות מפורט מספיק כדי שהטאבו, הבנק ומשרד הרישוי יוכלו לבצע אותו בלי לשאול שאלות. אלה הסעיפים שאנחנו כוללים בדרך כלל:

1. פרטי הצדדים: כל היורשים, עם מספרי זהות.
2. פרטי המנוח והצו: תאריך הפטירה, מספר צו הירושה או צו קיום הצוואה, והרשם או בית המשפט שנתן אותו.
3. רשימת הנכסים: מקרקעין עם גוש וחלקה, חשבונות בנק עם מספרים, רכבים עם מספר רישוי, מניות, תכולה ונכסים בחו”ל.
4. החלוקה עצמה: מי מקבל כל נכס ובאיזה חלק.
5. תשלומי איזון: מי משלם למי, כמה, מתי, ומאיזה מקור. המקור חשוב לעניין המס.
6. חובות והוצאות: מי נושא בחובות העיזבון, במס, באגרות ובשכר טרחה.
7. פינוי ומסירה: מועד מסירת החזקה בנכס, ומה קורה אם אחד היורשים גר בו.
8. ויתור הדדי על טענות: הצהרה שלאף יורש אין טענות נוספות לגבי העיזבון.
9. ייפוי כוח לביצוע: מי מוסמך לחתום על המסמכים לטאבו, לבנקים ולרשות המסים.
10. יישוב סכסוכים: איך מכריעים במחלוקת על ביצוע ההסכם.

טפסים מהאינטרנט נראים פשוטים, אבל טעות בסעיף תשלומי האיזון עלולה לעלות במס, וחוסר בפרט אחד עלול לעכב את הרישום בטאבו בחודשים.

מיסוי: מתי הסכם חלוקה פטור ממס ומתי לא

זה הפרק שבו נופלות רוב הטעויות. הכלל קבוע בסעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).

חלוקת עיזבון לא נחשבת מכירה

חלוקת נכסי עיזבון בין היורשים לא רואים בה מכירה. כלומר, כשאחות מקבלת את כל הדירה ואחיה מקבלים בתמורה כסף מחשבונות העיזבון, לא נוצר אירוע מס שבח. ככלל, כשאין מכירה אין גם רכישה, ולכן גם מס רכישה לא חל על החלוקה עצמה. לפני חתימה כדאי לבדוק את הפרטים מול רשות המסים או מול עורך הדין.

תשלום איזון מהכיס הפרטי

החריג החשוב: אם ניתנה תמורה בכסף או בשווה כסף שאינם מנכסי העיזבון, החלק שבשבילו ניתנה התמורה נחשב כנמכר. דוגמה: שני אחים יורשים דירה אחת ואין כסף נוסף בעיזבון. אח אחד מקבל את הדירה ומשלם לאחיו חצי מערכה מהחיסכון הפרטי שלו. החצי הזה נחשב מכירה, והמשלם נחשב כמי שקנה אותו.

במקרה כזה בודקים אם חלים פטורים, למשל פטור על מכירת דירת מגורים מזכה, ואם יש מס רכישה על הצד שקונה. לכן חשוב לבנות את החלוקה כך שתשלומי האיזון יבואו ככל האפשר מנכסי העיזבון עצמו.

תשלום איזון במשכנתה

זו המלכודת השכיחה ביותר. יורש רוצה להשאיר אצלו את דירת ההורים, אין בעיזבון כסף לאזן, והוא לוקח משכנתה כדי לשלם לאחיו. כסף שהיורש לווה הוא כסף שלו, ולא נכס של העיזבון. גם כשהמשכנתה נרשמת על הדירה שבעיזבון, ההלוואה היא של היורש. לכן התשלום לאחים עלול להיחשב תמורה שאינה מנכסי העיזבון, והחלק שנפדה בו עלול להיחשב כנמכר, עם חיוב במס שבח למוכרים ובמס רכישה לקונה, אלא אם חל פטור. לפני שלוקחים משכנתה לתשלום איזון, כדאי לבדוק את חבות המס ואת הפטורים האפשריים.

החלוקה הראשונה בלבד

החוק מגדיר חלוקה כחלוקה הראשונה בין היורשים, בין שנעשתה לפני רישום הצו ובין אחריו. כלומר, אפשר לחלק בפטור גם שנים אחרי שהדירה נרשמה בטאבו על שם כל היורשים. אבל אם כבר חילקתם פעם אחת והיום אתם רוצים לשנות, השינוי השני כבר לא נחשב חלוקת עיזבון, והוא עלול להיחשב מכירה.

גם עסקה עם צד שלישי סוגרת את הדלת. אם אחד היורשים מכר את חלקו בנכס לאדם שאינו יורש, הקונה הוא לא יורש, וחלוקה שתכלול אותו כבר לא תהיה חלוקת עיזבון בין יורשים. לפני כל פעולה בנכס שעוד לא חולק, כדאי לחשוב על החלוקה קודם.

עיזבון של שני ההורים

עוד הוראה שימושית: עיזבונות של שני מורישים נחשבים עיזבון אחד, אם המורישים היו בני זוג, או ילד והורה, וחלוקת העיזבונות עוד לא הסתיימה. מצב נפוץ הוא ששני ההורים נפטרו, ולכל אחד יש צו ירושה נפרד. אפשר לחלק את הנכסים של שניהם בהסכם אחד, ולאזן בין הדירה של האב לבין החשבונות של האם בלי שהאיזון ייחשב מכירה.

דיווח לרשות המסים

גם כשהחלוקה פטורה, בפועל מגישים הצהרה לרשות המסים ומקבלים ממנה אישור לטאבו. בלי האישור, לשכת רישום המקרקעין לא תרשום את החלוקה.

רישום ההסכם: טאבו, רכב ובנקים

מקרקעין

אחרי שההסכם נחתם, וקיבלתם אישור מרשות המסים, מגישים ללשכת רישום המקרקעין את צו הירושה או צו קיום הצוואה, את הסכם החלוקה ואת האישורים הנדרשים. אם הצו עוד לא נרשם, אפשר לרשום את הצו ואת החלוקה יחד. בנכס שרשום ברשות מקרקעי ישראל או בחברה משכנת, הרישום נעשה מולם ולפי הנהלים שלהם. בנחלה חקלאית יש כללים נוספים, ראו פיצוי אחים בנחלה.

רכב

משרד התחבורה מפרסם טופס בשם “הודעה על הסכם לחלוקת עיזבון” להעברת בעלות על רכב של מנוח לאחד היורשים. בטופס חותמים כל היורשים, ומצרפים אליו את הצו.

חשבונות בנק וניירות ערך

הבנק משחרר את הכספים לפי הצו. כשהיורשים מסכימים על חלוקה שונה מהחלקים שבצו, הבנק מבקש בדרך כלל את הסכם החלוקה חתום על ידי כולם, ולעיתים עם אימות חתימה. כל בנק והנהלים שלו, ולכן כדאי לברר מראש מה נדרש.

הסכם חלוקה או הסתלקות מהירושה?

לפעמים יורש רוצה פשוט לוותר על חלקו לטובת אח או הורה. יש לזה שתי דרכים, והן שונות מאוד.

הסתלקות מתאימה בעיקר כשיורש רוצה לצאת מכל העיזבון לטובת ההורה שנשאר בחיים או לטובת אח. הסכם חלוקה מתאים כשכל אחד מקבל משהו, וצריך לאזן ביניהם. פירוט מלא על ההליך במדריך ויתור על ירושה.

כשאין הסכמה: חלוקה בצו בית משפט

כשיורש אחד מסרב, כל יורש יכול לבקש מבית המשפט לענייני משפחה לחלק את העיזבון. אז חלים כללי החלוקה שבסעיפים 111 עד 116 לחוק הירושה, שלא חלים בחלוקה בהסכם:

• בית המשפט מחלק בעין ככל האפשר, ומתחשב בתועלת של היורשים ובערך הרגשי של נכסים מסוימים.
• נכס שאי אפשר לחלק, כמו דירה אחת, יכול לעבור ליורש שמציע עבורו את המחיר הגבוה ביותר, ולא פחות ממחיר השוק. אם אף יורש לא רוצה, הנכס נמכר והתמורה מתחלקת.
• יש הוראות מיוחדות למשק חקלאי, ואפשרות להגרלה בין היורשים.

הליך כזה ארוך ויקר יותר, ולא תמיד מסתיים בתוצאה שמישהו רצה. לכן גם בסכסוך כדאי לנסות קודם גישור או משא ומתן על הסכם. פירוט על כללי החלוקה לפי החוק במדריך איך מתחלקת ירושה.

אישור בית משפט להסכם: מתי חובה ומתי כדאי

הסכם חלוקה בין יורשים בגירים לא צריך אישור של בית משפט. הוא תקף כמו כל חוזה, מהרגע שכולם חתמו.

אישור חובה בשני מצבים עיקריים: כשיש יורש קטין או יורש עם אפוטרופוס, וכשיש יורש נעדר שאינו מיוצג.

אישור יכול להיות כדאי גם כשאינו חובה. כשההסכם מסיים סכסוך, אפשר לבקש מבית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין. אז אם אחד הצדדים לא מקיים אותו, אפשר לפנות ישירות להוצאה לפועל, בלי תביעה חדשה.

ביטול ההסכם אחרי החתימה אפשרי רק בעילות של דיני החוזים, כמו טעות, הטעיה, כפייה או עושק. מי שחתם כי לא הבין מה הוא מקבל, יתקשה לבטל אחר כך. לכן חשוב שכל יורש יבין את ההסכם לפני שהוא חותם, ושיוכל להתייעץ עם עורך דין משלו.

שאלות נפוצות

מהו הסכם חלוקת עיזבון?

הסכם בין כל היורשים שקובע איזה נכס מהעיזבון עובר לכל אחד מהם. לפי סעיף 110 לחוק הירושה, העיזבון מתחלק על פי הסכם בין היורשים או, כשאין הסכמה, על פי צו בית משפט.

אפשר לחלק את הירושה אחרת ממה שכתוב בצוואה?

כן. אם כל היורשים מסכימים, הם רשאים לחלק את העיזבון בכל דרך, גם אם היא שונה מהצוואה או מצו הירושה. רק כשאין הסכמה, בית המשפט מחלק ונוהג ככלל לפי הצוואה.

האם אפשר לחתום על הסכם חלוקה בחיי ההורים?

לא. לפי סעיף 8(א) לחוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו בטל. מי שרוצה לקבוע מראש את החלוקה צריך שההורה יערוך צוואה.

אפשר לעשות הסכם חלוקת עיזבון אחרי רישום בטאבו?

כן. היורשים יכולים להסכים על חלוקה גם אחרי שהדירה נרשמה על שם כולם. לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, החלוקה הראשונה בין היורשים נחשבת חלוקת עיזבון גם אם נעשתה אחרי רישום הצו.

האם הסכם חלוקת עיזבון חייב אישור של בית משפט?

בין יורשים בגירים, לא. אישור נדרש כשיש יורש קטין או יורש עם אפוטרופוס, וכשיש יורש נעדר שאינו מיוצג. אפשר לבקש אישור גם כשאינו חובה, כדי לתת להסכם תוקף של פסק דין.

האם משלמים מס שבח על חלוקת ירושה?

ככלל לא. חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים לא נחשבת מכירה. החריג הוא תשלום איזון בכסף שאינו מנכסי העיזבון: החלק שבשבילו שולם נחשב כנמכר, ועליו עשוי לחול מס.

מה זה תשלום איזון בהסכם חלוקה?

סכום שיורש שמקבל נכס יקר יותר משלם ליורשים האחרים כדי שהחלוקה תהיה שווה. אם התשלום בא מנכסי העיזבון, החלוקה פטורה. אם הוא בא מכסף פרטי של היורש, אותו חלק עלול להיות ממוסה.

מה קורה אם אחד היורשים מסרב לחתום?

אין הסכם. כל יורש יכול לבקש מבית המשפט לענייני משפחה לחלק את העיזבון לפי סעיפים 111 עד 116 לחוק הירושה, ובין היתר להעביר נכס שאינו ניתן לחלוקה ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, או למכור אותו.

מה ההבדל בין הסכם חלוקה לבין הסתלקות מירושה?

הסתלקות היא ויתור על החלק בעיזבון לפני שחולק, ומותרת לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש בלבד. הסכם חלוקה הוא הסכם בין כל היורשים, אפשר לעשות אותו גם אחרי רישום בטאבו, והוא יכול לכלול תשלומי איזון.

אפשר לבטל הסכם חלוקת עיזבון אחרי שחתמו?

רק בעילות של דיני החוזים, כמו טעות, הטעיה, כפייה או עושק, או בהסכמת כל הצדדים. לכן חשוב שכל יורש יבין את ההסכם לפני החתימה.

אפשר לממן תשלום איזון במשכנתה בלי מס?

לא בהכרח. כסף שהיורש לווה, גם במשכנתה על הדירה שבעיזבון, הוא כסף שלו ולא נכס של העיזבון. לכן החלק שנפדה בו עלול להיחשב כנמכר, עם מס שבח ומס רכישה, אלא אם חל פטור. כדאי לבדוק את המס לפני שלוקחים את ההלוואה.

הצעד הבא

קיבלתם צו ירושה או צו קיום צוואה, ואתם רוצים לחלק את הנכסים בהסכמה? או שאחד היורשים לא מסכים, ואתם לא יודעים מה האפשרויות? בשיחה ראשונה נבדוק את הנכסים, את מי צריך להחתים, אם נדרש אישור בית משפט, ואיך לבנות את תשלומי האיזון כך שלא ייווצר מס מיותר.

לפגישת ייעוץ בסניפי המשרד, השאירו פרטים ונחזור אליכם. למידע נוסף על ירושות, צוואות וניהול עיזבונות.

מקורות: חוק הירושה, התשכ”ה-1965, סעיפים 8, 107 עד 116 ו-122, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963, סעיף 5(ג)(4), חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, סעיף 20, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, סעיפים 220 ו-221.

המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה.

על הכותב

עו”ד יריב ואקנין

מייסד ובעלים

מלווה משפחות בירושות, צוואות והעברה בין דורית, ובנדל”ן ומקרקעין. בוגר תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2008.

לעמוד המלא של עו”ד ואקנין