מאת עו”ד שלומית אסרף שניידר·ראש תחום משפחה ומקרקעין·עודכן 26.10.2026תקציר: בישראל אין נישואין אזרחיים, אבל ישראלים שנישאו אזרחית בחו”ל, כולל בנישואי יוטה אונליין, נרשמים כנשואים ונהנים מאותן זכויות. הבעיה מתחילה כשרוצים להתגרש. אין בישראל “גירושין אזרחיים” אחד: הדרך תלויה בדת של בני הזוג. שני יהודים שנישאו אזרחית מתגרשים בבית הדין הרבני, בהליך פשוט יותר מהרגיל. זוג מעורב, או זוג שאחד מבני הזוג בו חסר דת, פונה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין. זוגות מאותו מין מתגרשים בבית המשפט לענייני משפחה. במדריך נסביר את המסלול לכל סוג זוג, את ההליך, את המועדים, את הגירושין בחו”ל והרישום שלהם בישראל, ומה קורה עם הרכוש, הילדים והמזונות.
נישואין אזרחיים בישראל: מה המצב החוקי
בישראל אין מסלול של נישואין אזרחיים. נישואין וגירושין של יהודים נערכים לפי דין תורה, ושל בני העדות המוכרות לפי הדין הדתי שלהם. לכן ישראלים רבים מתחתנים בחו”ל: בקפריסין, ביוון, בצ’כיה, או בנישואי יוטה אונליין בלי לצאת מהבית.
הנישואין האלה נרשמים במרשם האוכלוסין. עוד בבג”ץ 143/62 פונק-שלזינגר נקבע שפקיד הרישום רושם את הנישואין לפי תעודה ציבורית, בלי לבחון את תוקפם לפי הדין הדתי. במרץ 2023 קבע בית המשפט העליון שגם נישואי יוטה, שנערכים באופן מקוון, נרשמים כמו כל נישואין אזרחיים שנערכו בחו”ל. לרישום נדרשת תעודת נישואין עם חותמת אפוסטיל.
האם נישואין אזרחיים הם “נישואין לייט”?
לא. זוג שנרשם כנשוי אחרי נישואין אזרחיים נהנה כמעט מכל הזכויות של זוג שנישא ברבנות:
- ירושה: בן הזוג הוא יורש על פי דין לכל דבר.
- יחסי ממון: חוק יחסי ממון בין בני זוג חל גם על מי שנישאו בנישואין אזרחיים, כולל זוגות מאותו מין. בלי הסכם ממון, חל הסדר איזון המשאבים.
- ביטוח לאומי, מס הכנסה, פנסיה וקצבאות שארים: כמו כל זוג נשוי.
- הורות: אין הבדל במעמד של הילדים או בזכויותיהם.
ההבדל האמיתי מתגלה רק בשני מקומות: כשרוצים להתגרש, וכשאחד מבני הזוג רוצה להינשא מחדש בטקס דתי. על שניהם בהמשך.
נישואין אזרחיים מול ידועים בציבור
זוגות רבים מתלבטים אם להתחתן אזרחית בחו”ל, או להישאר ידועים בציבור. ההבדלים משמעותיים:
| נושא | נשואים אזרחית | ידועים בציבור |
|---|---|---|
| הוכחת הקשר | רישום במרשם האוכלוסין | צריך להוכיח מול כל גוף: חיים משותפים ומשק בית משותף |
| רכוש | חוק יחסי ממון, הסדר איזון משאבים | החוק לא חל. הפסיקה בוחנת כוונת שיתוף בכל מקרה |
| ירושה בלי צוואה | יורש כבן זוג | יורש בתנאים שבחוק, וצריך להוכיח את הקשר |
| פרידה | צריך הליך גירושין | אין צורך בגירושין, אבל יכולים להיות סכסוכים על רכוש |
בשני המקרים, הסכם כתוב חוסך הרבה: הסכם ממון לנשואים, והסכם חיים משותפים לידועים בציבור. ראו גם ידועים בציבור: מעמדם בהעדר צוואה.
איך מתגרשים: המסלול תלוי בדת של בני הזוג
| בני הזוג | איפה מתגרשים | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| שניהם יהודים | בית הדין הרבני | הליך פשוט יותר מגירושין רגילים. לרוב אין צורך להוכיח עילה, ולפעמים מוותרים על סידור גט |
| שניהם מאותה עדה מוכרת (מוסלמים, דרוזים, נוצרים) | בית הדין הדתי של העדה | שרעי, דרוזי או כנסייתי |
| בני דתות שונות, או אחד מהם חסר דת | בית המשפט לענייני משפחה (התרת נישואין) | בית המשפט פונה לראשי העדות הדתיות, שקובעים תוך 3 חודשים אם נדרשים גירושין דתיים |
| שניהם חסרי דת, או מעדה לא מוכרת | בית המשפט לענייני משפחה, או רשם הזוגיות אם נרשמו בברית זוגיות | הליך אזרחי מלא |
| בני אותו מין | בית המשפט לענייני משפחה | הליך אזרחי |
בכל המקרים יש גם אפשרות נוספת: אם החוק במדינה שבה נישאתם מאפשר לכם להתגרש שם, אפשר להתגרש שם ולרשום את הגירושין בישראל. על זה בהמשך.
שני יהודים שנישאו אזרחית: גירושין בבית הדין הרבני
לפי כל-זכות, ולפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), גירושין של יהודים אזרחי ישראל ותושביה נערכים בבית הדין הרבני בלבד, גם אם הם נישאו בנישואין אזרחיים בחו”ל.
החדשות הטובות: ההליך בדרך כלל פשוט יותר מגירושין של זוג שנישא כדת משה וישראל.
- ברוב המקרים אין צורך להוכיח עילה לגירושין. מספיק ששני בני הזוג מביעים את רצונם להתגרש.
- במקרים מסוימים בית הדין מוותר על סידור גט, כי הנישואין לא נערכו לפי ההלכה. במקרים אחרים מסדרים גט “לחומרה”, כדי למנוע ספק בעתיד, למשל כשאחד מבני הזוג ירצה להינשא ברבנות.
חשוב להבחין: הסמכות לגירושין עצמם נתונה לבית הדין הרבני. בעניינים הנלווים, כמו רכוש, מזונות ומשמורת, יכולה להיות סמכות גם לבית המשפט לענייני משפחה, לפי מי שפנה ראשון ואיך. על מרוץ הסמכויות הרחבנו במדריך מזונות ילדים בבית הדין הרבני.
זוג מעורב או חסר דת: התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה
כשבני הזוג אינם בני אותה דת, או שאחד מהם חסר דת או משתייך לעדה לא מוכרת, הדרך עוברת דרך חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ”ט-1969. מאז תיקון 2005 הבקשה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה. ההליך:
- בקשה ליישוב סכסוך. כמו בכל סכסוך משפחתי, מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך ומשתתפים בפגישות ביחידת הסיוע.
- תביעה להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. מצרפים את תעודת הנישואין, עם אפוסטיל ותרגום נוטריוני לעברית אם היא בשפה זרה.
- פנייה לראשי העדות. סגן נשיא בית המשפט פונה לראש בית הדין הדתי של כל אחד מבני הזוג, כדי שיקבע אם נדרשים גירושין לפי הדין הדתי.
- החלטה תוך 3 חודשים. ראש בית הדין מוסר החלטה מנומקת תוך 3 חודשים. אפשר להאריך ב-3 חודשים נוספים, אם נדרש בירור עובדות.
- אם לא נדרשים גירושין דתיים, ההליך כולו נשאר בבית המשפט לענייני משפחה, שמתיר את הנישואין.
- אם נדרשים גירושין דתיים, הם נערכים בבית הדין הדתי, שיש לו לשם כך כל סמכויות האכיפה, כמו עיכוב יציאה מהארץ במקרה של סרבנות. אבל העניינים הנלווים, כמו רכוש, משמורת ומזונות, נשארים בבית המשפט לענייני משפחה.
שימו לב: בית הדין הרבני לא יכול לקבל סמכות בהסכמה כשאחד מבני הזוג אינו יהודי. גם אם שניכם מסכימים, זוג מעורב לא יכול פשוט “לבחור” בבית הדין הרבני.
ברית זוגיות לחסרי דת
זוג ששניהם רשומים כחסרי דת יכול להירשם בישראל ב”ברית זוגיות”, לפי חוק ברית הזוגיות לחסרי דת. כשרוצים לסיים אותה בהסכמה, פונים יחד לרשם הזוגיות. אם רק אחד מבני הזוג מבקש לסיים, פונים לבית המשפט לענייני משפחה.
זוגות מאותו מין
בני זוג מאותו מין שנישאו בנישואין אזרחיים בחו”ל, ונרשמו כנשואים, מגישים תביעה בבית המשפט לענייני משפחה. החוק על יחסי ממון חל עליהם כמו על כל זוג נשוי, ובית המשפט דן גם בעניינים הנלווים, כמו רכוש, הורות ומזונות.
גירושין בחו”ל ורישום בישראל
אם החוק במדינה שבה נישאתם מאפשר לכם להתגרש שם, אפשר להתגרש שם, ואחר כך לרשום את הגירושין במרשם האוכלוסין. זה נכון לכל סוגי הזוגות, כולל שני יהודים. לפי כל-זכות, יהודים שהתגרשו כך במדינת הנישואין לא חייבים לפנות לבית הדין הרבני בישראל כדי להתגרש.
במציאות זה לא תמיד אפשרי. במדינות רבות גירושין מחייבים תושבות במדינה, או נוכחות של שני בני הזוג. לכן רוב הזוגות מתגרשים בפועל בישראל. לפני שבוחרים במסלול הזה, כדאי לבדוק עם עורך דין במדינה הרלוונטית מה נדרש, ומה צריך כדי שפסק הדין יוכר וירשם כאן: בדרך כלל פסק דין עם אפוסטיל ותרגום.
ומה עם נישואי יוטה? בית המשפט העליון קבע שהם נרשמים כמו כל נישואין אזרחיים בחו”ל. לכן גם הגירושין שלהם מתנהלים לפי אותם כללים, לפי הדת של בני הזוג.
רכוש, ילדים ומזונות
הגירושין עצמם הם רק חלק אחד. ברוב המקרים צריך להסדיר גם את כל השאר:
- חלוקת רכוש: חוק יחסי ממון חל, כולל איזון משאבים. אם יש דירה משותפת, ראו פירוק שיתוף בדירה בגירושין.
- ילדים: אחריות הורית וזמני שהות נקבעים לפי טובת הילד, בלי קשר לסוג הנישואין. ראו משמורת ילדים וזמני שהות.
- מזונות ילדים: נקבעים לפי הדין האישי של ההורים ולפי הפסיקה, כמו בכל זוג.
- מזונות בן או בת זוג: כאן יש הלכה מיוחדת לנישואין אזרחיים. ראו בפרק הבא.
מזונות אזרחיים: מזונות לבן זוג אחרי נישואין אזרחיים
לפי הדין העברי, אישה יהודייה שנישאה רק בנישואין אזרחיים אינה זכאית ל”מזונות אישה” במובן הדתי, כי הנישואין לא נערכו כהלכה. זה היה הנימוק שבגללו בית המשפט לענייני משפחה דחה בזמנו תביעת מזונות של אישה שנישאה לבן זוגה בפרגוואי.
בית המשפט העליון הפך את ההחלטה. ברע”א 8256/99 פלונית נ’ פלוני, מדצמבר 2003, בהרכב הנשיא ברק והשופטים טירקל וריבלין, נקבע שאפשר לחייב במזונות גם בנישואין אזרחיים. החובה לא נובעת מהדין הדתי, אלא מדיני החוזים: מהסכמה מכללא בין בני הזוג, ומעקרון תום הלב. כך נולד המונח “מזונות אזרחיים”.
בפועל, מזונות כאלה נפסקים בדרך כלל לבן הזוג החלש כלכלית, לתקופה שבה הוא צריך להסתגל ולעמוד על רגליו, ולא לכל החיים. כמה ולכמה זמן, תלוי בנסיבות: משך הנישואין, הפער בהכנסות, הגיל, והאם בן הזוג ויתר על קריירה למען המשפחה. אם אתם בן הזוג החלש כלכלית, חשוב לטעון לזה מוקדם, כחלק מההליך.
שני הבדלים מעשיים מגירושין ברבנות
אין כתובה. בנישואין אזרחיים אין שטר כתובה. לכן אין “תביעת כתובה” ואין תוספת כתובה בגירושין, רכיב שבגירושין ברבנות משמש לא פעם קלף מיקוח.
פחות “שלום בית”. בגירושין ברבנות, צד שלא רוצה להתגרש יכול לבקש שלום בית, וההליך עלול להימשך. כשהנישואין היו אזרחיים, בית הדין הרבני בדרך כלל לא מנהל הליכי שלום בית ממושכים, ומתמקד בפירוק הנישואין. זה מצמצם מאוד את האפשרות של צד אחד למשוך את ההליך כדי לסחוט את השני.
הדרך הטובה ביותר, גם כאן, היא הסכם גירושין שמסדיר את הכול ומאושר בערכאה המוסמכת.
הסכם גירושין בזוג מעורב
גם זוג מעורב יכול להגיע להסכמות על הכול: התרת הנישואין, הרכוש, הילדים והמזונות. במקרה כזה ההסכם מוגש לאישור בבית המשפט לענייני משפחה, ומקבל תוקף של פסק דין. ההליך מול ראשי העדות עדיין נדרש לגבי ההתרה עצמה, אבל כשהכול מוסכם הוא מתקדם הרבה יותר מהר, והעניינים הכלכליים והילדים כבר מוסדרים כשההתרה ניתנת.
הסכם כזה צריך להתאים גם למצב שבו אחד מבני הזוג יחזור למדינת המוצא שלו. כדאי להתייחס בו לזמני שהות מרחוק, לנסיעות של הילדים לחו”ל, ולאכיפת המזונות אם אחד ההורים יגור במדינה אחרת.
האם נישואין אזרחיים מגינים מסרבנות גט?
במידה רבה, כן, אבל לא באופן מוחלט. אצל זוג מעורב או זוג חסר דת, ההתרה נעשית בבית המשפט לענייני משפחה, ושאלת הגט בכלל לא עולה, אלא אם ראש בית הדין הדתי קבע שנדרשים גירושין דתיים. אצל שני יהודים שנישאו אזרחית, בית הדין הרבני מוסמך, ולעיתים מסדר גט. גם אז, כשהנישואין לא נערכו כהלכה, בית הדין נוטה להקל, ולכן הסיכון לסרבנות קטן יותר מאשר בנישואין ברבנות. זוגות שזה מטריד אותם יכולים לשלב הסכם קדם נישואין שמתייחס גם לנושא הזה.
נישואין חוזרים אחרי גירושין אזרחיים
כאן ההבדלים בין המסלולים חשובים במיוחד. מי שמתכנן להינשא בעתיד ברבנות צריך לוודא שהגירושין שלו יוכרו שם. לכן לפעמים עדיף לסדר גט “לחומרה” בבית הדין הרבני, גם כשהדבר לא הכרחי מבחינה משפטית. מי שמתכנן להינשא שוב בנישואין אזרחיים בחו”ל, צריך לוודא שהגירושין רשומים במרשם, כדי שיוכל להציג תעודה מתאימה.
מסמכים שכדאי להכין
- תעודת הנישואין המקורית, עם אפוסטיל.
- תרגום נוטריוני לעברית, אם התעודה בשפה זרה.
- תעודות זהות וספחים, ואישור רישום מצב אישי ממשרד הפנים.
- תעודות לידה של הילדים, אם יש.
- מסמכים על הדת של כל אחד מבני הזוג, כשזה רלוונטי.
- אם יש פסק דין גירושין מחו”ל: העתק מאושר עם אפוסטיל ותרגום.
טעויות נפוצות
- “התחתנו אזרחית, אז אפשר להתגרש בבית המשפט.” לא אם שניכם יהודים. הגירושין יהיו בבית הדין הרבני.
- “שנינו מסכימים, אז נלך לרבנות.” לא אם אחד מכם אינו יהודי. בית הדין הרבני לא יקבל סמכות בהסכמה.
- להתעלם מהעניינים הנלווים. פסק דין גירושין בלי הסדר על רכוש וילדים משאיר את הסכסוך פתוח.
- להגיש בלי לחשוב על הערכאה. במקרים מסוימים הצעד הראשון קובע מי ידון ברכוש ובמזונות.
- מסמכים חסרים. תעודה בלי אפוסטיל או בלי תרגום מעכבת את התיק כולו.
עפולה, העמקים ובני ברק: איך אנחנו מלווים
את תיקי הגירושין במשרד מלווה עו”ד שלומית אסרף שניידר, ראש תחום משפחה ומקרקעין. אנחנו מלווים גם זוגות מעורבים וחסרי דת בבית המשפט לענייני משפחה, וגם זוגות יהודים שנישאו אזרחית בבית הדין הרבני.
מהסניף שלנו בעפולה אנחנו מלווים זוגות מעפולה, מעמק יזרעאל ומהעמקים, אזור שבו יש לא מעט משפחות עם בני זוג מדתות שונות ועולים שנישאו בחו”ל. ראו עורך דין לענייני משפחה בעפולה. מהסניף בבני ברק אנחנו מלווים זוגות מבני ברק, מרמת גן, מגבעתיים ומגוש דן. ראו עורך דין גירושין במרכז.
שאלות נפוצות
איך מתגרשים אחרי נישואין אזרחיים?
זה תלוי בדת של בני הזוג. שני יהודים מתגרשים בבית הדין הרבני. בני אותה עדה מוכרת מתגרשים בבית הדין הדתי שלה. זוג מעורב, או זוג שאחד מבני הזוג בו חסר דת, פונה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין. זוגות מאותו מין מתגרשים בבית המשפט לענייני משפחה.
שנינו יהודים והתחתנו בקפריסין. חייבים להתגרש ברבנות?
כן, אם אתם אזרחי ישראל ותושביה. הגירושין עצמם בסמכות בית הדין הרבני. ההליך בדרך כלל פשוט יותר: לרוב אין צורך להוכיח עילה, ולפעמים בית הדין מוותר על סידור גט. החלופה היחידה היא להתגרש במדינת הנישואין, אם החוק שם מאפשר זאת.
האם נישואי יוטה מוכרים בישראל?
כן. במרץ 2023 קבע בית המשפט העליון שנישואי יוטה, שנערכים באופן מקוון, נרשמים במרשם האוכלוסין כמו כל נישואין אזרחיים שנערכו בחו”ל. לרישום נדרשת תעודה עם חותמת אפוסטיל.
איך מתגרשים אחרי נישואי יוטה?
כמו אחרי כל נישואין אזרחיים בחו”ל: לפי הדת של בני הזוג. שני יהודים בבית הדין הרבני, זוג מעורב או חסר דת בבית המשפט לענייני משפחה.
אחד מאיתנו לא יהודי. איפה מתגרשים?
בבית המשפט לענייני משפחה, בבקשה להתרת נישואין לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית). בית המשפט פונה לראשי העדות הדתיות, שקובעים תוך 3 חודשים אם נדרשים גירושין דתיים. בית הדין הרבני לא יכול לקבל סמכות בהסכמה כשאחד מבני הזוג אינו יהודי.
כמה זמן לוקחת התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה?
אין משך קבוע. ראש בית הדין הדתי צריך למסור את קביעתו תוך 3 חודשים, ואפשר להאריך ב-3 חודשים נוספים. תיק בהסכמה, עם מסמכים מסודרים, מתקדם מהר יותר. מסמכים חסרים, תרגומים ומסירה לבן זוג שנמצא בחו”ל הם הגורמים העיקריים לעיכוב.
אפשר להתגרש בחו”ל ולרשום את הגירושין בישראל?
כן, אם החוק במדינה שבה נישאתם מאפשר לכם להתגרש שם. אחר כך רושמים את הגירושין במרשם האוכלוסין, בדרך כלל עם פסק דין מאושר באפוסטיל ותרגום. במדינות רבות גירושין מחייבים תושבות או נוכחות, ולכן כדאי לבדוק מראש.
האם בנישואין אזרחיים יש פחות זכויות?
לא. זוג שנרשם כנשוי נהנה מאותן זכויות: ירושה על פי דין, איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון, ביטוח לאומי, מס, פנסיה וקצבאות שארים. ההבדלים מתגלים בעיקר בגירושין ובנישואין חוזרים בטקס דתי.
האם מגיעים מזונות לבן זוג אחרי נישואין אזרחיים?
יכולים להגיע. לפי הדין העברי אין מזונות אישה בנישואין אזרחיים, אבל בית המשפט העליון קבע ברע”א 8256/99 שאפשר לחייב במזונות מכוח דיני החוזים, הסכמה מכללא ותום לב. אלה “מזונות אזרחיים”, שנפסקים בדרך כלל לבן הזוג החלש כלכלית לתקופת הסתגלות.
האם בנישואין אזרחיים יש כתובה?
לא. בנישואין אזרחיים אין שטר כתובה, ולכן אין תביעת כתובה בגירושין.
איך מסיימים ברית זוגיות לחסרי דת?
בהסכמה, בפנייה משותפת לרשם הזוגיות. אם רק אחד מבני הזוג רוצה לסיים את ברית הזוגיות, הוא פונה לבית המשפט לענייני משפחה.
איך מתגרשים זוגות מאותו מין?
בני זוג מאותו מין שנישאו בחו”ל ונרשמו כנשואים מגישים תביעה בבית המשפט לענייני משפחה. שם נדונים גם הרכוש, ההורות והמזונות.
מי דן ברכוש ובילדים בגירושין אזרחיים?
אצל זוג מעורב, העניינים הנלווים נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, גם אם הגירושין עצמם נערכים בבית דין דתי. אצל שני יהודים, יכולה להיות סמכות גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט, לפי מי שפנה ראשון ואיך.
אם התגרשנו אזרחית, אפשר להתחתן ברבנות בעתיד?
זה תלוי במסלול. מי שמתכנן להינשא ברבנות צריך לוודא שהגירושין יוכרו שם, ולפעמים עדיף לסדר גט “לחומרה” בבית הדין הרבני, גם כשזה לא הכרחי משפטית.
הצעד הבא
בגירושין אחרי נישואין אזרחיים, השאלה הראשונה היא לא “איך” אלא “איפה”. בחירה נכונה של הערכאה חוסכת חודשים, וטעות בה עלולה להחזיר את התיק לנקודת ההתחלה.
בפגישה ראשונה נבדוק את המעמד של כל אחד מכם, נבחר את המסלול הנכון, ונבנה הסדר כולל לרכוש ולילדים. לפגישת ייעוץ, השאירו פרטים ונחזור אליכם.
מקורות: כל-זכות: גירושין בין בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים, gov.il: הליך גירושין, מאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון.
המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה.
על הכותבת
עו”ד שלומית אסרף שניידר
ראש תחום משפחה ומקרקעין
ראש תחום משפחה ומקרקעין במשרד. מטפלת בהסכמי ממון, מזונות ילדים, הורות משותפת ובתביעות בבית המשפט לענייני משפחה.
