מאת עו”ד שלומית אסרף שניידר·ראש תחום משפחה ומקרקעין·עודכן 26.10.2026תקציר: הורה שנפרד רשאי לבחור איפה לגור, אבל לא לבד איפה יגורו הילדים. לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקביעה של מקום המגורים של הילד היא חלק מהאפוטרופסות של שני ההורים. לכן מעבר משמעותי עם הילדים, בתוך הארץ או לחו”ל, דורש הסכמה של ההורה השני או החלטה של בית המשפט. זה נכון גם להורה שהילדים גרים אצלו. בית המשפט לא מעניש הורה שרוצה לעבור, אלא בודק דבר אחד: מה טוב לילד, ואיך שומרים על הקשר שלו עם ההורה השני. במדריך נסביר מתי צריך הסכמה, מה בית המשפט בוחן, איך מכינים בקשה שיש לה סיכוי, מה קורה בהגירה לחו”ל, ומה עושים כשההורה השני כבר עבר על דעת עצמו.
למה מעבר דירה עם הילדים הוא החלטה משותפת
לפי סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לאפוטרופסות של ההורים “צמודה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו”. שני ההורים הם אפוטרופסים, גם אחרי הפרידה, וסעיף 18 מחייב אותם לפעול בהסכמה בכל עניין שבאפוטרופסות.
המשמעות המעשית, כפי שכל-זכות מסכם אותה:
- הגדרה של הורה כ”משמורן” לא נותנת לו זכות להחליט לבד על מעבר מקום מגורים.
- המגבלה חלה גם על ההורה שהילדים גרים אצלו, וגם על ההורה השני, כשהמעבר שלו עלול לפגוע בילד.
- כשהורה עובר, בית המשפט יכול לבחון מחדש את זמני השהות ואת המשמורת, ובמקרים מסוימים למנוע את המעבר.
מה כן מותר? מעבר בתוך אותו אזור, שלא משנה את בית הספר ולא פוגע בזמני השהות, בדרך כלל לא מעורר בעיה. השאלה מתחילה כשהמעבר משנה את חיי הילד: מסגרת חינוכית אחרת, נסיעה ארוכה להורה השני, או שינוי בחלוקת הזמנים.
מעבר בתוך הארץ: מה בית המשפט בודק
אין מרחק קבוע שמעליו המעבר אסור. בית המשפט שוקל את טובת הילד, ובדרך כלל בוחן את השאלות האלה:
- המרחק וזמן הנסיעה בין שני הבתים, והאם אפשר לשמור על זמני השהות באמצע השבוע.
- המסגרת החינוכית: האם הילד יצטרך להחליף גן או בית ספר, ובאיזה גיל.
- הקשר עם ההורה השני: עד כמה הוא מעורב היום, ומה יקרה לקשר אחרי המעבר.
- הסיבה למעבר: עבודה, קרבה למשפחה תומכת, דיור זול יותר, בן זוג חדש. סיבה אמיתית ומבוססת שוקלת יותר ממעבר שנראה כמו ניסיון להרחיק.
- מי ההורה המטפל העיקרי, ומה המשמעות של העברת המשמורת להורה השני כחלופה.
- ההצעה של ההורה העובר לשמירה על הקשר: מי מסיע, מה ישתנה בחלוקת הזמנים, ומי נושא בעלויות.
- גיל הילד ורצונו. ילד גדול יותר נשמע, ולעמדתו יש משקל.
שתי דוגמאות מכל-זכות ממחישות את הטווח. במקרה אחד, אם שרצתה לעבור לעיר אחרת עם הילדים נדרשה להימנע מהמעבר, כי הוא היה מחייב החלפת בית ספר ופוגע בקשר עם האב. במקרה אחר, אם מעמק יזרעאל ביקשה לעבור לשרון. בית המשפט התיר את המעבר, אבל הורה לבחון מחדש את המשמורת ואת זמני השהות.
מקרה מהמשרד: עפולה, קריות, וערעור שהפך את ההחלטה
אם מעפולה ביקשה לעבור לקריות, כדי להיות קרובה למשפחתה. בית המשפט לענייני משפחה הציב בפניה תנאי: אם תעבור, הילדים יעברו מיד למשמורת האב. האם נאלצה לוותר זמנית על הילדים.
עו”ד יריב ואקנין הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. הטענה המרכזית הייתה שאי אפשר להעביר משמורת “כעונש” על מעבר דירה, בלי חוות דעת מקצועית, ובמיוחד כשהמעבר בפועל היה למקום קרוב יחסית. בית המשפט המחוזי ביטל את ההחלטה, הורה לבחון מחדש את טובת הילדים, והילדים חזרו לאם. המקרה סוקר באתר החדשות DYNews.
הלקח: מעבר דירה לא אמור להיות הימור על הילדים. בית המשפט צריך לבחון את הילדים, לא להעניש את ההורה. אבל כדי לא להגיע למצב כזה, עדיף לפעול נכון מראש.
איך מכינים בקשה למעבר שיש לה סיכוי
- נסו קודם להסכים. הצעה מסודרת להורה השני, עם פתרונות, עדיפה על הודעה. הסכמה מאושרת בבית המשפט היא הדרך הבטוחה ביותר.
- תכנית מגורים וחינוך: כתובת, בית ספר או גן, חוגים, ומה ידוע על המסגרות החדשות.
- הסיבה, עם ראיות: הצעת עבודה, עזרה של המשפחה, עלויות דיור. סיבה מתועדת שוקלת יותר.
- הצעה לחלוקת זמנים חדשה, כולל פיצוי על מפגשים שיתבטלו: יותר סופי שבוע, יותר זמן בחופשות.
- מי מסיע ומי משלם. הורה שמציע לקחת על עצמו את רוב הנסיעות ואת העלויות מראה שהקשר עם ההורה השני חשוב לו.
- תיאום מראש, כדי שהמעבר יהיה בתחילת שנת לימודים ולא באמצעה.
- לא לעבור לפני ההחלטה. מעבר חד-צדדי פוגע בעמדה שלכם, גם אם הסיבה טובה.
מעבר כשזמני השהות שווים
כשההורים מחלקים את הזמן שווה בשווה, כל מעבר רחוק כמעט מבטל את ההסדר. ילד לא יכול ללמוד בבית ספר אחד ולגור חצי שבוע בעיר רחוקה. לכן במצב כזה בתי המשפט נוטים לשמור על המצב הקיים, אלא אם ההורה העובר מציע פתרון שבאמת שומר על מעורבות של שני ההורים, או שטובת הילד מחייבת את המעבר. המשמעות המעשית: הורה במשמורת משותפת שרוצה לעבור צריך להיות מוכן לכך שבית המשפט ישאל מי מבין ההורים יהיה ההורה העיקרי מעכשיו, ולא רק אם המעבר מותר.
איך מעבר משפיע על המזונות
מעבר יכול לשנות גם את החשבון הכלכלי. כשזמני השהות משתנים, למשל ממשמורת משותפת להורה עיקרי אחד, החלוקה של המזונות עשויה להשתנות בהתאם, בעיקר בגילאים שבהם חלה הלכת בע”מ 919/15 על חלוקת המזונות לפי יכולת. בנוסף, יש את עלויות הנסיעות: מי מסיע ומי משלם. כדאי להסדיר את זה בהסכם או בבקשה, ולא להשאיר את זה לוויכוח שבועי. על המזונות בגילאים השונים הרחבנו במדריך משמורת ילדים וזמני שהות.
הגירה לחו”ל עם הילדים
הגירה היא המקרה הקשה ביותר, כי היא משנה מהותית את הקשר עם ההורה שנשאר. כאן הכלל ברור: בלי הסכמה של ההורה השני, נדרשת החלטה של בית המשפט לענייני משפחה.
פסק הדין המנחה הוא בע”מ 10060/07 פלונית נ’ פלוני, מ-2008. אם ממוצא גרמני ביקשה להגר לגרמניה עם בנם בן ה-3, והאב התנגד. בית המשפט העליון, מפי השופט דנציגר, קבע שעקרון טובת הילד הוא העיקרון העצמאי היחיד שמנחה את ההכרעה, ושאין לצידו שיקולים עצמאיים אחרים, כמו הזכות של ההורה להגר. פסק הדין אושר בדיון נוסף (דנ”א 9201/08), ובתי המשפט מפנים אליו עד היום בתיקי הגירה.
מה בית המשפט בוחן בבקשת הגירה:
- הקשר של הילד עם כל אחד מההורים, ומי ההורה המטפל העיקרי.
- היכולת המעשית לשמור על קשר עם ההורה שנשאר: טיסות, חופשות, שיחות וידאו, עלויות.
- הנכונות של ההורה המהגר לאפשר את הקשר, והאם יש לו היסטוריה של שיתוף פעולה.
- הגיל של הילד, השפה, הקהילה, והסתגלות צפויה.
- רצון הילד, לפי גילו ובשלותו.
- חוות דעת מקצועית, לרוב של מומחה שבית המשפט ממנה.
כשבית המשפט מאשר הגירה, הוא נוהג לקבוע תנאים: זמני שהות בישראל בחופשות, מימון טיסות, ולעיתים ערבויות להחזרה, או דרישה לקבל במדינה החדשה צו שמקביל להחלטה הישראלית. כשבית המשפט לא מאשר, ההורה עדיין רשאי להגר, אבל בלי הילדים.
הורה שהוציא את הילד מהארץ בלי הסכמה
ישראל צד לאמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, שאומצה בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ”א-1991. כשהורה מוציא ילד מישראל בלי הסכמה ובלי החלטה של בית משפט, או לא מחזיר אותו מחופשה, ההורה השני יכול לבקש את החזרתו לפי האמנה, אם המדינה שאליה הוצא הילד היא צד לאמנה. הזמן קריטי: חשוב לפעול מהר.
כשיש חשש ממשי שהורה יוציא את הילד מהארץ, למשל כשיש לו דרכון זר, משפחה קרובה בחו”ל, או שהוא איים לעשות זאת, אפשר לבקש מבית המשפט צו עיכוב יציאה מהארץ לילד. במקרים דחופים אפשר לבקש את הצו במעמד צד אחד, עוד לפני שמתחיל ההליך העיקרי, כדי שלא תיווצר עובדה מוגמרת. בית המשפט יכול גם להתנות נסיעה בערבויות.
נסיעה לחופשה מול מעבר
נסיעה לחופשה בחו”ל היא לא הגירה, אבל גם היא החלטה של שני ההורים. בהסכם הגירושין כדאי לקבוע מראש כמה זמן מודיעים לפני נסיעה, לכמה זמן מותר לנסוע, מי מחזיק בדרכונים, ואיך מקבלים הסכמה. ככה נמנעים מסכסוך לפני כל טיסה.
ההורה השני כבר עבר: מה עושים
- כשההורה שהילדים אצלו עבר רחוק בלי הסכמה: פונים לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה דחופה. לפי נוהל נשיאת בית המשפט העליון 2-20, בקשה דחופה בגלל חשש לפגיעה בקשר בין הורה לילד נקבעת לדיון תוך 14 יום. אפשר לבקש החזרת הילד לאזור, או שינוי בזמני השהות ובמשמורת.
- כשההורה השני עבר רחוק בלעדי הילדים: הוא בדרך כלל רשאי לעבור, אבל זמני השהות יצטרכו להשתנות, ולפעמים גם המזונות וההוצאות על נסיעות.
- הודעה למסגרת החינוכית: לפי חוזר המנכ”ל של משרד החינוך על הקשר עם הורים פרודים וגרושים (הוראת קבע 0178), מעבר ממסגרת לימודית אחת לאחרת הוא צומת שדורש את שיתוף שני ההורים, והמוסד מחויב לקשר עם שניהם. כדאי להודיע בכתב לבית הספר הנוכחי ולמחלקת החינוך ברשות החדשה שאין הסכמה למעבר ושהעניין מתברר בבית המשפט. ההודעה לא מחליפה החלטה שיפוטית, אבל היא מונעת מצב שבו המעבר מתבצע בשקט, והופך לעובדה מוגמרת.
- תיעוד: תעדו את ההודעה על המעבר, את ההתנגדות שלכם, ואת השפעת המעבר על המפגשים.
על התהליך הכללי של קביעת זמני שהות, ועל ניכור הורי, הרחבנו במדריך משמורת ילדים וזמני שהות.
מה כדאי לכתוב בהסכם הגירושין
- סעיף רדיוס: מרחק מוגדר בקילומטרים, למשל 15 או 25 ק”מ ממקום המגורים הנוכחי, שבתוכו כל הורה רשאי לעבור בלי הסכמה. מספר מדויק עדיף על ניסוחים כמו “עיר סמוכה”, שמזמינים ויכוח.
- חובת הודעה מוקדמת, למשל 60 או 90 יום, לפני כל מעבר מחוץ לאזור.
- מנגנון לבחינת המעבר: גישור או תיאום הורי לפני בית המשפט.
- חלוקת עלויות הנסיעות אם אחד ההורים יעבור.
- כללים לנסיעות לחו”ל ולהחזקת הדרכונים.
על ניסוח ההסכם הרחבנו במדריך הסכם גירושין.
טעויות נפוצות
- “יש לי משמורת, אז אני מחליט/ה.” לא. מקום המגורים הוא החלטה של שני ההורים.
- לעבור ואז לבקש אישור. בית המשפט רואה מעבר חד-צדדי בחומרה.
- בקשה בלי תכנית. “אני רוצה לעבור” לא מספיק. צריך להראות איך הילד ימשיך לראות את ההורה השני.
- להתעלם מהילד. ילד בגיל בית ספר צריך להיות שותף, לפי גילו, ולא להיות מופתע.
- להמתין בהגירה בלי הסכמה. בחטיפה בינלאומית, כל שבוע חשוב.
עפולה, העמקים ובני ברק: איך אנחנו מלווים
את תיקי מעבר המגורים במשרד מלווים עו”ד שלומית אסרף שניידר, ראש תחום משפחה ומקרקעין, ועו”ד יריב ואקנין, שייצג את האם בערעור שתואר למעלה. אנחנו מלווים גם הורים שרוצים לעבור, וגם הורים שמתנגדים למעבר.
מהסניף שלנו בעפולה אנחנו מלווים משפחות מעפולה, מעמק יזרעאל ומהעמקים, שבהן מעבר למרכז או לחיפה והקריות הוא שאלה נפוצה. ראו עורך דין לענייני משפחה בעפולה. מהסניף בבני ברק אנחנו מלווים משפחות מבני ברק, מרמת גן, מגבעתיים ומגוש דן. ראו עורך דין גירושין במרכז.
שאלות נפוצות
האם הורה משמורן יכול לעבור דירה עם הילדים בלי הסכמה?
לא כשמדובר במעבר משמעותי. לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קביעת מקום המגורים של הילד היא חלק מהאפוטרופסות של שני ההורים. מעבר שמשנה את המסגרת החינוכית או פוגע בזמני השהות דורש הסכמה של ההורה השני או החלטה של בית המשפט.
מה נחשב מעבר שדורש הסכמה?
אין מרחק קבוע בחוק. מעבר בתוך אותו אזור, שלא משנה את בית הספר ולא פוגע בזמני השהות, בדרך כלל לא מעורר בעיה. מעבר לעיר רחוקה, שמחייב החלפת מסגרת או פוגע במפגשים, דורש הסכמה או החלטה.
מה בית המשפט בודק בבקשה לעבור דירה עם הילדים?
את טובת הילד: המרחק וזמן הנסיעה, השינוי במסגרת החינוכית, הקשר עם ההורה השני, הסיבה למעבר, מי ההורה המטפל העיקרי, ההצעה לשמירה על הקשר, וגיל הילד ורצונו.
האם בית המשפט יכול להעביר את המשמורת להורה השני בגלל מעבר?
הוא יכול לבחון מחדש את המשמורת ואת זמני השהות. אבל זה לא אמור להיות עונש: ההחלטה צריכה להתבסס על טובת הילד, בדרך כלל עם חוות דעת מקצועית. במקרה שליווינו, בית המשפט המחוזי ביטל החלטה שהעבירה משמורת בגלל מעבר מעפולה לקריות.
אפשר להגר לחו”ל עם הילדים אחרי גירושין?
רק בהסכמת ההורה השני או בהחלטה של בית המשפט לענייני משפחה. לפי בע”מ 10060/07, טובת הילד היא העיקרון העצמאי היחיד שמנחה את ההכרעה. בית המשפט בוחן בעיקר את הקשר עם ההורה שנשאר ואת היכולת המעשית לשמור עליו. כשמאשרים, נקבעים תנאים כמו זמני שהות בחופשות ומימון טיסות.
מה זה סעיף רדיוס בהסכם גירושין?
סעיף שמגדיר מרחק בקילומטרים, למשל 15 או 25 ק”מ ממקום המגורים הנוכחי, שבתוכו כל הורה רשאי לעבור בלי הסכמת ההורה השני. מעבר מעבר לרדיוס דורש הסכמה או החלטה של בית המשפט. מספר מדויק מונע ויכוחים על מה נחשב “קרוב”.
מה עושים אם ההורה השני הוציא את הילד מהארץ בלי הסכמה?
פועלים מהר. ישראל צד לאמנת האג בדבר חטיפת ילדים, ואפשר לבקש את החזרת הילד אם המדינה שאליה הוצא היא צד לאמנה. כשיש חשש מראש, אפשר לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ לילד.
ההורה השני עבר רחוק עם הילדים. מה עושים?
מגישים בקשה דחופה לבית המשפט לענייני משפחה. לפי נוהל נשיאת בית המשפט העליון 2-20, בקשה דחופה בגלל חשש לפגיעה בקשר בין הורה לילד נקבעת לדיון תוך 14 יום. חשוב לתעד את ההודעה על המעבר ואת ההתנגדות.
אם ההורה שאינו משמורן עובר רחוק, מה קורה?
הוא בדרך כלל רשאי לעבור, אבל זמני השהות יצטרכו להשתנות. לפעמים משתנים גם המזונות או חלוקת ההוצאות על נסיעות. במקרים מסוימים בית המשפט יכול להגביל גם מעבר שלו, אם הוא פוגע בילד.
האם צריך הסכמה לנסיעה לחופשה בחו”ל עם הילד?
כן, נסיעה לחו”ל היא החלטה של שני ההורים. כדאי לקבוע בהסכם הגירושין מראש כמה זמן מודיעים, לכמה זמן מותר לנסוע ומי מחזיק בדרכונים.
איך מגדילים את הסיכוי שבית המשפט יאשר מעבר?
להגיע עם תכנית: סיבה מתועדת, מסגרת חינוכית מוכרת, הצעה לחלוקת זמנים חדשה עם פיצוי על מפגשים שיתבטלו, ונכונות לקחת על עצמכם את רוב הנסיעות והעלויות. ולא לעבור לפני ההחלטה.
הצעד הבא
אם אתם שוקלים מעבר, או שההורה השני הודיע שהוא עובר, הזמן לפעול הוא לפני המעבר ולא אחריו. תכנית טובה, או התנגדות מנומקת, נבנות בשבועות שלפני.
בפגישה ראשונה נבין את המצב, נבדוק מה ההסכם שלכם קובע, ונבנה את הצעד הנכון. לפגישת ייעוץ, השאירו פרטים ונחזור אליכם.
מקורות: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כל-זכות: מעבר מקום מגורים של ילד להורים בנפרד.
המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה.
על הכותבת
עו”ד שלומית אסרף שניידר
ראש תחום משפחה ומקרקעין
ראש תחום משפחה ומקרקעין במשרד. מטפלת בהסכמי ממון, מזונות ילדים, הורות משותפת ובתביעות בבית המשפט לענייני משפחה.
