ירושה עם חובות: האם היורשים משלמים את חובות המנוח? [מדריך 2026]

מאת עו”ד יריב ואקנין·מייסד ובעלים·עודכן 27.10.2026

תקציר: חובות של אדם שנפטר לא נמחקים. הם עוברים לעיזבון, והנושים נפרעים מהנכסים שהשאיר לפני שהיורשים מקבלים משהו. לפי סעיף 126 לחוק הירושה, עד חלוקת העיזבון היורשים אינם אחראים לחובות מכיסם הפרטי, אלא רק בנכסי העיזבון. הסיכון האישי מתחיל אחרי החלוקה: יורש שחילק בלי להזמין נושים ובלי לסלק חובות ידועים עלול לשלם עד שווי העיזבון כולו. ביטוח חיים וכספי פנסיה עם מוטבים בדרך כלל לא נכנסים לעיזבון, והנושים לא יכולים לגעת בהם. כשהחובות גדולים מהנכסים, העיזבון מנוהל בהליך חדלות פירעון, והיורשים לא משלמים את ההפרש. במדריך נסביר מי משלם קודם, מתי יורש עלול לשלם בעצמו, ומה עושים בפועל כדי להגן על עצמכם.

האם חובות עוברים בירושה?

כן ולא. סעיף 1 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 קובע שבמות אדם עובר העיזבון שלו ליורשיו. העיזבון כולל את הנכסים, וגם את החובות.

אבל החובות לא “קופצים” אל היורשים באופן אישי. הם נשארים צמודים לעיזבון. הנושה יכול לגבות מהכסף, מהדירה ומהרכב שהשאיר המנוח. הוא לא יכול לגבות מהמשכורת שלכם או מהחיסכון שלכם, כל עוד פעלתם לפי הכללים.

הנוסחה הפשוטה: קודם משלמים את החובות מהעיזבון, ורק מה שנשאר מתחלק בין היורשים. אם לא נשאר כלום, היורשים לא מקבלים כלום. הם גם לא משלימים את החסר.

הבלבול נוצר כי הרבה יורשים מגלים את החובות רק אחרי הפטירה. מכתב התראה מבנק, הודעה מהעירייה או עיקול מההוצאה לפועל. התגובה הטבעית היא לשלם כדי לסגור את העניין. ברוב המקרים זו טעות, ונסביר למה.

עד החלוקה: החובות של העיזבון, לא שלכם

סעיף 126 לחוק הוא הסעיף החשוב ביותר במדריך: “עד לחלוקת העזבון אין היורשים אחראים לחובות העזבון אלא בנכסי העזבון.”

המשמעות המעשית:

• הנושה פונה לעיזבון. הוא יכול להגיש תביעה נגד העיזבון, לבקש לעקל נכסים של העיזבון, או לבקש למנות מנהל עיזבון.
• אתם לא צריכים לשלם מכספכם. מכתב שדורש “מהיורשים” לשלם חוב של המנוח לא מחייב אתכם אישית, כל עוד העיזבון לא חולק.
• אל תערבבו כספים. אם שילמתם חוב של המנוח מהחשבון שלכם, קשה מאוד לקבל את הכסף בחזרה. אם יש בעיזבון כסף, החובות משולמים ממנו.

כדאי לדעת גם מה קורה בבנק. ברגע שהבנק מקבל הודעה על הפטירה, החשבונות של המנוח מוקפאים. הוראות קבע ותשלומים בכרטיס אשראי נעצרים, והכסף ישוחרר רק לפי צו ירושה או צו קיום צוואה. לכן אין טעם לשלם חובות של המנוח מהחשבון שלו “על הדרך” לפני הצו.

חשבון משותף. אם למנוח היה חשבון משותף עם בן הזוג או עם ילד, כדאי לבדוק אם יש בו סעיף “אריכות ימים”. הסעיף מאפשר לבעל החשבון שנשאר לפעול בחשבון מול הבנק. הוא לא קובע למי שייך הכסף. חלקו של המנוח בכסף שייך לעיזבון, ואז גם נושי המנוח וגם שאר היורשים יכולים לטעון לו. בנוסף, בנקים מקזזים לפעמים חוב של המנוח, למשל משיכת יתר או הלוואה, מהכסף שבחשבון המשותף. מי שגילה קיזוז כזה כדאי שיבדוק אותו לפני שהוא משלים איתו.

מקרה הפוך, שפחות מדברים עליו: אם היורש עצמו בחובות, הנושים שלו רשאים לעקל את החלק שלו בעיזבון, לפי סעיף 7(א) לחוק. לפי סעיף 7(ד), הם לא יכולים לעקל נכס מסוים מתוך העיזבון לפני החלוקה, רק את החלק היחסי של היורש.

מי מקבל קודם: סדר העדיפות בתשלום החובות

סעיף 104 לחוק קובע את הסדר שבו משלמים מהעיזבון. כל שלב משולם במלואו לפני שעוברים לשלב הבא:

כמה כללים שמשלימים את הטבלה:

• חובות באותו שלב מתחלקים באופן יחסי. אם אין מספיק כסף לכל החובות בשלב 3, כל נושה מקבל לפי היחס של החוב שלו לסך החובות (סעיף 104(ב)).
• מסים ותשלומי חובה מקבלים עדיפות לפי החוקים שלהם, ולא לפי הטבלה (סעיף 104(ג)).
• חוב מובטח נגבה מהבטוחה. בנק שיש לו משכנתא על הדירה רשאי לממש את הדירה, בלי קשר לסדר העדיפות (סעיף 101).
• החובות קודמים למזונות. סעיף 104(ד) קובע שחובות העיזבון עדיפים על מזונות מן העיזבון. הסדר בטבלה משקף את זה.

לפי סעיף 100, משלמים קודם מהכסף שיש בעיזבון. אם צריך למכור נכס, מציעים אותו קודם ליורשים במחיר שוק. נכס שהמנוח הוריש בצוואה לאדם מסוים יימכר רק אם אין דרך אחרת לשלם.

אחרי החלוקה: מתי יורש עלול לשלם מכיסו

כאן נמצא רוב הסיכון. אחרי שהעיזבון חולק, נושה שלא קיבל את כספו יכול לפנות אל היורשים עצמם. היקף האחריות תלוי במה שעשו היורשים לפני החלוקה:

שימו לב להבדל. יורש שקיבל רבע מעיזבון של מיליון שקל קיבל 250 אלף. אם עשה הכל כמו שצריך, זו התקרה שלו, ורק לחובות שידע עליהם. אם חילק בלי להזמין נושים ובלי לסלק את החובות הידועים, נושה יכול לדרוש ממנו עד מיליון שקל, כלומר יותר ממה שירש. נטל ההוכחה על שווי העיזבון ועל מה שקיבל מוטל על היורש (סעיף 128(ב)).

טעות נפוצה, שמופיעה גם באתרים רבים, היא שכל יורש אחראי “לפי חלקו היחסי” בלבד. החוק לא אומר את זה. מול הנושה, יורש שלא נקט את הצעדים הנכונים חשוף עד שווי העיזבון כולו. ההתחשבנות בין היורשים עצמם, מי שילם יותר ומי פחות, היא עניין נפרד.

עוד שני כללים חשובים:

• פרטת חלוקה מגינה עליכם. מסמך חלוקה מסודר שמפרט מה קיבל כל יורש, ואם אפשר גם את שווי הנכסים, משמש ראיה לכאורה למה שקיבלתם (סעיף 127(ב)). בלי מסמך כזה, קשה להוכיח את התקרה.
• זוכה במנה מוגן יותר. מי שקיבל בצוואה נכס מסוים או סכום מסוים (“מנה”) אחראי רק עד שווי מה שקיבל. הנושה צריך לפנות קודם ליורשים האחרים (סעיף 131).

הזמנת נושים: הצעד שמגן על היורשים

סעיף 123 לחוק מאפשר ליורשים להזמין את נושי המוריש להודיע להם בכתב על החובות. ההזמנה מתפרסמת ברבים, בדרך כלל בעיתון, ונותנים לנושים לפחות שלושה חודשים להגיש את הדרישות שלהם.

למה זה חשוב? כי זה ההבדל בין שתי השורות הראשונות בטבלה. יורשים שפרסמו הזמנה, חיכו את התקופה, ושילמו את כל החובות שהתגלו, מצמצמים את האחריות שלהם לחלק קטן מאוד.

שני דברים שההזמנה לא עושה:

• היא לא מוחקת חובות ידועים. לפי סעיף 123(ב), חוב שידעתם עליו בכל דרך חייב להיות משולם, גם אם הנושה לא הגיב להזמנה.
• היא לא חובה, כשאין מנהל עיזבון. אבל כשיש ספק לגבי חובות, ובמיוחד כשהמנוח ניהל עסק, היא כמעט תמיד משתלמת.

כשמתמנה מנהל עיזבון, ההזמנה היא חובה שלו, אלא אם בית המשפט פטר אותו ממנה (סעיף 99).

מה לא נכנס לעיזבון, ולכן הנושים לא יכולים לגבות ממנו

סעיף 147 לחוק קובע שסכומים שמשולמים בגלל המוות לפי חוזה ביטוח, או מקופת קצבה או קופת תגמולים, אינם חלק מהעיזבון. הם עוברים ישירות למוטבים.

בפועל זה כולל בדרך כלל:

• ביטוח חיים פרטי עם מוטבים שמונו
• קצבת שאירים מקרן הפנסיה
• כספי קופת גמל או קרן השתלמות שמשולמים למוטבים

הכספים האלה לא משמשים לתשלום החובות. גם כשהעיזבון עצמו ריק או בגירעון, בן הזוג והילדים יכולים לקבל אותם.

החריג: אם בפוליסה או בקופה נקבע שהכסף מגיע “לעיזבון”, או שלא מונו מוטבים והכסף משולם לפי צו ירושה, הוא נכנס לעיזבון והנושים כן יכולים לגבות ממנו. לכן כדאי לבדוק בכל פוליסה וקופה מי רשום כמוטב. תכנון נכון בחיים, כולל עדכון מוטבים, הוא אחת הדרכים היעילות להגן על המשפחה.

סוגי חובות נפוצים, ומה קורה עם כל אחד

הלוואות, משיכת יתר וכרטיסי אשראי

אלה חובות רגילים של המנוח (שלב 3 בטבלה). הבנק פונה לעיזבון, ובדרך כלל מקזז את החוב מהכסף שבחשבונות. כשאין מספיק כסף, הבנק הוא נושה כמו כל נושה אחר.

משכנתא

המשכנתא היא חוב מובטח. לפי סעיף 101 הבנק יכול לממש את הדירה. ברוב המשכנתאות יש ביטוח חיים שהבנק הוא המוטב בו, והביטוח מכסה את יתרת ההלוואה. כדאי לבדוק את הפוליסה מיד ולהגיש תביעה לחברת הביטוח. עד שהתביעה מאושרת, תאמו עם הבנק את ההחזרים כדי שלא ייווצר פיגור. יורשים שרוצים לשמור על הדירה יכולים לפעמים להמשיך את ההלוואה, בהסכמת הבנק.

ערבויות

אם המנוח היה ערב להלוואה של מישהו אחר, ההתחייבות הזו יכולה להפוך לחוב של העיזבון. ובכיוון ההפוך: אם מישהו ערב להלוואה של המנוח, הפטירה לא משחררת אותו. הנושה יכול לפנות אל הערב, בכפוף לתנאים של חוק הערבות.

מסים, ארנונה וחובות לרשויות

לחובות לרשויות יש מסלול גבייה מיוחד, שמוסבר בפרק הבא. גם חובות לביטוח לאומי נגבים מהעיזבון. אם קיבלתם דרישה כזו, כדאי לקרוא את המדריך לחוב לביטוח לאומי.

כתובה וזכויות בן הזוג

כתובה בסכום סביר היא חוב רגיל של העיזבון. כתובה מעל סכום סביר עוברת לשלב 4. נכס או חלק בנכס שרשום על שם בן הזוג שייך לו, ואינו חלק מהעיזבון. תביעת בן הזוג לאיזון משאבים לפי חוק יחסי ממון או הסכם ממון משולמת אחרי חובות המנוח ולפני היורשים (סעיף 104(א)(4)).

הליך חלופי: רשויות שגובות עד 20,000 ש”ח ישירות מהבנק

משנת 2018 יש בחוק הירושה מסלול מקוצר לרשויות (סעיפים 125א עד 125יב). הוא נועד למצב שבו יש למנוח כסף בבנק, אבל אף אחד מהיורשים לא מבקש צו ירושה.

בתנאים מסוימים, רשות המסים, ביטוח לאומי, רשות מקומית או המרכז לגביית קנסות יכולים לבקש מהבנק להעביר להם את החוב ישירות מחשבון המנוח. ההליך אפשרי רק כשסך החובות של המנוח לאותה רשות אינו עולה על 20,000 ש”ח. כשכמה רשויות פונות, הבנק יעביר לכולן יחד עד 60,000 ש”ח. בין התנאים:

• עברה לפחות שנה מהפטירה
• החוב סופי ואי אפשר לערער עליו עוד
• לא הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, או שניתן צו, עברו שישה חודשים, והיורשים לא הזמינו נושים
• לא מונה מנהל עיזבון ולא הוגשה בקשה למנות אותו, ואין הליך חדלות פירעון

הרשות חייבת לפרסם הודעה ולשלוח אותה לבן הזוג, לילדים וליורשים. יורש יכול להגיש התנגדות תוך 45 יום, אבל רק אם הגיש בקשה לצו ירושה, לצו קיום צוואה או למינוי מנהל עיזבון. גם נושה יכול להתנגד, בתנאים מסוימים. ואם עברו שישה חודשים מהצו והיורשים לא הזמינו נושים, הרשות רשאית לגבות למרות ההתנגדות.

המסקנה המעשית: גם כשאין בעיזבון הרבה, כדאי להגיש בקשה לצו ירושה, ואחרי הצו גם להזמין נושים. אם רשות כבר גבתה, בית המשפט יכול להורות לה להחזיר את הכסף, למשל כשהגבייה פגעה בסדר העדיפות של החובות (סעיף 125ח).

עיזבון חדל פירעון: כשהחובות גדולים מהנכסים

כשמתברר שאין בעיזבון מספיק כדי לשלם את כל החובות, סעיף 106 לחוק הירושה מחייב את מנהל העיזבון לפנות להליך חדלות פירעון, אלא אם בית המשפט הורה על דרך אחרת.

מאז 2019 ההליך מתנהל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהחליף את פקודת פשיטת הרגל. לפי סעיף 177 לחוק:

• מנהל העיזבון רשאי להגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון בקשה לנהל את העיזבון בהליך חדלות פירעון.
• נושה של המנוח רשאי להגיש בקשה כזו לבית המשפט.
• אם ההליך מאושר, הממונה אחראי עליו, ויכול למנות את מנהל העיזבון לנאמן. הליכים אחרים על ניהול העיזבון עוברים להתנהל במסגרתו.

יתרון חשוב: מרגע שההליך מאושר, חלים על העיזבון הכללים של צו לפתיחת הליכים, ובהם הקפאת הליכים (סעיף 177(ה) וסעיף 29 לחוק). המשמעות היא שהליכי גבייה והוצאה לפועל נגד העיזבון נעצרים, ונושים לא יכולים לפתוח הליכים חדשים. נושה מובטח, כמו בנק שיש לו משכנתא על הדירה, כפוף לכללים מיוחדים. במקום מרוץ של כל נושה לתפוס נכס, כל הנושים עוברים להליך אחד מסודר.

אם המנוח כבר היה בהליך חדלות פירעון כשנפטר, ההליך פשוט ממשיך לגבי העיזבון (סעיף 178).

מה זה אומר ליורשים? שהנכסים יימכרו והכסף יחולק בין הנושים לפי סדר העדיפות. היורשים לא יקבלו כלום, אבל גם לא ישלמו את ההפרש. הדבר החשוב הוא לא לחלק ולא למכור שום דבר לבד בשלב הזה. מי שלוקח לעצמו נכס מעיזבון חדל פירעון חושף את עצמו לאחריות אישית. למידע כללי על ההליך, ראו המדריך לחדלות פירעון.

להסתלק מהירושה בגלל החובות?

הרבה אנשים בטוחים שאם יש חובות, חייבים להסתלק מהירושה כדי לא “לרשת” אותם. בפועל, בגלל סעיף 126, ברוב המקרים אין בזה צורך. אם העיזבון בגירעון, היורשים פשוט לא יקבלו כלום, וגם לא ישלמו. בתנאי אחד: שלא יחלקו את העיזבון לפני שהזמינו נושים ושילמו את החובות הידועים.

הסתלקות יכולה להתאים כשלא רוצים להתעסק בעיזבון בכלל, או כשרוצים שהחלק יעבור לבן משפחה אחר. כמה כללים שחשוב להכיר (סעיף 6 לחוק):

• אפשר להסתלק רק לפני חלוקת העיזבון, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה.
• אפשר להסתלק לטובת אדם מסוים רק אם הוא בן הזוג, ילד או אח של המנוח. הסתלקות כללית, שלא לטובת אדם מסוים, פירושה שרואים את המסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה (סעיף 6(ב)). לאן עובר החלק תלוי במבנה המשפחה ובנסיבות. במקרים מסוימים הוא עשוי להגיע לילדים של המסתלק, ואם הם קטינים, ייתכן שיידרשו אפוטרופוס ואישור בית משפט כדי לטפל בחלקם מול הנושים. לכן כדאי לבדוק לאן בדיוק יגיע החלק לפני שחותמים.
• הסתלקות על תנאי בטלה. הסתלקות של קטין צריכה אישור של בית המשפט.
• מי שכבר העביר או שעבד את החלק שלו, או שהחלק עוקל, לא יכול עוד להסתלק (סעיף 7(ג)).

שימו לב גם למצב ההפוך: יורש שיש לו חובות משלו ומסתלק מירושה גדולה לטובת אחיו, עלול לגלות שהנושים שלו מבקשים מבית המשפט לבטל את ההסתלקות. בתי משפט קבעו לא פעם שהסתלקות שנועדה להבריח נכסים מנושים היא שימוש לרעה, וניתן לבקש לבטל אותה. את כל הפרטים ריכזנו במדריך לוויתור על ירושה.

מנהל עיזבון: מתי כדאי למנות

כשיש חובות משמעותיים, נושים רבים, או מחלוקת בין היורשים, כדאי לבקש מהרשם או מבית המשפט למנות מנהל עיזבון. בדרך כלל זה עורך דין.

מנהל העיזבון מרכז את כל הנכסים והחובות, מזמין נושים, משלם לפי סדר העדיפות, ורק אז מחלק. לפי סעיף 105, אם יש חשש שלא יהיה מספיק לכל החובות, הוא משלם רק מה שבית המשפט התיר לו. כך היורשים מוגנים מטעויות.

כשיש מנהל עיזבון, היורשים לא רשאים לפעול בעיזבון בלי רשותו או רשות בית המשפט (סעיף 121). שכרו של מנהל העיזבון משולם מהעיזבון, בשלב 2 בטבלה.

מה עושים בפועל: שבעה צעדים כשהמנוח השאיר חובות

1. לא משלמים מהכיס. גם כשמגיע מכתב מאיים. חוב של המנוח נגבה מהעיזבון.
2. אוספים תמונה מלאה. חשבונות בנק, הלוואות, כרטיסי אשראי, משכנתא, חובות לרשויות, ערבויות, ותיקי הוצאה לפועל אם יש. במקביל בודקים פוליסות ביטוח וקופות, ומי המוטבים בהן.
3. מגישים בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה. בלי צו אי אפשר לנהל את העיזבון, ורשויות עלולות לגבות בהליך החלופי. ראו המדריך לצו ירושה.
4. מחליטים אם להסתלק, לפני כל פעולה בעיזבון. אחרי החלוקה כבר מאוחר מדי.
5. שוקלים מינוי מנהל עיזבון כשהחובות גדולים, כשיש מחלוקת, או כשהמנוח ניהל עסק.
6. מזמינים נושים ומחכים לפחות שלושה חודשים. משלמים את כל החובות הידועים לפי סדר העדיפות.
7. מחלקים רק בסוף, עם פרטת חלוקה כתובה שמפרטת מה קיבל כל יורש ומה שוויו. שומרים את כל המסמכים.

היורשים יכולים לבצע את רוב הצעדים לבד. כשהמצב מסובך, הסדר הזה הוא בדיוק מה שמנהל עיזבון או עורך דין יעשו בשבילכם, ויזכרו לתעד כל שלב.

שאלות נפוצות

האם חובות של אדם שנפטר עוברים לילדים שלו?

החובות עוברים לעיזבון, לא לילדים באופן אישי. לפי סעיף 126 לחוק הירושה, עד חלוקת העיזבון היורשים אחראים לחובות רק בנכסי העיזבון. הנושים נפרעים מהכסף והנכסים שהשאיר המנוח, ולא מהכיס הפרטי של הילדים.

מה קורה אם החובות גדולים מהנכסים בעיזבון?

היורשים לא מקבלים כלום, וגם לא משלמים את ההפרש. כשהעיזבון לא מספיק לכל החובות, מנהל העיזבון צריך לפנות להליך חדלות פירעון לפי סעיף 106 לחוק הירושה וסעיף 177 לחוק חדלות פירעון. חשוב לא לחלק ולא לקחת נכסים מהעיזבון בשלב הזה.

מתי יורש צריך לשלם חוב של המנוח מכספו?

רק אחרי שהעיזבון חולק. אם היורשים חילקו בלי להזמין נושים ובלי לשלם חובות ידועים, כל יורש עלול להיות אחראי עד שווי העיזבון כולו בזמן החלוקה (סעיף 128). אם הזמינו נושים ושילמו את החובות הידועים, האחריות מוגבלת לחובות שידעו עליהם, ועד שווי מה שכל אחד קיבל (סעיף 127).

מה זו הזמנת נושים ואיך עושים אותה?

זו הודעה פומבית, בדרך כלל בעיתון, שקוראת לנושי המנוח להודיע בכתב על החובות. לפי סעיף 123 לחוק, נותנים לנושים לפחות שלושה חודשים מיום הפרסום. אחרי התקופה משלמים את החובות לפי סדר העדיפות, ורק אז מחלקים. ההזמנה לא פוטרת מחובות שהיורשים ידעו עליהם בכל דרך אחרת.

האם הבנק יכול לתבוע אותי על המינוס של אבא שלי?

הבנק יכול לתבוע את העיזבון, ובדרך כלל מקזז את החוב מהכסף שבחשבונות. כל עוד העיזבון לא חולק, הוא לא יכול לגבות מכם אישית. אם חילקתם בלי לשלם חוב שידעתם עליו, המצב משתנה.

מה קורה עם המשכנתא כשבעל הדירה נפטר?

המשכנתא היא חוב מובטח, והבנק רשאי לממש את הדירה לפי סעיף 101 לחוק הירושה. ברוב המשכנתאות יש ביטוח חיים שהבנק הוא המוטב בו ומכסה את היתרה. כדאי לבדוק את הפוליסה מיד ולהגיש תביעה לחברת הביטוח. עד שהתביעה מאושרת, תאמו עם הבנק את ההחזרים כדי שלא ייווצר פיגור.

האם הנושים יכולים לגבות מביטוח החיים או מקרן הפנסיה?

בדרך כלל לא. לפי סעיף 147 לחוק הירושה, כספים שמשולמים בגלל המוות לפי חוזה ביטוח או מקופת קצבה או תגמולים אינם חלק מהעיזבון, והם עוברים ישירות למוטבים. החריג הוא כשנקבע שהכסף מגיע לעיזבון, או כשלא מונו מוטבים.

כדאי להסתלק מירושה שיש בה חובות?

לא תמיד. בזכות סעיף 126, יורש לא משלם מכיסו את חובות העיזבון גם בלי להסתלק. הסתלקות מתאימה כשלא רוצים להתעסק בעיזבון או כשרוצים להעביר את החלק לבן משפחה. אפשר להסתלק רק לפני החלוקה. הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוג, ילד או אח של המנוח.

מה הסדר שבו משלמים את חובות העיזבון?

לפי סעיף 104: קודם הוצאות הלוויה, הקבורה והמצבה. אחר כך הוצאות הצו וניהול העיזבון. אחר כך חובות המנוח, כולל כתובה בסכום סביר. אחר כך מה שמגיע לבן הזוג לפי יחסי ממון. חובות קודמים למזונות מהעיזבון, ורק מה שנשאר מתחלק בין היורשים.

רשות המסים או העירייה יכולות לגבות מחשבון הבנק של המנוח?

כן, בהליך חלופי שנקבע בסעיפים 125א עד 125יב לחוק. אחרי שנה לפחות מהפטירה, כשאין בקשה לצו ירושה, רשות המסים, ביטוח לאומי, רשות מקומית או המרכז לגביית קנסות יכולים לגבות חוב סופי ישירות מהבנק. זה אפשרי רק כשסך החוב לאותה רשות אינו עולה על 20,000 ש”ח, ועד 60,000 ש”ח לכל הרשויות יחד. יורש יכול להתנגד תוך 45 יום אם הגיש בקשה לצו, אבל אם עברו שישה חודשים מהצו ולא הוזמנו נושים, הרשות רשאית לגבות למרות ההתנגדות.

אבא היה ערב להלוואה של מישהו. האם זה עובר אלינו?

התחייבות ערבות של המנוח יכולה להפוך לחוב של העיזבון, ונגבית ממנו כמו כל חוב. היורשים לא אחראים לה אישית לפני החלוקה. לכן חשוב לברר ערבויות לפני שמחלקים את העיזבון.

מתי כדאי למנות מנהל עיזבון?

כשיש חובות משמעותיים, הרבה נושים, מחלוקת בין היורשים או עסק של המנוח. מנהל העיזבון מזמין נושים, משלם לפי סדר העדיפות, ומחלק רק בסוף. אם יש חשש שהעיזבון לא יספיק, הוא משלם רק באישור בית המשפט (סעיף 105). שכרו משולם מהעיזבון.

הצעד הבא

קיבלתם מכתב דרישה על חוב של מי שנפטר? או שאתם לפני חלוקת עיזבון ולא בטוחים שכל החובות ידועים? בפגישה ראשונה נעבור על הנכסים והחובות, נבדק מה נכנס לעיזבון ומה לא, ונבנה סדר פעולות שמגן עליכם מאחריות אישית.

לפגישת ייעוץ בסניפי המשרד, השאירו פרטים ונחזור אליכם. למידע נוסף על ירושות, צוואות וניהול עיזבונות.

מקורות: חוק הירושה, התשכ”ה-1965, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, כל-זכות: הסדרת חובות אדם שנפטר.

המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה.

על הכותב

עו”ד יריב ואקנין

מייסד ובעלים

מלווה משפחות בירושות, צוואות והעברה בין דורית, ובנדל”ן ומקרקעין. בוגר תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2008.

לעמוד המלא של עו”ד ואקנין