מאת עו”ד מרים כנען מסאלחה·ראש מחלקת דיני עבודה ולשון הרע·עודכן 24.10.2026תקציר: בתביעת לשון הרע יש שני מסלולים לפיצוי. במסלול הראשון, לפי סעיף 7א לחוק, בית המשפט יכול לפסוק פיצוי בלי שתוכיחו נזק. התקרה היא 50,000 ש”ח צמודים למדד, כלומר בסביבות 80,000 ש”ח לפרסום נכון ל-2026, ופי שניים כשמוכחת כוונה לפגוע. במסלול השני מוכיחים נזק ממשי, ואז אין תקרה. בפועל, רוב הפיצויים נעים בין אלפי שקלים לעשרות אלפים, ובשנים האחרונות נפסקו גם מאות אלפי שקלים ואף יותר, בעיקר בקמפיינים של פרסומים חוזרים ברשת. הסכום תלוי בחומרת הפרסום, בהיקף החשיפה, בכוונה ובהתנהגות הנתבע.
שני מסלולים לפיצוי
חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, מאפשר לנפגע לבחור איך לתבוע:
- פיצוי ללא הוכחת נזק. לא צריך להראות שהפסדתם כסף. מספיק להוכיח שהיה פרסום של לשון הרע ושאין לנתבע הגנה. זה המסלול הנפוץ.
- פיצוי עם הוכחת נזק. מוכיחים נזק ממשי, למשל לקוחות שעזבו, עבודה שאבדה או ירידה בהכנסות. כאן אין תקרה, אבל צריך ראיות חזקות.
אפשר לטעון בשני המסלולים באותה תביעה, אבל בית המשפט לא יפצה פעמיים על אותו נזק.
לפני הפיצוי: ההגנות של הנתבע
הסכום הוא השאלה השנייה. השאלה הראשונה היא אם הנתבע אחראי בכלל, וברוב התיקים זה המאבק העיקרי.
פיצוי נפסק רק אחרי שבית המשפט קובע שאף אחת מההגנות בחוק לא חלה. שתי ההגנות הנפוצות:
- אמת דיברתי (סעיף 14). מה שפורסם היה אמת, והיה בפרסום עניין ציבורי.
- תום לב (סעיף 15). הפרסום נעשה בתום לב באחת הנסיבות שהחוק מונה. למשל: הבעת דעה על התנהגות של אדם בתפקיד ציבורי, תלונה לגורם מוסמך, או הגנה על עניין אישי כשר.
לכן לפני ששואלים כמה התיק שווה, בודקים כמה הוא חזק מול ההגנות האלה.
סעיף 7א: פיצוי בלי להוכיח נזק
התקרה והצמדה למדד
סעיף 7א(ב) לחוק קובע תקרה של 50,000 ש”ח לפיצוי ללא הוכחת נזק. הסכום נקבע ב-1998 וצמוד למדד המחירים לצרכן. לכן התקרה בפועל גבוהה יותר: באוגוסט 2023 היא עמדה על 78,740 ש”ח, ונכון ל-2026 היא בסביבות 80,000 ש”ח לפרסום. הסכום משתנה מעט עם כל עדכון של המדד.
כפל פיצוי כשיש כוונה לפגוע
לפי סעיף 7א(ג), כשמוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, בית המשפט יכול לפסוק עד פי שניים, כלומר בסביבות 160,000 ש”ח לפרסום. כוונה לפגוע מוכיחים בדרך כלל מהנסיבות: פרסום חוזר אחרי דרישה להסיר, סירוב לתקן, שפה שנועדה להשפיל, או סכסוך קודם שממנו צמח הפרסום.
מכתב התראה הוא לא רק בקשה להסיר את הפרסום. אם הנתבע קיבל אותו וסירב להסיר, המשיך לפרסם או לעג לדרישה, זו אחת הראיות החזקות לכוונה לפגוע. לכן כדאי לשלוח אותו בדרך שאפשר להוכיח, ולשמור כל תגובה.
זו תקרה, לא תעריף
הטעות הנפוצה היא לחשוב שכל פרסום “שווה” 80,000 ש”ח. זה לא כך. התקרה היא הסכום המרבי. בית המשפט קובע את הסכום לפי נסיבות המקרה, ולעיתים קרובות פוסק פחות ממנה.
פרסום אחד או כמה פרסומים?
סעיף 7א(ד) קובע שלא יפסקו פיצוי ללא הוכחת נזק יותר מפעם אחת בשל אותה לשון הרע. השאלה היא מה נחשב “אותה לשון הרע”.
בעבר, בתי משפט רבים ספרו כל פוסט בנפרד. מי שפרסם עשרה פוסטים חשף את עצמו לעשר תקרות. ברע”א 2855/20 פלונית נ’ פלוני קבע בית המשפט העליון שלושה מבחני עזר, כדי לבדוק אם סדרת פרסומים היא בעצם לשון הרע אחת:
- תוכן. האם הפרסומים חוזרים על אותה טענה, או מוסיפים טענות חדשות?
- זמן. האם הם פורסמו בסמיכות, או במרווחים ארוכים?
- קהל. האם הם הגיעו לאותם אנשים, או לקהלים שונים?
כשהפרסומים דומים בתוכן, סמוכים בזמן ומופנים לאותו קהל, ייתכן שבית המשפט יראה בהם פרסום אחד. כשכל פרסום מוסיף האשמה חדשה או מגיע לקהל אחר, הפיצוי יכול להצטבר. לכן, כשמנסחים תביעה על כמה פרסומים, חשוב להראות במה כל אחד מהם שונה.
כמה פוסקים בפועל
אין “מחירון” רשמי, והפסיקה לא אחידה. ההבדלים תלויים בערכאה, בשופט ובנסיבות. עדיין אפשר לזהות מגמה.
התמונה הכללית
- פרסום בודד, בהיקף מצומצם: לרוב אלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים.
- פרסום חמור או רחב, או כמה פרסומים: עשרות אלפים עד מאות אלפי שקלים.
- קמפיין שיטתי ברשת, עם עשרות פרסומים: בשנים האחרונות נפסקו גם סכומים של מאות אלפים ומעל מיליון ש”ח.
מחקר שבחן פסקי דין מהשנים 2014 עד 2017 מצא שהפיצוי הממוצע היה בסביבות כמה עשרות אלפי שקלים, ושסכומים מעל 150,000 ש”ח היו נדירים. משנת 2023 בערך נראית עלייה ברורה בסכומים, בעיקר בתיקים של פרסומים חוזרים ברשתות החברתיות.
דוגמאות מהשנים האחרונות
| התיק | השנה | הפיצוי | מה קרה |
|---|---|---|---|
| רע”א 2855/20 פלונית נ’ פלוני (העליון) | 2022 | 195,000 ש”ח | שלושה פרסומים. העליון השאיר את הסכום על כנו וקבע את מבחני “אותה לשון הרע” |
| ע”א 1500/22 (העליון) | 2023 | 420,000 ש”ח | פשרה בערעור, אחרי שבערכאה הראשונה נפסק כמיליון ש”ח |
| ת”א 24664-07-20 (שלום פתח תקווה) | 2023 | 1,000,000 ש”ח | 17 פוסטים נגד איש דת. הוגש ערעור |
| ת”א 44827-10-21 (שלום חיפה) | 2023 | כמיליון ש”ח | עשרות פוסטים מפרופילים מזויפים נגד נבחר ציבור. נפסק פיצוי לכל פרסום |
חשוב לקרוא את הטבלה נכון. אלה מקרים קיצוניים, שמגיעים לכותרות. חלקם עדיין בערעור, וסכומים גבוהים מופחתים לא פעם בערכאה הבאה. רוב התיקים מסתיימים בסכומים נמוכים בהרבה, או בפשרה.
איך קובעים את סכום התביעה
הסכום שכותבים בכתב התביעה הוא לא הסכום שתקבלו. הוא התקרה שמבקשים מבית המשפט. כך בונים אותו בדרך כלל:
- סופרים את הפרסומים ובודקים, לפי מבחני הלכת פלונית, כמה מהם הם באמת פרסומים נפרדים.
- מכפילים בתקרה של סעיף 7א, או בכפל התקרה כשיש ראיות לכוונה לפגוע.
- מוסיפים נזק ממשי, אם יש ראיות אליו.
- בודקים את הסכום מול המציאות. תביעה מנופחת לא משפרת את התוצאה.
לסכום יש גם השלכות מעשיות. האגרה שמשלמים לבית המשפט מחושבת לפי סכום התביעה, ולכן תביעה מוגזמת עולה יותר כבר בהגשה. בנוסף, בית משפט שרואה תביעה מנופחת מול פרסום שולי עלול לראות בה ניסיון להשתיק, ולחייב את התובע בהוצאות. בדרך כלל נכון יותר לתבוע סכום סביר ומנומק, שמראה לשופט שהתובע מבין את התיק שלו.
מה מעלה את הפיצוי ומה מוריד אותו
שיקולים שמעלים את הפיצוי
- חומרת ההאשמה. ייחוס עבירה, מעשה מיני או מרמה חמור יותר מעלבון כללי.
- היקף החשיפה. פוסט ציבורי עם אלפי צפיות חמור יותר מהודעה לשלושה אנשים.
- כוונה לפגוע. כוללת פרסום חוזר אחרי דרישה להסיר.
- שקר מוחלט. פרסום שאין בו גרעין של אמת.
- התנהגות הנתבע בהליך. מי שחוזר על ההשמצות גם בבית המשפט, או מתנהל בחוסר תום לב, עלול לשלם יותר.
- הפגיעה בתובע. פגיעה במקור הפרנסה, במעמד המקצועי או בקהילה הקרובה.
בית המשפט העליון הדגיש בע”א 89/04 נודלמן נ’ שרנסקי שהפיצוי בלשון הרע נועד לא רק לפצות, אלא גם להרתיע ולשקף את החשיבות של השם הטוב. הוא אף קרא לפסוק סכומים משמעותיים יותר.
שיקולים שמורידים את הפיצוי
סעיף 19 לחוק מונה נסיבות שבית המשפט רשאי להתחשב בהן לטובת הנתבע:
- הנתבע רק חזר על דברים שכבר פורסמו, וציין את המקור.
- הנתבע האמין שהדברים נכונים.
- הנתבע לא התכוון לפגוע דווקא בתובע.
- הנתבע התנצל, תיקן או הכחיש את הפרסום, בבולטות דומה לפרסום המקורי.
גם התנהגות התובע נבחנת. מי שהשתתף בוויכוח פוגעני והגיב באותה מטבע עשוי לקבל פחות.
פיצוי עם הוכחת נזק
כשהנזק גדול מהתקרה, אפשר לתבוע את הנזק הממשי. כאן אין תקרה, אבל הנטל כבד. צריך להראות קשר ישיר בין הפרסום לבין ההפסד. ראיות אפשריות:
- לקוחות שביטלו הזמנות או עזבו בעקבות הפרסום, ורצוי שיעידו על כך.
- השוואה של ההכנסות לפני הפרסום ואחריו.
- הפסקת עבודה או אובדן הזדמנות מקצועית שאפשר לקשר לפרסום.
- חוות דעת של מומחה לנזק עסקי, בתיקים גדולים.
זה מסלול שמתאים בעיקר לעסקים ולבעלי מקצוע, שהפרסום פגע בהם במקור הפרנסה.
מעבר לכסף: סעדים נוספים
לפי סעיף 9 לחוק, בית המשפט יכול להורות, בנוסף לפיצוי:
- על פרסום תיקון או הכחשה, על חשבון הנתבע.
- על איסור להמשיך להפיץ את הפרסום.
- על החרמה או השמדה של עותקים, בפרסום מודפס.
לנפגעים רבים, ההסרה והתיקון חשובים לא פחות מהכסף. לפעמים אפשר להשיג אותם כבר בשלב מכתב ההתראה.
הוצאות משפט: הצד השני של המטבע
בנוסף לפיצוי, הצד שזוכה מקבל בדרך כלל החזר חלקי של הוצאות המשפט ושכר הטרחה. אבל זה עובד גם בכיוון ההפוך. תובע שתביעתו נדחית עלול לשלם לנתבע הוצאות, לעיתים בסכום משמעותי. לכן לפני שתובעים כדאי להעריך גם את הסיכון, לא רק את הסכום האפשרי. על הסיבות הנפוצות לדחיית תביעות ראו את המדריך תביעת לשון הרע: מתי אפשר לתבוע ולמה תביעות נדחות.
נתבעתם? כך מצמצמים את החשיפה
- הסירו ותקנו מהר, אחרי התייעצות. לפי סעיף 19, התנצלות ותיקון בולטים יכולים להוריד את הפיצוי.
- אל תחזרו על הדברים, לא ברשת ולא בכתבי הטענות. חזרה מגדילה את החשיפה.
- בדקו את ההגנות: אמת ועניין ציבורי, תום לב, הבעת דעה.
- שקלו פשרה מוקדמת. תיק שמסתיים מוקדם חוסך הוצאות לשני הצדדים.
פיצוי על לשון הרע ברשת ובוואטסאפ
העקרונות זהים, אבל ברשת שני גורמים משפיעים במיוחד על הסכום: היקף החשיפה, שאפשר למדוד בצפיות ובשיתופים, ומספר הפרסומים. כאן נכנסת לתמונה הלכת פלונית. הרחבה תמצאו במדריכים לשון הרע באינטרנט ולשון הרע בווטסאפ.
עוד הלכה חשובה ברשת היא רע”א 1239/19 שאול נ’ ניידלי. לפי ההלכה, לייק לבדו אינו פרסום של לשון הרע. שיתוף, לעומת זאת, עלול להיחשב פרסום, ומי ששיתף עלול לשאת באחריות.
איך אנחנו בודקים כמה שווה התיק
בפגישה הראשונה אנחנו לא נותנים “מספר” מהמותן. בודקים את הפרסומים, את החשיפה, את ההגנות האפשריות ואת הסיכון להוצאות. אחר כך אומרים לכם בגלוי מה טווח הפיצוי הסביר, ואם בכלל כדאי לתבוע. מחלקת לשון הרע במשרד מייצגת גם נפגעים וגם נתבעים, בסניף עפולה ובסניף בני ברק. למידע כללי על התחום ראו את עמוד לשון הרע.
שאלות נפוצות על פיצויים בלשון הרע
כמה פיצוי מקבלים על לשון הרע בלי להוכיח נזק?
עד 50,000 ש”ח צמודים למדד, כלומר בסביבות 80,000 ש”ח לפרסום נכון ל-2026. כשמוכחת כוונה לפגוע, עד פי שניים. בפועל נפסקים לרוב סכומים נמוכים יותר.
האם כל פוסט מזכה בפיצוי נפרד?
לא תמיד. לפי רע”א 2855/20, פרסומים דומים בתוכן, סמוכים בזמן ומופנים לאותו קהל עשויים להיחשב לשון הרע אחת, עם תקרה אחת.
מה הפיצוי הממוצע בתביעת לשון הרע?
אין נתון רשמי. מחקר על השנים 2014 עד 2017 מצא ממוצע של כמה עשרות אלפי שקלים. מאז 2023 נראית עלייה, בעיקר בתיקי רשת עם הרבה פרסומים.
מה הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק?
בשנים האחרונות נפסקו בבתי משפט השלום סכומים של כמיליון ש”ח, בתיקים של עשרות פרסומים. חלק מהם הוגשו לערעור, ובאחד מהם הסכום ירד בפשרה ל-420,000 ש”ח.
איך מוכיחים כוונה לפגוע?
בדרך כלל מהנסיבות: פרסום חוזר אחרי דרישה להסיר, סירוב לתקן, שפה משפילה במכוון, או סכסוך קודם בין הצדדים.
התנצלות מורידה את הפיצוי?
כן, היא יכולה. סעיף 19 לחוק מאפשר לבית המשפט להתחשב בהתנצלות, בתיקון או בהכחשה, בתנאי שפורסמו בבולטות דומה לפרסום המקורי.
אפשר לתבוע גם פיצוי וגם הסרה של הפוסט?
כן. לפי סעיף 9 לחוק, בית המשפט יכול להורות גם על פרסום תיקון ועל איסור להמשיך להפיץ.
חברה יכולה לקבל פיצוי על לשון הרע?
כן. תאגיד יכול לתבוע על פרסום שפוגע במוניטין שלו. עסקים נוטים לתבוע גם במסלול של הוכחת נזק, כשאפשר להראות ירידה בהכנסות.
מי משלם את שכר הטרחה?
כל צד משלם לעורך הדין שלו. בסוף ההליך בית המשפט מחייב בדרך כלל את הצד שהפסיד בהוצאות, אבל לרוב ההחזר לא מכסה את כל שכר הטרחה.
כמה זמן לוקח לקבל את הפיצוי?
תיק שמסתיים בפשרה יכול להיגמר תוך חודשים. תיק שמגיע לפסק דין נמשך לרוב שנה עד שלוש שנים, ועוד זמן אם יש ערעור.
כדאי לתבוע את הסכום הגבוה ביותר האפשרי?
לא בהכרח. האגרה עולה עם סכום התביעה, ותביעה מנופחת מול פרסום שולי עלולה לפעול נגדכם. עדיף סכום סביר ומנומק.
מה ההבדל בין פיצוי ללא הוכחת נזק לבין פיצוי עם הוכחת נזק?
ללא הוכחת נזק, מספיק להוכיח את הפרסום, ויש תקרה. עם הוכחת נזק, צריך להראות הפסד ממשי, למשל ירידה בהכנסות, ואין תקרה.
הצעד הבא
לפני שאתם מחשבים כמה התיק “שווה”, בדקו אם יש תיק. אספו את הפרסומים, את היקף החשיפה ואת הראיות לנזק, ודברו עם עורך דין שמכיר את הפסיקה העדכנית.
אפשר לקבוע פגישה בסניף עפולה או בסניף בני ברק, דרך הטופס באתר או בטלפון.
המידע במאמר זה הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכומים המוזכרים הם דוגמאות מפסיקה שפורסמה ואינם מעידים על תוצאה בתיק מסוים. כל מקרה נבחן לגופו, ויש לקבל ייעוץ פרטני מעורך דין לפני כל פעולה.
על הכותבת
עו”ד מרים כנען מסאלחה
ראש מחלקת דיני עבודה ולשון הרע
מייצגת נפגעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, בבתי המשפט בצפון ובמרכז, וגם עובדים ומעסיקים בכל שלבי יחסי העבודה. בוגרת תואר במשפטים מאוניברסיטת חיפה.
לעמוד המלא של עו”ד כנען מסאלחה
