החוק בישראל מעניק לכל אזרח זכויות לצד חובות. אזרח שמפרסם דברי לשון הרע נגד אדם אחר עובר על החוק. מעשה כזה חושף את המפרסם להליכים משפטיים ולתביעות נזיקין. בתביעות לשון הרע, החוק מאפשר לנפגעים לדרוש פיצויים כספיים בגין הפגיעה בשמם הטוב, לעיתים גם ללא הוכחת נזק ממשי.
מהו לשון הרע לפי הגדרת החוק?
רבים טועים וחושבים שלשון הרע הוא עניין של תחושה אישית בלבד. בפועל, חוק איסור לשון הרע, תשכ”ה-1965 מגדיר במדויק מהו פרסום אסור. לשון הרע הוא תוכן שחורג מגבולות הביקורת העניינית והלגיטימית. תוכן כזה פוגע בכבוד האדם, במשרתו או במעמדו הציבורי.
החוק מגדיר תוכן כפוגעני אם הוא משפיל אדם על רקע גילו, מינו או דתו. המפרסם עובר על החוק גם אם פרסם את הדברים בפוסט ברשת חברתית, בסרטון או בקבוצת וואטסאפ.
פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 7א לחוק)
החוק מאפשר לכם לדרוש פיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק ממשי. אנו מבססים את התביעה על עצם הפרסום הפוגעני. בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים בשני מסלולים עיקריים (הסכומים צמודי מדד ומתעדכנים מעת לעת):
- פיצוי סטטוטורי רגיל: השופט רשאי לפסוק עד כ-75,000 ש”ח לטובת התובע.
- פרסום בכוונת זדון: אם אנו מוכיחים שהמפרסם ביקש לפגוע בכם בכוונה, השופט רשאי לפסוק עד כ-150,000 ש”ח.
השופט קובע את הסכום הסופי לפי חומרת הפרסום, היקף התפוצה ומידת הנזק הפוטנציאלי לשמכם הטוב.
פסיקה מנחה: מה קבעו בתי המשפט?
בתי המשפט בישראל פוסקים סכומי פיצוי משמעותיים בתביעות לשון הרע כדי להרתיע מפרסמים. להלן דוגמאות למגמות בפסיקה:
- ע”א 89/04 נודלמן נ’ שרנסקי: זהו פסק הדין המכונן של בית המשפט העליון בתחום לשון הרע. פסק הדין ניסח לראשונה את עקרונות היסוד לפסיקת הפיצוי הסטטוטורי ללא הוכחת נזק. עד היום, פסק דין זה מהווה את אבן הפינה של כל תביעת לשון הרע בישראל.
- פגיעה במוניטין מקצועי (עניין אמנון לוי): בתי המשפט מחמירים במיוחד כאשר הפרסום פוגע ביושרתו המקצועית של אדם. בפסק דין זה, השופטים הדגישו את חובת המפרסם להבחין בצורה ברורה בין הצגת עובדות לבין הבעת דעה. פגיעה במקצועו של אדם מצדיקה לרוב פיצוי גבוה בשל הנזק הכלכלי הפוטנציאלי.
- הגנת אמת בפרסום (עניין קראוס): בתי המשפט קבעו כי טענת “אמת דיברתי” אינה מספיקה לבדה כדי להגן על המפרסם. המפרסם חייב להוכיח גם כי היה בפרסום עניין ציבורי ממשי המצדיק את הפגיעה. היעדר עניין ציבורי מוביל לדחיית ההגנה ולחיוב המפרסם בפיצוי מלא לטובת הנפגע.
תביעה עם הוכחת נזק ממשי
במקרים שבהם הפרסום גרם לנזק כלכלי מוכח, אנו פועלים במסלול ללא תקרת פיצוי. אנו מציגים לבית המשפט ראיות על הפסדים כספיים בפועל. לדוגמה, בעל עסק שאיבד לקוחות או חוזים בעקבות השמצה, מציג את הנתונים המדויקים של ירידת ההכנסות. השופט מעריך את מלוא הנזק שנגרם ופוסק פיצוי בהתאם לחומרת הפגיעה הכלכלית.
פיצוי במסגרת קובלנה פלילית
החוק מאפשר לכם לנהל גם הליך פלילי פרטי המכונה “קובלנה פלילית”. אנו מגישים את התלונה ישירות לבית משפט השלום כנגד המפרסם. הליך זה יכול להוביל להרשעה פלילית של המפרסם ובצידה פיצוי כספי של עד כ-75,000 ש”ח לטובת הנפגע. זהו כלי עוצמתי במקרים של הכפשות חמורות במיוחד.
הגנות שהמפרסם עשוי להעלות
לעיתים המפרסם מעלה טענות הגנה המוכרות בחוק. אנו מכינים את התיק מראש כדי להתמודד עם הטענות הבאות:
- “אמת דיברתי”: המפרסם טוען שהפרסום נכון. אנו מפריכים זאת או מוכיחים שלא היה בפרסום עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה.
- “הבעת דעה”: המפרסם טוען לביקורת לגיטימית. אנו מוכיחים כי הדברים חצו את הקו לפגיעה מבזה באופן אישי.
- “תום לב”: המפרסם טוען שפעל ללא כוונה לפגוע. אנו בוחנים את נסיבות הפרסום כדי לערער טענה זו ולהוכיח רשלנות או זדון.
שאלות נפוצות – פיצויים בתביעות לשון הרע
האם אוכל לתבוע אם המפרסם מחק את הפוסט?
כן. אנו ממליצים לתעד את הפרסום מיד באמצעות צילום מסך. גם לאחר המחיקה, הנזק הראשוני כבר נגרם ואתם רשאים לדרוש פיצוי על הפגיעה שנוצרה בעת שהפרסום היה באוויר.
האם ניתן לקבל סעדים נוספים מלבד פיצוי כספי?
בהחלט. במסגרת התביעה, אנו דורשים לעיתים קרובות צו עשה להסרת הפרסום ופרסום התנצלות או תיקון של דברי לשון הרע. צעדים אלו מסייעים בשיקום השם הטוב בפועל.
האם ניתן לתבוע על לשון הרע בוואטסאפ?
בהחלט. פרסום בקבוצת וואטסאפ עונה להגדרת “פרסום לרבים”. בתי המשפט פוסקים פיצויים משמעותיים בגין השמצות בקבוצות עבודה, קבוצות הורים או פלטפורמות דיגיטליות אחרות.
כמה זמן נמשך הליך לקבלת פיצוי?
הליך אזרחי אורך בדרך כלל בין שנה לשנתיים. לעיתים, מכתב התראה מקצועי ממשרדנו מוביל להסדר פשרה מהיר, הכולל פיצוי והתנצלות, מבלי להגיע לבית המשפט.
למה לבחור במשרד יריב ואקנין לניהול התביעה?
משרד עורכי דין יריב ואקנין משלב ניסיון ליטיגטורי עשיר עם הבנה עמוקה בזירה הדיגיטלית. בראש מחלקת דיני עבודה ולשון הרע עומדת עו”ד מרים כנען מסאלחה. היא מתמחה בהגנה על השם הטוב ובניהול משברים תדמיתיים מורכבים ברשתות החברתיות ובאינטרנט.
פגישה עם צוות המשרד תאפשר לכם לקבל מענה מקצועי שעונה בדיוק על הצרכים שלכם. אנו מייצגים אתכם לאורך כל הדרך – מהתיעוד הראשוני ועד לקבלת פסק הדין. המשרד פועל בסניפי עפולה, בני ברק (B.S.R 4), ניו יורק וטביליסי.
לתשומת לבכם: התכנים באתר נועדו להעשרה בלבד ומהווים מידע כללי. המידע אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ מחייב.
הכפישו את שמכם? אתם עשויים להיות זכאים לפיצוי. השאירו פרטים באתר או חייגו עכשיו אל עו”ד יריב ואקנין לשיחת ייעוץ ראשונית: 052-2288824 אנו כאן כדי להגן על שמכם הטוב ולהשיג עבורכם את הפיצוי המגיע לכם.
