שני המבחנים להגדרת חדלות פירעון
החוק קובע שני תנאים מרכזיים להגדרת המצב. אם אתם עומדים באחד מהם, אתם בחדלות פירעון.
1. מבחן תזרים המזומנים
במבחן זה, החייב אינו פורע את חובותיו. מדובר בחובות שהגיע מועד פירעונם המדויק. המבחן תקף גם עבור תשלום עתידי וודאי. אם אין לכם כסף נזיל לשלם, המצב ברור. אתם נמצאים בהגדרת חדלות פירעון.
2. המבחן המאזני
מבחן זה משווה בין שווי הנכסים לחובות. החוק מגדיר את המצב כסכום התחייבויות גבוה מהנכסים. הנכסים כוללים כספים, רכוש וזכויות מקרקעין. מאזן שלילי מעיד על מצב של חדלות פירעון.
על מי חלה הגדרת חדלות פירעון?
חשוב לדעת כי המצב אינו מוגבל לפרטיים. רוב המקרים נוגעים דווקא לעסקים קטנים.
- אנשים פרטיים: שכירים שנקלעו לחובות אישיים כבדים.
- עוסק פטור: בעלי עסקים זעירים ללא חברה.
- עוסק מורשה: עצמאיים המנהלים עסק פעיל מול ספקים.
כל חייב במצב זה חייב להתייעץ. הצעד הבא הוא הגשת בקשה לצו פתיחה.
האם כל חוב נחשב לחדלות פירעון?
לא כל חוב מוביל להגדרה זו. חדלות פירעון מתקיימת רק כשאין יכולת כלכלית לפרוע. אם יש לכם נכסים המכסים את החוב, המצב שונה. מומלץ לבצע מיפוי נכסים מקצועי במשרדנו.
מה ההבדל בין פשיטת רגל לחדלות פירעון?
ההבדל הוא בעיקר בגישת החוק החדש. פשיטת רגל התמקדה בענישת החייב וגבייה. חדלות פירעון מתמקדת בשיקום הכלכלי שלכם. המטרה היא לתת לכם הזדמנות שנייה בחיים.
האם עדיף לחכות או לפתוח בהליך מיד?
המתנה בדרך כלל מגדילה את הריביות בהוצאה לפועל. ככל שתקדימו להגדיר את המצב, השיקום יהיה מהיר יותר. פתיחת ההליך עוצרת את גדילת החובות באופן מיידי.
