תביעת לשון הרע: מתי אפשר לתבוע, איך מגישים ולמה תביעות נדחות [מדריך 2026]

מאת עו”ד מרים כנען מסאלחה·ראש מחלקת דיני עבודה ולשון הרע·עודכן 15.10.2026

תקציר: תביעת לשון הרע היא תביעה אזרחית נגד מי שפרסם עליכם דבר שעלול להשפיל אתכם, לבזות אתכם או לפגוע בעבודה או בעסק שלכם. כדי שתהיה עילה צריך שלושה דברים: אמירה פוגענית, פרסום שהגיע לפחות לאדם אחד נוסף מלבדכם, ואמירה שמזהה אתכם. גם אז, הנתבע יכול להתגונן בטענות כמו “אמת דיברתי” או “תום לב”, ותביעות רבות נדחות בדיוק בשלב הזה. החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק על כל פרסום, וכפל פיצוי כשמוכחת כוונה לפגוע. לפני שמגישים, חשוב לתעד את הפרסום, לשקול מכתב התראה ולבדוק את ההגנות האפשריות של הצד השני.

מתי יש עילה לתביעת לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, קובע מה מותר לומר על אדם אחר ומה אסור. כדי לתבוע, בית המשפט בודק את המקרה בארבע תחנות, לפי הסדר:

1. האם האמירה היא לשון הרע? כלומר, האם היא עלולה לפגוע בכם לפי ההגדרה בחוק.
2. האם היה פרסום? האמירה צריכה להגיע לאדם נוסף מלבדכם.
3. האם עומדת לנתבע הגנה? אמת, תום לב, פרסום מותר ועוד.
4. מה הסעד? כמה פיצוי, והאם צריך גם צו להסרה או לתיקון.

תביעה שנכשלת באחת התחנות לא מגיעה לשלב הבא. לכן כדאי לבחון את כולן עוד לפני שמנסחים כתב תביעה.

מה נחשב לשון הרע לפי החוק

סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול לעשות אחד מאלה:

• להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
• לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות שמייחסים לו.
• לפגוע באדם במשרה שלו, בעסק, במשלח היד או במקצוע.
• לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

המילה החשובה היא “עלול”. לא צריך להוכיח שמישהו באמת חשב עליכם פחות. מספיק שהאמירה, לפי המובן הרגיל שלה, עלולה לגרום לכך.

פרסום: מספיק אדם אחד נוסף

לפי סעיף 2 לחוק, פרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בתמונה, בסרטון או בכל דרך אחרת. התנאי הוא שהאמירה נועדה לאדם אחר מלבד הנפגע והגיעה אליו. לא צריך קהל גדול. הודעה אחת למנהל שלכם, לשכן או לקבוצת וואטסאפ יכולה להספיק.

לעומת זאת, הודעה פוגענית ששלחו רק אליכם, בלי שאיש אחר ראה אותה, היא בדרך כלל לא פרסום. היא עשויה להיות הטרדה או עבירה אחרת, אבל לא לשון הרע.

דיבה, הוצאת דיבה ולשון הרע: אותו דבר

בשפה היומיומית אומרים “תביעת דיבה” או “הוצאת דיבה”. בחוק הישראלי המונח הוא “לשון הרע”, והוא כולל את כל אלה. אין הבדל משפטי בין המונחים, וההליך זהה.

עובדה מול דעה

“הוא גנב כסף מהקופה” היא טענה עובדתית. “לדעתי השירות שלו גרוע” היא הבעת דעה. ההבחנה הזאת חשובה, כי על הבעת דעה כנה קל יותר להתגונן. עם זאת, בית המשפט לא נותן משקל רק לניסוח. הוא בודק איך אדם סביר יבין את הדברים. “לדעתי הוא נוכל” עדיין מייחס עובדה, גם אם עטפו אותה במילה “לדעתי”. הרחבה על הגבול הזה תמצאו במאמר ביקורת לגיטימית או לשון הרע.

הימים הראשונים: מה עושים לפני שתובעים

הרבה תביעות טובות נחלשות כבר בשבוע הראשון, כי הנפגע פעל מהבטן. ארבעה צעדים שכדאי לעשות קודם:

1. מתעדים הכל

צלמו את הפרסום עם התאריך, השעה, שם המפרסם וכתובת הקישור. בפוסט ברשת, צלמו גם את התגובות, השיתופים ומספר הצפיות. בקבוצת וואטסאפ, צלמו את שם הקבוצה ומספר המשתתפים. פרסומים נמחקים מהר, ובלי צילום מסך קשה מאוד להוכיח מה נאמר.

2. לא מגיבים באותה מטבע

תגובה פוגענית מצדכם עלולה להפוך אתכם לנתבעים בתביעה שכנגד. היא גם מחלישה את הטענה שנפגעתם. עדיף לשתוק, לתעד ולהתייעץ.

3. שוקלים מכתב התראה

מכתב התראה מעורך דין דורש מהמפרסם להסיר את הפרסום, לפרסם תיקון או התנצלות, ולפעמים לשלם פיצוי. במקרים רבים מכתב כזה פותר את העניין בלי בית משפט. החוק לא מחייב לשלוח מכתב לפני תביעה, אבל המכתב יוצר תיעוד. אם המפרסם יתעלם ממנו או ימשיך לפרסם, זה עלול לפעול לרעתו בהמשך.

4. בודקים את ההגנות של הצד השני

לפני שמשקיעים בתביעה, שאלו את עצמכם בכנות: האם יש בפרסום אמת? האם המפרסם התלונן לגורם מוסמך? האם זו ביקורת על שירות שנתתם? התשובות קובעות אם יש לכם תיק טוב, או תיק שעלול לעלות לכם בהוצאות משפט.

צ’ק ליסט ראיות לתביעת לשון הרע

תביעת לשון הרע נבנית על ראיות. לפני הפגישה עם עורך הדין, נסו לאסוף כמה שיותר מהרשימה:

• צילום מסך מלא של הפרסום, שרואים בו את שם המפרסם, התאריך והשעה.
• קישור ישיר לפוסט, לתגובה או לסרטון, ולא רק לדף הכללי.
• היקף החשיפה: מספר הצפיות, הלייקים, השיתופים והתגובות, ומספר המשתתפים בקבוצה.
• מי ראה: שמות של אנשים שנחשפו לפרסום ויכולים להעיד על כך.
• ההקשר: מה קדם לפרסום, והאם המפרסם חזר על הדברים במקומות נוספים.
• פניות למפרסם: דרישה להסיר, מכתב התראה, והתגובה שלו, אם הייתה.
• ראיות לנזק: לקוחות שביטלו, הזמנות שבוטלו, ירידה בהכנסות או פגיעה בעבודה.
• גיבוי: שמרו עותק של כל החומר מחוץ לטלפון, למשל בענן או במייל.

אם הפרסום נעשה בשיחה שהייתם חלק ממנה, מותר להקליט אותה. אסור להקליט שיחה של אחרים כשאתם לא משתתפים בה.

תיעוד נכון בשלב הזה הוא לעיתים ההבדל בין תביעה שמתקבלת לבין חיוב בהוצאות. לא בטוחים שהראיות שלכם מספיקות? השאירו פרטים, ונבדוק אותן איתכם.

שלבי הגשת תביעת לשון הרע

1. פגישת ייעוץ וניתוח הפרסום. בודקים את ארבע התחנות, את הראיות ואת הסיכון.
2. מכתב התראה, כשזה מתאים. נותנים למפרסם זמן קצוב להסיר ולתקן.
3. ניסוח כתב התביעה. בתביעת לשון הרע צריך לצטט את הפרסום עצמו, מילה במילה. תביעה שמתארת את הפרסום באופן כללי עלולה להימחק.
4. בחירת בית המשפט והגשה, כולל תשלום אגרה.
5. כתב הגנה. הנתבע מגיש את גרסתו ואת ההגנות שלו.
6. קדם משפט וניסיון לפשרה. הרבה תיקים מסתיימים כאן, בהסכם הסרה, התנצלות ופיצוי.
7. הוכחות ופסק דין, אם לא הושג הסדר.

לאיזה בית משפט מגישים

רוב תביעות לשון הרע מוגשות לבית משפט השלום. יש כמה מקרים מיוחדים:

במקרים הגבוליים כדאי לבדוק את הסמכות מראש. הגשה לערכאה הלא נכונה מעכבת את התיק.

למשרד יש סניף בעפולה, שמגיש לבתי המשפט בצפון, וסניף בבני ברק, שמגיש לבתי המשפט במרכז.

תוך כמה זמן צריך לתבוע

חוק איסור לשון הרע לא קובע תקופת התיישנות מיוחדת, ולכן חלה התקופה הכללית: 7 שנים מיום הפרסום. אבל אל תחכו. ראיות נמחקות, עדים שוכחים, ובית משפט עלול לתהות למה מי שנפגע כל כך חיכה שנים כדי לתבוע.

כמה עולה להגיש

יש אגרת בית משפט, שמחושבת לפי סכום התביעה. מעבר לה יש שכר טרחה של עורך דין. חשוב לדעת גם על הצד השני של המטבע: תביעה שנדחית עלולה לחייב אתכם בהוצאות של הנתבע. זו אחת הסיבות שלא מגישים תביעת לשון הרע “על עיקרון” בלי בדיקה רצינית.

כמה פיצוי אפשר לקבל

סעיף 7א לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלי שתצטרכו להוכיח נזק כספי. הסכום שנקבע בחוק הוא 50,000 ש”ח, והוא צמוד למדד משנת 1998. אחרי ההצמדה, התקרה היא בסביבות 80,000 ש”ח לפרסום, נכון ל-2026. הסכום מתעדכן מעת לעת לפי מדד המחירים לצרכן. כשמוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, בית המשפט יכול לפסוק עד פי שניים.

שלוש נקודות שחשוב להבין:

• זו תקרה, לא תעריף. בפועל בתי המשפט פוסקים לרוב פחות מהתקרה, לפי חומרת הפרסום, היקף החשיפה והתנהגות הנתבע.
• התקרה היא לכל פרסום, אבל לא תמיד. כשיש כמה פרסומים נפרדים, הפיצוי יכול להצטבר, וכך נפסקו בשנים האחרונות סכומים של מאות אלפי שקלים. עם זאת, בית המשפט העליון קבע ברע”א 2855/20 שפרסומים דומים בתוכן, סמוכים בזמן ומופנים לאותו קהל עשויים להיחשב לשון הרע אחת.
• עם הוכחת נזק אין תקרה. מי שיכול להוכיח, למשל, שאיבד לקוחות או עבודה בגלל הפרסום, יכול לתבוע את הנזק המלא.

מעבר לכסף, בית המשפט יכול להורות על פרסום תיקון או הכחשה, ועל איסור להמשיך להפיץ את הפרסום. פירוט מלא של הסכומים והשיקולים תמצאו במאמר פיצויים בתביעות לשון הרע.

למה תביעות לשון הרע נדחות

זה החלק שרוב המדריכים מדלגים עליו. תביעות לשון הרע נדחות לא מעט, ולרוב מאחת מהסיבות הבאות.

1. לא הוכח פרסום

ההודעה נשלחה רק לתובע, או שאין ראיה שמישהו אחר ראה אותה. בלי פרסום אין עילה.

2. האמירה לא פוגענית במבחן האדם הסביר

בית המשפט לא שואל אם נעלבתם. הוא שואל איך אדם סביר יבין את הדברים. אמירה בוטה, גסה או לא נעימה היא לא בהכרח לשון הרע. גם הגזמה ברורה, שאיש לא מבין כפשוטה, עשויה שלא להיחשב כזו.

3. “אמת דיברתי”

לפי סעיף 14 לחוק, זו הגנה כשהפרסום היה אמת והיה בו עניין ציבורי. שני התנאים צריכים להתקיים יחד. אמת על עניין פרטי לגמרי לא מוגנת. מצד שני, טעות בפרט שולי לא מבטלת את ההגנה אם עיקר הדברים נכון.

4. תום לב

סעיף 15 לחוק מונה מצבים שבהם מי שפרסם בתום לב מוגן. בין השאר: תלונה לגורם מוסמך, כמו משטרה, מעסיק או רשות מפקחת; פרסום שנועד להגן על עניין אישי כשר של המפרסם; הבעת דעה על התנהגות של אדם בתפקיד ציבורי או על יצירה שפרסם; וביקורת על שירות. לכן, למשל, תלונה במשטרה שלא הוכחה היא לא בהכרח לשון הרע. כדי לתבוע עליה, צריך בדרך כלל להראות שהמתלונן ידע שהיא שקרית.

5. פרסום מותר

סעיף 13 לחוק פוטר לגמרי פרסומים מסוימים. למשל, דברים שנאמרו במהלך דיון בבית משפט, בכתבי טענות או בעדות. מה שנכתב בכתב תביעה בדרך כלל לא יכול להיות בסיס לתביעת לשון הרע, גם אם הוא פוגע.

6. “זוטי דברים”

לפי סעיף 4 לפקודת הנזיקין, בית המשפט רשאי לדחות תביעה על פגיעה קלה מאוד, כזו שאדם סביר לא היה מתלונן עליה. קללה אחת בוויכוח בין שכנים, למשל, עשויה להיחשב כך. לא על כל עלבון כדאי לרוץ לבית משפט.

7. ראיות חלשות או ניסוח רשלני של התביעה

צילום מסך בלי תאריך, בלי שם המפרסם, או תביעה שלא מצטטת את הפרסום עצמו. פגמים כאלה מכשילים תיקים שהיו יכולים להצליח.

8. התביעה נראית כמו ניסיון להשתיק

תביעה מנופחת נגד מי שמתח ביקורת לגיטימית, למשל צרכן שכתב ביקורת על עסק, נקראת לפעמים “תביעת השתקה”. בתי המשפט חשדניים כלפי תביעות כאלה, ועלולים לדחות אותן ולחייב את התובע בהוצאות גבוהות.

נתבעתם בלשון הרע?

אם קיבלתם מכתב התראה או כתב תביעה, אל תתעלמו. התעלמות מכתב תביעה עלולה להוביל לפסק דין נגדכם בלי שבכלל נשמעתם. יש מועד קצר להגשת כתב הגנה, ולכן כדאי להתייעץ מיד.

כמה דברים שעשויים לעזור:

• לבדוק את ההגנות. אמת, תום לב, הבעת דעה או פרסום מותר.
• לשקול הסרה ותיקון. לפי סעיף 19 לחוק, בית המשפט רשאי להתחשב בהתנצלות, בתיקון או בהסרה כשהוא קובע את הפיצוי.
• לא למחוק ראיות. מחיקה של הפרסום אחרי שהתחיל הליך עלולה להיראות רע. התייעצו קודם.

לשון הרע ברשתות החברתיות ובוואטסאפ

רוב תביעות לשון הרע היום מתחילות בפוסט, בתגובה או בהודעה בקבוצה. העקרונות זהים, אבל יש שאלות ייחודיות: האם שיתוף נחשב פרסום, מה עם לייק, מי אחראי בקבוצת וואטסאפ, ואיך מתמודדים עם פרופיל מזויף. בית המשפט העליון קבע, למשל, ששיתוף של פוסט פוגעני יכול להיחשב פרסום חדש, בעוד שלייק לבדו בדרך כלל לא.

הרחבה בנושאים האלה תמצאו במדריכים הייעודיים שלנו: לשון הרע באינטרנט, לשון הרע בווטסאפ ושיימינג ברשת.

ומה עם קובלנה פלילית?

לפי סעיף 6 לחוק, פרסום לשון הרע בכוונה לפגוע, לשני אנשים או יותר מלבד הנפגע, הוא גם עבירה פלילית. העונש עליה עד שנת מאסר. בפועל המשטרה כמעט לא חוקרת תלונות כאלה. מי שרוצה הליך פלילי יכול להגיש בעצמו קובלנה פלילית פרטית. זה הליך מורכב, שהנטל בו כבד יותר מבהליך האזרחי, ולכן הוא מתאים בעיקר למקרים חריגים. ברוב המקרים התביעה האזרחית היא הכלי האפקטיבי יותר.

איך אנחנו מלווים תביעות לשון הרע

מחלקת לשון הרע במשרד מייצגת גם נפגעים וגם נתבעים. הייצוג של שני הצדדים נותן לנו תמונה מלאה: אנחנו יודעים אילו טענות הגנה עובדות, ולכן יודעים גם איך לבנות תביעה שעומדת בהן.

בפגישה הראשונה בודקים את הפרסום, את הראיות ואת ההגנות האפשריות, ואומרים לכם בגלוי אם יש תיק ומה הסיכון. לפעמים מכתב התראה אחד מספיק. לפעמים נכון לתבוע. ולפעמים נכון לוותר. למידע כללי על התחום, ראו את עמוד לשון הרע.

שאלות נפוצות על תביעת לשון הרע

מה ההבדל בין דיבה ללשון הרע?

אין הבדל משפטי. “דיבה” ו”הוצאת דיבה” הם מונחים יומיומיים. בחוק המונח הוא “לשון הרע”, וההליך זהה.

אפשר לתבוע על הודעה שנשלחה רק אליי?

בדרך כלל לא. לשון הרע דורשת פרסום לאדם נוסף מלבד הנפגע. הודעה פרטית עשויה להיות הטרדה או איום, אבל לא לשון הרע.

כמה פיצוי אפשר לקבל בלי להוכיח נזק?

הבסיס בחוק הוא 50,000 ש”ח צמוד למדד, כלומר בסביבות 80,000 ש”ח ב-2026 לכל פרסום. כשמוכחת כוונה לפגוע, עד פי שניים. בפועל נפסקים לרוב סכומים נמוכים יותר.

תוך כמה זמן אפשר לתבוע?

תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום הפרסום. עדיף לפעול מהר, כי ראיות נעלמות.

המפרסם מחק את הפוסט. אפשר עדיין לתבוע?

כן, אם יש לכם תיעוד של הפרסום ושל מי שנחשף אליו. המחיקה עשויה להשפיע על גובה הפיצוי, אבל לא מבטלת את העילה.

למה תביעות לשון הרע נדחות?

הסיבות הנפוצות: לא הוכח פרסום, האמירה לא פוגענית במבחן האדם הסביר, הנתבע הוכיח אמת ועניין ציבורי, הנתבע פעל בתום לב, או שהראיות והניסוח של התביעה היו חלשים.

אפשר לתבוע על תלונה במשטרה שהתבררה כשקרית?

לפעמים. תלונה לגורם מוסמך מוגנת בדרך כלל כשהיא הוגשה בתום לב. כדי לתבוע צריך להראות שהמתלונן ידע שהתלונה שקרית או שלא האמין באמיתותה.

חברה או עסק יכולים לתבוע לשון הרע?

כן. החוק מגן גם על תאגידים, למשל מפני פרסום שפוגע במוניטין העסקי שלהם. עם זאת, ביקורת צרכנית כנה על שירות או מוצר מוגנת בדרך כלל.

מה עושים אם קיבלתי מכתב התראה על לשון הרע?

לא מתעלמים ולא עונים בכעס. בודקים עם עורך דין אם יש לכם הגנה, ושוקלים אם הסרה או תיקון יכולים לסיים את העניין בזול ובמהירות.

חייבים עורך דין כדי לתבוע?

לא חייבים, אבל בתביעות לשון הרע הניסוח המשפטי והבנת ההגנות קובעים את התוצאה. טעות בכתב התביעה עלולה להפיל תיק טוב ולחייב אתכם בהוצאות.

לייק על פוסט פוגעני נחשב לשון הרע?

בדרך כלל לא. בית המשפט העליון קבע שלייק לבדו הוא לרוב לא פרסום. שיתוף של הפוסט, לעומת זאת, יכול להיחשב פרסום חדש.

כמה זמן נמשכת תביעת לשון הרע?

תלוי בתיק. תיקים שמסתיימים בפשרה יכולים להיגמר תוך חודשים. תיק שמגיע לשלב ההוכחות נמשך לרוב שנה עד שלוש שנים.

הצעד הבא

אם פרסמו עליכם דבר פוגעני, התחילו בתיעוד, עוד היום. אחר כך דברו עם עורך דין לפני שאתם מגיבים, מוחקים או שולחים מכתב בעצמכם.

אפשר לקבוע פגישה בסניף עפולה או בסניף בני ברק, דרך הטופס באתר או בטלפון.

המידע במאמר זה הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו, ויש לקבל ייעוץ פרטני מעורך דין לפני כל פעולה.

על הכותבת

עו”ד מרים כנען מסאלחה

ראש מחלקת דיני עבודה ולשון הרע

מייצגת נפגעים ונתבעים בתביעות לשון הרע, בבתי המשפט בצפון ובמרכז, וגם עובדים ומעסיקים בכל שלבי יחסי העבודה. בוגרת תואר במשפטים מאוניברסיטת חיפה.

לעמוד המלא של עו”ד כנען מסאלחה