מה משותף לרשתות חברתיות, אתרי חדשות, בלוגים ועיתונים? בכולם אנשים מפיצים כמויות עצומות של תוכן מדי יום. לעיתים, התוכן נועד לשווק מוצר או לספק מידע, אך במקרים רבים המפרסם מפנה את דבריו נגד אדם או קבוצה. תוכן המנסה לבזות, להשפיל או לשים ללעג אדם אחר, עשוי להיחשב כלשון הרע. במאמר זה נסביר באילו הליכים משפטיים אתם יכולים לנקוט כדי לעצור את הפגיעה ולדרוש צדק.
תנאי הסף: מתי דברים הופכים ל”לשון הרע”?
חשוב לזכור: כדי שתתגבש עילת תביעה, החוק דורש את אלמנט הפרסום. לשון הרע אינו רק מה שנאמר, אלא מה שהגיע לאדם אחד לפחות חוץ מהנפגע. קללה שנאמרה בשיחה פרטית סגורה בין שני אנשים, חמורה ככל שתהיה, לרוב לא תהווה עילה לתביעה לפי החוק. אנו בוחנים האם המסר הגיע לצד שלישי – בין אם בפוסט ציבורי, בקבוצת וואטסאפ או במכתב שהופץ.
אסטרטגיית התביעה: השוואת מסלולים משפטיים
כדי להשיג את התוצאה המיטבית, אנו מתאימים את סוג ההליך למטרה שלכם:
| סוג ההליך | המטרה המרכזית | רף ההוכחה הנדרש | התוצאה האפשרית |
| הליך אזרחי | פיצוי כספי ושיקום מוניטין | מאזן ההסתברויות (מעל 51%) | פיצויים כספיים והתנצלות |
| קובלנה פלילית | ענישה והרתעה | מעבר לכל ספק סביר | רישום פלילי, קנס או מאסר |
| מכתב התראה | עצירת הנזק ופתרון מהיר | ללא הוכחה בבית משפט | הסרת הפרסום וחיסכון בעלויות |
1. ההליך המשפטי האזרחי: פיצויים מעודכנים ל-2026
זהו המסלול הנפוץ ביותר. מטרת ההליך היא קבלת פיצוי כספי על הנזק שנגרם לשמכם הטוב.
סכומי הפיצוי ללא הוכחת נזק (מעודכן ל-2026): הסכומים בחוק צמודים למדד המחירים לצרכן ומתעדכנים מדי שנה. נכון לשנת 2026:
- פיצוי סטטוטורי רגיל: בית המשפט רשאי לפסוק סכום של כ-80,000 ש”ח (המתעדכן מעת לעת) גם ללא הוכחת נזק כלכלי.
- פרסום בכוונת זדון: אם נוכיח שהמפרסם ביקש לפגוע בכם במכוון, הפיצוי עשוי להגיע לכפל הסכום – כ-160,000 ש”ח.
2. קובלנה פלילית: כלי קיצוני למקרים חריגים
קובלנה פלילית היא הליך שבו אדם פרטי “נכנס לנעלי המדינה” ומגיש כתב אישום. חשוב להבהיר: כיום בתי המשפט נוטים לצמצם מאוד את השימוש בכלי זה. אנו שוקלים מסלול זה רק במקרים של פגיעה קשה במיוחד בשלום הציבור או השמצות חמורות וקיצוניות.
הגנות הנתבע: לא כל פרסום הוא “כסף בטוח”
כמשרד מוביל, אנו מחויבים לניהול ציפיות ריאלי. הנתבע עשוי להעלות הגנות הקבועות בחוק (סעיפים 14-15):
- “אמת בפרסום”: אם הדברים נכונים ויש בהם עניין ציבורי ממשי.
- הבעת דעה בתום לב: הגנה על ביקורת לגיטימית שאינה חורגת מהסביר.
בנוסף, אנו בוחנים היטב כל תיק כדי לוודא שאינו נחשב ל”תביעת השתקה” (SLAPP). הגשת תביעה שנועדה רק להפחיד מבקרים עלולה להוביל לפסיקת הוצאות כבדות נגד התובע.
שאלות נפוצות – הליכים בלשון הרע
האם ניתן להגיש הליך אזרחי ופלילי במקביל?
החוק מאפשר זאת, אך בתי המשפט נוטים לעיתים לעכב הליך אחד עד להכרעה בשני כדי למנוע החלטות סותרות. אנו בונים עבורכם את האסטרטגיה המשלבת בין השניים במידת הצורך, בהתאם לחומרת המקרה.
מה קורה אם המפרסם מחק את הפוסט הפוגעני?
ניתן לתבוע גם לאחר מחיקת הפרסום, שכן הנזק הראשוני כבר נגרם. חשוב לתעד את הפרסום (צילום מסך המראה את התפוצה, הלייקים והתגובות) לפני המחיקה כדי לבסס את הראיות בתיק.
האם שיתוף (Share) של פוסט נחשב ללשון הרע?
בהחלט. בתי המשפט בישראל קבעו כי פעולת השיתוף מהווה פרסום מחדש. לכן, גם מי ששיתף דברי בלע מבלי שכתב אותם בעצמו, עלול לחוב בפיצויים כלפי הנפגע.
למה לבחור במשרד יריב ואקנין לניהול ההליך?
משרד עורכי דין יריב ואקנין מתמחה בהגנה על המוניטין של אנשי מקצוע ועסקים. בראש מחלקת דיני עבודה ולשון הרע עומדת עו”ד מרים כנען מסאלחה. אנו משלבים ידע משפטי מעמיק עם ניסיון בזירה הבינלאומית דרך הסניפים שלנו בניו יורק וטביליסי.
פגישה עם עו”ד יריב ואקנין וצוות המחלקה תסייע לכם להחליט על האסטרטגיה הנכונה. אנו מייצגים אתכם בצורה יסודית ומקצועית בסניפי עפולה ובני ברק (B.S.R 4).
לתשומת לבכם: התכנים באתר נועדו להעשרה בלבד ומהווים מידע כללי. המידע אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ מחייב.
פורסמו נגדכם דברי בלע? אתם שוקלים צעדים משפטיים? השאירו פרטים באתר או חייגו עכשיו אל עו”ד יריב ואקנין לשיחת ייעוץ ראשונית: 052-2288824 אנו כאן כדי להגן על שמכם הטוב ועל זכויותיכם.




