מאת עו”ד יריב ואקנין·מייסד ובעלים·עודכן 29.10.2026תקציר: יורש פסול הוא מי שהחוק שולל ממנו את הזכות לרשת אדם מסוים, גם אם הוא יורש לפי דין וגם אם הוא מופיע בצוואה. סעיף 5 לחוק הירושה מונה שלוש עילות: גרימת מות המוריש במתכוון או באדישות, הרשעה בניסיון לגרום למותו, והרשעה בזיוף, העלמה או השמדה של צוואתו האחרונה. בשנת 2024 תוקן הסעיף (תיקון מס’ 21), ומאז גרימת המוות כבר לא מחייבת הרשעה פלילית, ובית המשפט קיבל שיקול דעת לקבוע פסלות חלקית, להחריג מקרים של הגנה עצמית ולהקפיא את נכסי העיזבון עד ההכרעה. התיקון גם קבע מה קורה לחלק של הפסול: כשמדובר בילד של המוריש, ילדיו יורשים במקומו. במדריך נסביר מי פסול לרשת, מה השתנה בתיקון, לאן הולך החלק, ואיך זה שונה מ”נהנה פסול” בצוואה.
מהו יורש פסול, ומה הוא לא
ככלל, כל אדם שחי ביום מות המוריש כשר לרשת אותו. סעיף 5 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965, יוצר חריג צר: מי שפגע במוריש בדרכים חמורות במיוחד מאבד את זכותו לרשת אותו. ההיגיון פשוט. אדם לא צריך להרוויח מהמוות שגרם, ולא מהצוואה שזייף או העלים.
הפסלות היא כלפי מוריש מסוים בלבד. מי שנפסל מלרשת את אביו, עדיין יכול לרשת את אמו, את אחיו או כל אדם אחר.
כדאי להבחין בין “יורש פסול” לשלושה מונחים שנשמעים דומים:
- פסול דין. אדם שבית המשפט הכריז שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. הוא כשר לרשת לגמרי, ואפוטרופוס מנהל את חלקו. אין לזה קשר לפסלות לרשת.
- נישול בצוואה. מצווה רשאי לא להוריש לילד או לקרוב אחר, בלי לתת סיבה. זה לא הופך את מי שנושל ל”יורש פסול”. הוא פשוט לא מופיע בצוואה.
- הסתלקות. יורש שבוחר לוותר על חלקו. הפרטים במדריך ויתור על ירושה.
מה השתנה בתיקון 21 לחוק הירושה (2024)
עד 2024, הפסלות בגלל גרימת מוות הייתה מותנית בהרשעה פלילית. זה יצר מצבים קשים. למשל, אדם שרצח את בת זוגו והתאבד לא הועמד לדין, ולכן לא הורשע. על פי לשון החוק הוא לא היה פסול, ועיזבון הנרצחת היה עלול לעבור דרכו למשפחתו. בתי משפט מצאו לפעמים דרכים לתקן את זה, אבל לא הייתה לכך הוראה מפורשת בחוק.
תיקון מס’ 21, התשפ”ד-2024, שינה את התמונה:
| נושא | לפני התיקון | אחרי התיקון |
|---|---|---|
| גרימת מות המוריש | רק מי שהורשע | מי שגרם במתכוון או באדישות, גם בלי הרשעה |
| שיקול דעת לבית המשפט | אין | פסלות חלקית או ביטולה, מנימוקים מיוחדים |
| הגנה עצמית וסייגים אחרים | לא הוסדר | מי שמוכיח סייג לאחריות פלילית לא נפסל |
| נכסי העיזבון בזמן ההליך | לא הוסדר | בית המשפט רשאי להקפיא פעולות בנכסים |
| החלק של הפסול | מתווסף לשאר היורשים | ילדי צאצא פסול יורשים במקומו. ילדי קרוב אחר לא, אלא אם בית המשפט קובע אחרת |
מאמרים רבים ברשת עדיין מתארים את הדין הישן. אם קראתם שצריך הרשעה ברצח כדי לפסול יורש, זה כבר לא מדויק.
שלוש העילות לפסלות
1. גרימת מות המוריש, במתכוון או באדישות
לפי סעיף 5(א)(1), פסול לרשת “מי שגרם, במתכוון או באדישות, למותו של המוריש”. שתי מילים חשובות כאן.
“במתכוון” פירושו שהמטרה הייתה להמית. “באדישות” פירושו שהאדם הבין שמעשיו עלולים לגרום למוות, ולא היה איכפת לו אם זה יקרה. מה שלא נכלל: גרימת מוות ברשלנות, למשל בתאונת דרכים, או במצב של קלות דעת. נהג שגרם בטעות למות אביו בתאונה לא נפסל מלרשת אותו.
העילה הזו לא דורשת הרשעה. שאר היורשים יכולים לטעון לפסלות בהליך הירושה עצמו, ובית המשפט לענייני משפחה יכריע לפי הראיות. כמובן, אם יש הרשעה פלילית, היא ראיה חזקה מאוד.
2. הרשעה בניסיון לגרום למות המוריש
סעיף 5(א)(1א) פוסל את מי “שהורשע על שניסה לגרום למותו של המוריש”. כאן, בניגוד לעילה הראשונה, נדרשת הרשעה בפועל.
3. זיוף, העלמה או השמדה של הצוואה
סעיף 5(א)(2) פוסל את מי שהורשע על שהעלים או השמיד את הצוואה האחרונה של המוריש, על שזייף אותה, או על שתבע לפי צוואה מזויפת. גם כאן נדרשת הרשעה. שימו לב שהסעיף מדבר על הצוואה האחרונה. מי שמסתיר צוואה מאוחרת כדי לממש צוואה קודמת שנוחה לו יותר, הוא בדיוק המקרה שהסעיף נועד לתפוס.
חשד לזיוף בלי הרשעה לא הופך יורש לפסול לפי סעיף 5. אבל הוא בהחלט עילה להתנגדות לצוואה עצמה, והרחבנו עליה במדריך התנגדות לצוואה ופסילת צוואה.
מחילה: מתי המוריש יכול לסלוח
סעיף 5(ב) מאפשר מחילה, אבל רק במקרה אחד: מי שהורשע בניסיון לגרום למות המוריש, והמוריש מחל לו, “בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו”, חוזר להיות כשר לרשת.
המחילה צריכה להיות ברורה. אמירה בעל פה בשיחה משפחתית לא מספיקה. צוואה מאוחרת שמורישה לאותו אדם, אחרי ההרשעה, היא הדרך הברורה ביותר.
בעילות האחרות אין מחילה לפי סעיף 5(ב). אבל אם המוריש השאיר עדות לרצונו, הוא יכול להיות רלוונטי לשיקול הדעת של בית המשפט, שנסביר עכשיו.
שיקול הדעת של בית המשפט והסייגים
פסלות חלקית או ביטול הפסלות
לפי סעיף 5(ג), בית המשפט רשאי, “מנימוקים מיוחדים שיירשמו”, לקבוע שהפסלות תחול רק על חלק מהירושה, או שלא תחול בכלל. הוא מתחשב בנסיבות ההמתה או ההרשעה, ורק אם שוכנע שזה היה רצון המוריש. זה חריג, לא ברירת מחדל. מי שמבקש להחיל אותו יצטרך להראות למה המוריש היה רוצה שירש למרות הכול.
הגנה עצמית וסייגים לאחריות פלילית
סעיף 5(ד) קובע שהעילה של גרימת מוות לא חלה על יורש שהוכיח, ברמת ההוכחה של משפט אזרחי, שהתקיים אצלו סייג לאחריות פלילית לפי חוק העונשין. הסייגים האלה כוללים, בין היתר, הגנה עצמית, צורך, כורח ואי שפיות הדעת.
המשמעות המעשית: אישה שהמיתה את בן זוגה האלים כשהגנה על חייה, ותוכיח שפעלה בהגנה עצמית, לא תיפסל מלרשת אותו. הנטל להוכיח את הסייג מוטל עליה.
הקפאת נכסי העיזבון עד ההכרעה
הליכים פליליים נמשכים לפעמים שנים. בינתיים, מי שחשוד בגרימת המוות עלול לנסות למשוך כספים או למכור נכסים. סעיף 5(ה) מאפשר לבית המשפט להורות שהיורש לא יעשה פעולה שמשנה את מצב הזכויות בנכסי העיזבון: משיכה, העברה, מכירה, מתנה, שעבוד או עיקול. ההקפאה נמשכת עד הכרעת הדין הפלילית, או עד שבית המשפט מחליט בשאלת הפסלות. מי שחושש מבריחת נכסים צריך לבקש את זה מוקדם.
לאן הולך החלק של היורש הפסול
זו אחת השאלות שהתיקון שינה, והתשובה תלויה במי שנפסל.
ירושה לפי דין
- ילד או צאצא של המוריש שנפסל והשאיר ילדים: הילדים שלו יורשים במקומו (סעיף 14(ג)). הנכדים לא אשמים במעשי ההורה. בית המשפט רשאי לקבוע אחרת אם שוכנע שהמוריש לא היה רוצה שיירשו.
- קרוב אחר שנפסל, כמו בן זוג, הורה או אח: הילדים שלו לא יורשים במקומו (סעיף 14(ד)). כך, למשל, ילדיו של בן זוג מנישואים קודמים לא יקבלו דרכו את מה שהוא היה מקבל. גם כאן בית המשפט רשאי לקבוע אחרת אם שוכנע שזה היה רצון המוריש. החלק מתחלק, ככלל, לפי כללי הירושה הרגילים בין שאר היורשים.
על החלוקה לפי דין, ומי יורש כמה, ראו את המדריך ירושה ללא צוואה.
ירושה לפי צוואה
אותו היגיון חל על מי שזוכה לפי צוואה (סעיף 49). אם הזוכה הפסול הוא ילד או צאצא של המוריש והשאיר ילדים, הילדים זוכים במקומו, אלא אם המצווה קבע מישהו אחר. אם הוא קרוב אחר, הילדים שלו לא זוכים, אלא אם המצווה קבע אחרת. כשלא נקבע מחליף, ההוראה לטובת הפסול מתבטלת (סעיף 50), אלא אם בית המשפט קבע אחרת.
לכן, בעריכת צוואה כדאי לקבוע “יורש חלופי”. סעיף 41 מאפשר למצווה לקבוע מראש מי יזכה אם הראשון ימות לפניו, יימצא פסול לרשת או יסתלק. זה סוגר את השאלה בלי להשאיר אותה לבית המשפט.
“נהנה פסול”: כשהוראה בצוואה בטלה בגלל מי שזוכה בה
יש מצב נוסף שמכונה לפעמים “פסלות”, אבל הוא שונה לגמרי. סעיף 35 לחוק קובע שהוראת צוואה שמזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח חלק אחר בעריכתה, או את בן הזוג של אחד מהם, בטלה. החריג היחיד הוא צוואה בעל פה.
ההבדל מיורש פסול:
- יורש פסול מאבד את הזכות לרשת את המוריש בכלל. נהנה פסול מאבד רק את ההוראה בצוואה לטובתו.
- אם הנהנה הוא גם יורש לפי דין, הוא עדיין עשוי לרשת לפי דין את מה שמגיע לו בלי הצוואה.
- הסיבה לא קשורה להתנהגות פסולה. גם בן שליווה את אביו בתום לב לעורך הדין ועזר בניסוח, עלול לגלות שההוראה לטובתו בטלה.
זו אחת הטעויות הנפוצות שפוסלות צוואות. כשעורכים צוואה, הנהנים לא צריכים להיות בחדר, לא צריכים לחתום כעדים ולא צריכים להשתתף בניסוח. הרחבה במדריך עריכת צוואה וסוגי צוואות.
איך זה עובד בפועל
הרשם לענייני ירושה לא בודק מיוזמתו אם אחד היורשים פסול. מי שטוען לפסלות צריך להעלות את הטענה. בדרך כלל זה קורה כשמוגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה: יורש אחר מגיש התנגדות, והתיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה. הליך הצווים עצמו מוסבר במדריך צו ירושה וצו קיום צוואה.
כמה דברים שכדאי לדעת מראש:
- הליך פלילי והליך ירושה מתנהלים בנפרד. בעילת גרימת המוות לא חייבים לחכות להרשעה. בעילות הניסיון והזיוף, ההרשעה היא תנאי.
- מוקדם עדיף. אם יש חשש שנכסים ייעלמו, בקשה להקפאה לפי סעיף 5(ה) צריכה להיות מהצעדים הראשונים.
- הנכדים. כשהפסול הוא ילד של המוריש, כדאי לבדוק מה מגיע לילדיו, ומי ייצג אותם אם הם קטינים.
שאלות נפוצות
מיהו יורש פסול?
מי שהחוק שולל ממנו את הזכות לרשת מוריש מסוים. לפי סעיף 5 לחוק הירושה: מי שגרם למות המוריש במתכוון או באדישות, מי שהורשע בניסיון לגרום למותו, ומי שהורשע בזיוף, העלמה או השמדה של צוואתו האחרונה או שתבע לפי צוואה מזויפת.
האם צריך הרשעה ברצח כדי לפסול יורש?
לא עוד. מאז תיקון 21 לחוק הירושה ב-2024, מי שגרם למות המוריש במתכוון או באדישות פסול לרשת גם בלי הרשעה פלילית, ובית המשפט לענייני משפחה יכול לקבוע זאת בהליך הירושה. בניסיון לגרום למוות ובזיוף צוואה עדיין נדרשת הרשעה.
מי שגרם למות קרוב בתאונת דרכים פסול לרשת אותו?
לא. הסעיף חל רק על גרימת מוות במתכוון או באדישות. גרימת מוות ברשלנות, כמו תאונת דרכים, לא פוסלת מלרשת.
האם המוריש יכול לסלוח ליורש הפסול?
רק במקרה של ניסיון לגרום למותו. לפי סעיף 5(ב), מי שהורשע בניסיון והמוריש מחל לו בכתב או בצוואה לטובתו, חוזר להיות כשר לרשת. בעילות האחרות אין מחילה כזו, אבל רצון המוריש יכול להשפיע על שיקול הדעת של בית המשפט.
מה קורה כשמי שגרם למוות פעל בהגנה עצמית?
לפי סעיף 5(ד), מי שמוכיח ברמת ההוכחה של משפט אזרחי שהתקיים אצלו סייג לאחריות פלילית, כמו הגנה עצמית, לא נפסל מלרשת. הנטל להוכיח את הסייג מוטל עליו.
לאן הולך החלק של יורש פסול?
אם הפסול הוא ילד או צאצא של המוריש והשאיר ילדים, הילדים שלו יורשים במקומו. אם הוא קרוב אחר, כמו בן זוג, הילדים שלו לא יורשים במקומו. בשני המקרים בית המשפט רשאי לקבוע אחרת אם שוכנע שזה היה רצון המוריש.
אפשר למנוע מחשוד למכור נכסים של העיזבון עד שהעניין יוכרע?
כן. סעיף 5(ה) מאפשר לבית המשפט להורות שהיורש לא יעשה פעולה שמשנה את מצב הזכויות בנכסי העיזבון, כמו משיכה, מכירה, מתנה או שעבוד, עד הכרעת הדין הפלילית או עד ההחלטה בשאלת הפסלות.
מה ההבדל בין יורש פסול לפסול דין?
פסול דין הוא אדם שבית המשפט הכריז שאינו מסוגל לדאוג לענייניו. הוא כשר לרשת, ואפוטרופוס מנהל את חלקו. יורש פסול הוא מי שאיבד את זכותו לרשת בגלל מעשה חמור כלפי המוריש או כלפי צוואתו.
עד בצוואה שזוכה בה הוא יורש פסול?
לא בדיוק. לפי סעיף 35, הוראת צוואה שמזכה את מי שהיה עד, ערך אותה או לקח חלק בעריכתה, או את בן זוגו, בטלה, חוץ מצוואה בעל פה. הוא מאבד רק את ההוראה לטובתו, ועדיין עשוי לרשת לפי דין אם הוא יורש חוקי.
אפשר לקבוע בצוואה מה יקרה אם אחד היורשים ייפסל?
כן. סעיף 41 מאפשר לקבוע יורש חלופי שיזכה אם הראשון ימות לפני המצווה, יימצא פסול לרשת או יסתלק. זה עדיף על השארת השאלה להכרעת בית המשפט.
הצעד הבא
אתם יורשים, ויש לכם סיבה לחשוב שאחד היורשים פסול לרשת? או שטוענים נגדכם לפסלות, ואתם רוצים לדעת אם יש לכם הגנה? בשיחה ראשונה נבדוק את העובדות, את מצב ההליך הפלילי אם יש כזה, ואם צריך לבקש הקפאה של נכסי העיזבון כבר עכשיו.
לפגישת ייעוץ בסניפי המשרד, השאירו פרטים ונחזור אליכם. למידע נוסף על ירושות, צוואות וניהול עיזבונות.
מקורות: חוק הירושה, התשכ”ה-1965, בנוסחו אחרי תיקון מס’ 21, התשפ”ד-2024, כל-זכות: יורש פסול.
המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה.
על הכותב
עו”ד יריב ואקנין
מייסד ובעלים
מלווה משפחות בירושות, צוואות והעברה בין דורית, ובנדל”ן ומקרקעין. בוגר תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 2008.
לעמוד המלא של עו”ד ואקנין
