תביעת רשלנות רפואית: מתי אפשר לתבוע, מה צריך להוכיח וכמה זמן יש [מדריך 2026]

מאת עו”ד בשאר קודסי·ראש מחלקת נזיקין·עודכן 09.10.2026

תקציר: תביעת רשלנות רפואית היא תביעה על טיפול רפואי רשלני שגרם נזק למטופל, והיא מבוססת על עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין. כדי לזכות צריך להוכיח ארבעה יסודות: חובת זהירות, הפרתה, נזק וקשר סיבתי. בלי חוות דעת של מומחה רפואי, שמצורפת לכתב התביעה, אי אפשר להוכיח רשלנות. ההתיישנות היא בדרך כלל 7 שנים, ולקטינים היא מתחילה רק בגיל 18. במדריך הזה תמצאו מתי טעות של רופא נחשבת רשלנות, את מי תובעים, מה השלבים ומה מרכיב את העלות.

מהי רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא טיפול רפואי שנעשה בלי הזהירות והמיומנות שרופא סביר היה נוקט באותן נסיבות, ושגרם נזק. התביעה מוגשת על ידי המטופל נגד המטפל, או נגד המוסד הרפואי שבו הוא עובד.

התביעה נשענת על עוולת הרשלנות בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. המטרה שלה אחת: פיצוי כספי למי שנפגע.

השאלה אם הייתה התרשלות מקצועית היא שאלה שבית המשפט מכריע בה. לא מספיק שהתוצאה הייתה קשה. צריך להוכיח שהיה כשל בטיפול.

ארבעת היסודות שחייבים להוכיח

בכל תביעת רשלנות רפואית התובע צריך להוכיח את כל היסודות האלה:

1. חובת זהירות. לרופא, לאחות ולמוסד הרפואי יש חובת זהירות כלפי המטופל.
2. הפרה של החובה. הטיפול חרג ממה שרופא סביר היה עושה.
3. נזק. נגרם למטופל נזק שהחוק מכיר בו.
4. קשר סיבתי. הנזק נגרם בגלל ההתרשלות, ולא בגלל המחלה עצמה או גורם אחר.

היסוד האחרון הוא לרוב הקשה ביותר. צריך להראות שאילו הטיפול היה נעשה נכון, הנזק היה נמנע או קטן יותר.

מתי טעות של רופא נחשבת רשלנות

לא כל טעות היא רשלנות. הרפואה אינה מדע מדויק, וטיפול רפואי אינו ערובה לריפוי.

בית המשפט בודק כמה דברים:

• הפרקטיקה המקובלת. האם הרופא פעל כפי שנהוג בקרב רופאים אחרים באותן נסיבות. סטייה מהפרקטיקה אינה בהכרח הוכחה לרשלנות, אבל סטייה משמעותית מרמת הטיפול הצפויה היא רשלנות.
• בחירת שיטת טיפול. כשיש כמה שיטות מקובלות, בחירה באחת מהן אינה רשלנות, גם אם הטיפול נכשל. הבחירה צריכה להיות מבוססת על שיקול דעת אמיתי.
• טעות בשיקול דעת. טעות כזאת אינה רשלנות, אלא אם נבעה מחוסר ידע מקצועי או מחוסר זהירות סבירה.
• דרגת הרופא. ככל שהרופא בכיר יותר, מצופה ממנו אחריות גדולה יותר.
• עומס ועייפות. טענות כאלה אינן מסירות אחריות מהרופא.

המבחן אינו חוכמה לאחר מעשה. הוא בוחן מה היה צפוי מרופא סביר בזמן אמת.

סוגי תביעות נפוצים

• אבחון. אי אבחון, אבחון מאוחר או אבחון שגוי. קראו עוד על טעות באבחון רפואי ועל אי אבחון ורשלנות רפואית.
• ניתוחים וטיפולים. טכניקה שגויה, פגיעה בעצב או באיבר, או חפץ שנשכח בגוף.
• הריון ולידה. רשלנות במעקב הריון, בלידה או בטיפול בילוד. הורים שנולד להם ילד עם נכות בעקבות כשל באבחון בהריון יכולים לתבוע.
• טיפול תרופתי. מינון שגוי או תרופה לא מתאימה.
• חוסר הסכמה מדעת. טיפול שניתן בלי שהמטופל קיבל מידע מספק. הפסיקה מכירה בפגיעה באוטונומיה של המטופל על גופו כנזק שמזכה בפיצוי.

את מי תובעים

אפשר לתבוע כל מי שטיפל במטופל: רופא, מרדים, אחות, רוקח ועוד. אפשר לתבוע גם את המוסד הרפואי, כמו בית חולים או קופת חולים.

למוסד יש אחריות ישירה כלפי החולים המאושפזים בו, ואחריות שילוחית כמעביד של הרופא. בפועל תובעים בדרך כלל גם את הרופא וגם את המוסד.

מי יכול להגיש תביעה

• המטופל שנפגע.
• הורים, בשם ילדם הקטין.
• עזבון של מטופל שנפטר בעקבות הרשלנות. פיצוי שייפסק יועבר לעזבון.
• תלויים במנוח שניזוקו כלכלית עקב מותו.

שלבי ההליך

1. איסוף התיעוד הרפואי

התביעה נבנית על התיק הרפואי. לפי חוק זכויות החולה, הרופא והמוסד חייבים לתעד בכתב את הטיפול, ולכל מטופל יש זכות לקבל העתק של הרשומה הרפואית. העתקה כרוכה בתשלום.

חשוב לדעת שחובת שמירת הרשומה מוגבלת בזמן, ולכן לא כדאי לחכות.

2. חוות דעת של מומחה רפואי

לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תובע שרוצה להוכיח עניין רפואי צריך לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה. המומחה צריך להיות בתחום הרפואי של הרשלנות הנטענת, והוא קובע אם הייתה רשלנות ומה היקף הנזק.

בלי חוות דעת אי אפשר להוכיח את הרשלנות. לכן עורך דין בדרך כלל בודק קודם את החומר, פונה למומחה, ורק אז מעריך אם יש עילה.

בתיקים רבים הצד השני מגיש חוות דעת נגדית, ומתנהל מה שקוראים “מלחמת מומחים”. לפעמים בית המשפט ממנה מומחה מטעמו כדי להכריע.

3. הגשת התביעה לבית המשפט

הערכאה נקבעת לפי סכום התביעה. תביעה עד 2.5 מיליון ש”ח ביום ההגשה מוגשת לבית משפט השלום. תביעה גבוהה יותר מוגשת לבית המשפט המחוזי.

4. הליכי הבאת הראיות והכרעה

אחרי כתבי הטענות מתנהלים הליכי גילוי מסמכים, חקירות והוכחות. רק מספר קטן יחסית של התביעות מגיע לפסק דין. רבות מסתיימות בהסדר פשרה.

מה בודק עורך דין בבדיקה הראשונית

לפני שפותחים הליך, עורך דין מנוסה עובר על כמה שאלות. הן חוסכות כסף וזמן לכולם.

• מה בדיוק קרה, ומתי. ציר זמן מסודר, מהפנייה הראשונה ועד הנזק.
• מה כתוב בתיק. האם הרשומה שלמה, ואם יש בה חורים שאומרים משהו.
• האם יש כשל בטיפול, או רק תוצאה קשה. רופא סביר היה נוהג אחרת?
• האם הכשל גרם לנזק. זו שאלת הקשר הסיבתי. אם המחלה הייתה מתפתחת בכל מקרה, התיק קשה.
• גודל הנזק. נכות, אובדן הכנסה, צורך בעזרה. תביעה על נזק קטן לא תמיד כדאית ביחס לעלות חוות הדעת.
• המועד. האם התקופה להגשה עדיין פתוחה.

מקרים שבהם קשה להצליח

חשוב להיות כנים. יש מצבים שבהם תביעה אינה סבירה, גם כשהתוצאה כואבת מאוד.

• סיבוך ידוע ונדיר של טיפול, שהוסבר מראש למטופל ונעשה בו שימוש בזהירות ראויה.
• נזק שנגרם מהמחלה עצמה ולא מהטיפול, או נזק שהיה נגרם גם אם הטיפול היה מושלם.
• בחירה בשיטת טיפול מקובלת, שנכשלה.
• היעדר חוות דעת מומחה שתומכת בטענת הרשלנות.
• הגשה אחרי שחלפה תקופת ההתיישנות.

במצבים כאלה עורך דין ישר יגיד לכם את זה כבר בהתחלה, לפני שמשקיעים בחוות דעת.

פשרה או פסק דין

רוב התביעות לא מסתיימות בהכרעה של שופט. הן נגמרות בהסדר פשרה, אחרי שהצדדים רואים את חוות הדעת ואת הראיות.

• יתרונות הפשרה. מהירות, וודאות וחיסכון בהוצאות. אין צורך לחכות שנים להכרעה.
• חסרונותיה. לרוב סכום נמוך מהפיצוי המלא שאפשר היה לקבל בפסק דין מוצלח, ובלי הכרה פורמלית ברשלנות.
• איך מחליטים. משווים את הצעת הפשרה לשווי המשוער של התיק, בניכוי הסיכון והעלויות.

הפשרה הנכונה תלויה בהערכה מקצועית של סיכויי התיק. אל תחתמו על הסדר בלי ייעוץ משפטי.

תיעוד חסר: מה קורה כשהרשומה הרפואית לא מלאה

לפעמים הרופא לא רשם דברים שהיה צריך לרשום. כשיש מחדל או ליקוי ברישום, המטופל מתקשה להוכיח את התביעה.

במקרים כאלה בית המשפט יכול להעביר את נטל השכנוע אל הנתבע. הרופא או המוסד יצטרכו להוכיח שלא התרשלו. זו נקודה שעורך דין בודק כבר בקריאה הראשונה של התיק.

אשם תורם

אם גם המטופל תרם לנזק, למשל כשלא הגיע לביקורת שהתבקש ממנו, בית המשפט יכול להפחית את הפיצוי באחוז שימצא לנכון. התביעה לא נכשלת בגלל זה, אבל הסכום יקטן.

התיישנות: כמה זמן יש להגיש תביעה

תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים.

• הכלל. הספירה מתחילה ביום הטיפול הרשלני שגרם נזק.
• נזק שהתגלה מאוחר. אם הנזק לא נתגלה ביום שבו אירע, התביעה מתיישנת 7 שנים מיום גילוי הנזק, בתנאי שלא חלפו 10 שנים מיום האירוע.
• קטינים. הספירה מתחילה רק ביום שמלאו להם 18. מי שנפגע כקטין יכול לתבוע עד גיל 25.

במלחמת חרבות ברזל נעצרה ספירת ימי ההתיישנות בתקופה מסוימת, בתנאים שנקבעו בחוק. אם התקופה שלכם קרובה לסיום, כדאי לבדוק את החישוב המדויק עם עורך דין ולא לדחות.

איזה פיצוי אפשר לקבל

התובע צריך להוכיח שנגרם לו נזק מהטיפול הרשלני. בית המשפט בוחן ראשי נזק שונים.

• הוצאות רפואיות, בעבר ובעתיד.
• הפסד הכנסה ופגיעה בכושר העבודה.
• עזרה של אחרים וטיפול סיעודי, אם נדרשים.
• כאב וסבל ופגיעה באיכות החיים.

אין טבלה אחידה. הסכום תלוי בחומרת הנזק, בגיל הנפגע, בנכות הרפואית ובנסיבות המקרה. מקרים קלים נגמרים בסכומים נמוכים, ומקרים של נזק חמור ובלתי הפיך יכולים להגיע לסכומים גבוהים בהרבה. לכן אף אחד לא יכול להבטיח סכום לפני בדיקת התיק.

מה מרכיב את העלות

• אגרת בית משפט. משלמים חלק ראשוני בהגשה. את יתרת האגרה משלם אחד הצדדים בהמשך, לפי התפתחות ההליך.
• חוות דעת מומחה. עלות לא מבוטלת, שעשויה להגיע לאלפי שקלים. אתרים של משרדי עורכי דין מדווחים על טווח רחב, מאלפים בודדים ועד עשרות אלפים, בהתאם למספר המומחים והתחומים.
• העתקת התיק הרפואי. בדרך כלל כמה מאות שקלים.
• שכר טרחה. בתביעות רשלנות רפואית נהוג שכר טרחה באחוזים מהפיצוי שייפסק או מהפשרה. התנאים נקבעים בהסכם בכתב לפני תחילת הטיפול.
• הוצאות משפט. בית המשפט רשאי לחייב את הצד המפסיד בהוצאות של הזוכה.

לפני שמסכימים לייצוג, כדאי לבקש פירוט בכתב של כל העלויות ומי נושא בהן אם התביעה נדחית.

תלונה למשרד הבריאות: לצד התביעה או במקומה

אפשר להגיש תלונה למשרד הבריאות, לגורם שאחראי על פניות הציבור בבית החולים, או לממונה על קבילות הציבור בקופת החולים. תלונה לא מביאה פיצוי כספי. אם היא מוצדקת, אפשר שייפתחו הליכים נגד הרופא או המוסד. אפשר להגיש אותה בנוסף לתביעה או במקומה.

מה עושים עכשיו

1. מבקשים את התיק הרפואי המלא מכל הגורמים שטיפלו, גם מאלה שנראים לא קשורים.
2. שומרים כל מסמך, מרשם, תוצאת בדיקה והודעה.
3. רושמים לעצמכם ציר זמן: מה קרה, מתי, ומי אמר מה.
4. לא חותמים על שום ויתור או הסדר לפני התייעצות.
5. פונים לעורך דין שמטפל ברשלנות רפואית, לפני שהזמן מתקצר.

שאלות נפוצות

האם כל טעות של רופא נחשבת רשלנות רפואית?

לא. טעות בשיקול דעת אינה רשלנות, אלא אם נבעה מחוסר ידע מקצועי או מחוסר זהירות סבירה. הבחינה היא מה רופא סביר היה עושה באותן נסיבות.

כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?

בדרך כלל 7 שנים מיום הטיפול הרשלני. אם הנזק התגלה מאוחר, 7 שנים מיום הגילוי, ובתנאי שלא חלפו 10 שנים מהאירוע. לקטינים הספירה מתחילה בגיל 18.

האם אפשר להגיש תביעה בלי חוות דעת רפואית?

לא כדאי ובפועל לא ניתן. הדין מחייב לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי, ובלעדיה אי אפשר להוכיח את הרשלנות.

את מי אפשר לתבוע?

את המטפל, כמו רופא, מרדים, אחות או רוקח, ואת המוסד הרפואי שבו הוא עובד, כמו בית חולים או קופת חולים.

לאיזה בית משפט מגישים?

תביעה עד 2.5 מיליון ש”ח ביום ההגשה מוגשת לבית משפט השלום. תביעה גבוהה יותר מוגשת לבית המשפט המחוזי.

מה עושים אם בית החולים לא מוסר את התיק הרפואי?

לכל מטופל יש זכות לקבל העתק של הרשומה הרפואית. אם נתקלתם בסירוב או בעיכוב, עורך דין יכול לפעול כדי לקבל את התיעוד.

האם אפשר לתבוע בשם ילד קטין?

כן. הורים יכולים להגיש תביעה בשם ילדם. הספירה של ההתיישנות מתחילה רק כשהקטין מגיע לגיל 18.

אפשר לתבוע אם המטופל נפטר?

כן. לעזבון של המנוח יש זכות תביעה, ולתלויים במנוח שניזוקו כלכלית עקב מותו.

כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית?

לרוב שנים. משך ההליך תלוי בסוג התיק, בכמות המומחים ובעומס בבית המשפט. תיקים רבים מסתיימים בפשרה לפני פסק דין.

מה ההבדל בין תלונה למשרד הבריאות לבין תביעה?

תלונה יכולה להוביל להליכים נגד הרופא או המוסד, אבל לא לפיצוי כספי. רק תביעה אזרחית מביאה פיצוי למי שנפגע.

האם אפשר להגיע להסדר פשרה?

כן. רבות מהתביעות מסתיימות בהסדר בין הצדדים. הפשרה דורשת הערכה נכונה של סיכויי התביעה ושל גובה הנזק.

למה לפנות למחלקת הנזיקין שלנו

ניהול תביעה מול מוסדות רפואיים וחברות ביטוח דורש ידע משפטי ורפואי ויכולת ליטיגציה. בראש המחלקה עומד עו”ד בשאר קודסי, שמייצג נפגעים בבתי משפט בכל הארץ, ועו”ד יריב ואקנין בונה את האסטרטגיה לכל תיק.

אנחנו זמינים בסניפי עפולה ובני ברק. אפשר גם לקרוא על עורך דין נזיקין בעפולה ובעמקים ועל תחום הנזיקין והרשלנות הרפואית במשרד.

הצעד הבא

אם אתם חושבים שנפגעתם מטיפול רפואי, אל תחכו. ההתיישנות רצה, ורשומות רפואיות לא נשמרות לנצח. אפשר להתחיל בשיחה קצרה, לשלוח לנו את המסמכים, ולקבל הערכה ראשונית אם יש מקום להמשיך.

המידע במאמר הוא כללי, נכון למועד כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני נקיטת פעולה. המאמר נשען בין היתר על מידע ציבורי של כל זכות.

על הכותב

עו”ד בשאר קודסי

ראש מחלקת נזיקין

ראש מחלקת נזיקין במשרד. מייצג נפגעים בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית בבתי משפט בכל הארץ.

להכרות עם עו”ד בשאר קודסי