ייפוי כוח מתמשך: המדריך המלא, מי צריך, מתי, איך עורכים ומה כולל

מאת עו”ד יריב ואקנין · עודכן 28.05.2026 · זמן קריאה כ-14 דקות

תקציר: ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר וצלול לקבוע מראש מי ינהל את ענייניו אם וכאשר יאבד את הכשרות לקבל החלטות בעצמו. תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 (משנת 2016) הסדיר את הכלי הזה והפך אותו לחלופה ראויה לאפוטרופסות. ייפוי הכוח נכנס לתוקף רק אם אובחנה אי-כשירות, ועד אז הממנה שולט במאת האחוזים. ניתן לעצב אותו לעניינים רכושיים, אישיים או רפואיים, להגדיר במדויק את סמכויות מיופה הכוח ולקבוע מנגנוני פיקוח. ייפוי כוח מתמשך נערך אך ורק על ידי עורך דין שעבר הכשרה ייעודית של האפוטרופוס הכללי.

מהו ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לאדם בגיר וצלול דעת לקבוע, בעודו צלול, מי ינהל את ענייניו אם וכאשר יאבד את הכשרות לקבל החלטות בעצמו. הכלי הוסדר בישראל בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962, שנכנס לתוקף במרץ 2017.

הרעיון המרכזי פשוט. במקום שבית המשפט ימנה לאדם אפוטרופוס לאחר שאיבד את כשרותו, האדם קובע מבעוד מועד את זהות מיופה הכוח. הוא בעצמו מגדיר את היקף סמכויותיו ואת מנגנוני הפיקוח עליו, ולא משאיר זאת לאדם זר או לבן משפחה ללא בחירתו.

חשוב להבחין: ייפוי כוח מתמשך אינו זהה לייפוי כוח כללי או נוטריוני. ייפוי כוח רגיל פוקע ברגע שהממנה מאבד את כשרותו המשפטית. ייפוי כוח מתמשך עושה את ההפך, הוא נכנס לתוקף בדיוק באותו רגע.

למה זה קריטי, ומה קורה בלי ייפוי כוח מתמשך

תרחישים נפוצים שבהם ייפוי כוח מתמשך מציל את המשפחה ממצוקה: ירידה קוגניטיבית הדרגתית (דמנציה, אלצהיימר), אירוע רפואי פתאומי (שבץ, תאונה), ניתוח עם סיכון, או מחלה מתקדמת. בכל אחד מהמצבים האלה, ייפוי כוח מתמשך מבטיח שהאדם שאתה סומך עליו ייכנס לפעולה מיידית, בלי המתנה לבית משפט.

ההמלצה המקצועית הרווחת: כל אדם מעל גיל 50 צריך ייפוי כוח מתמשך, גם אם הוא בריא לחלוטין. הכלי הוא ביטוח, לא תחזית.

שלושת סוגי ייפוי הכוח המתמשך

החוק מבחין בין שלושה סוגי עניינים שניתן להסדיר במסגרת ייפוי כוח מתמשך. ניתן לכלול את שלושתם במסמך אחד, או רק חלקם, לפי העדפת הממנה.

אפשר למנות מיופה כוח אחד לכל הסוגים, או לפצל ולמנות מיופה כוח שונה לכל סוג. למשל, בן או בת לעניינים רכושיים, ובן זוג לעניינים רפואיים. הבחירה נשארת לחלוטין ביד הממנה.

מתי ייפוי הכוח נכנס לתוקף

זו אחת הנקודות שהכי מבלבלות. ייפוי כוח מתמשך אינו נכנס לתוקף ברגע החתימה. הוא רדום עד שמתקיים תנאי שהממנה קבע מראש.

מנגנון ברירת המחדל לפי החוק

אם הממנה לא קבע אחרת, ייפוי הכוח נכנס לתוקף כאשר רופא מאבחן שהממנה אינו מסוגל עוד להבין את העניין שבו עוסק ייפוי הכוח ולקבל בו החלטות. האבחנה הרפואית היא הטריגר. אין צורך בהליך משפטי.

מנגנונים אלטרנטיביים שהממנה יכול לקבוע

• הצהרת רופאים ספציפיים (לדוגמה: רופא המשפחה + מומחה נוירולוג).
• החלטה משותפת של כמה אנשים (למשל, כל הילדים יחד).
• תנאי ספציפי שהממנה מגדיר (כניסה לאשפוז, חוסר תפקוד מעל X ימים).

חשוב להבין שעד שתנאי הכניסה לתוקף מתקיים, מיופה הכוח אינו מוסמך לעשות דבר. הממנה ממשיך לנהל את ענייניו בעצמו במאת האחוזים.

מי יכול לערוך ומי יכול להיות מיופה כוח

תנאי הסף לממנה

• בגיר (מעל גיל 18).
• צלול דעת, מבין את משמעות המסמך ואת השלכותיו.
• לא מצוי תחת אפוטרופסות פעילה.
• חתימה על המסמך נעשית בנוכחות עורך דין שעבר הכשרה ייעודית של האפוטרופוס הכללי.

תנאי הסף למיופה הכוח

• בגיר.
• אינו פושט רגל ואינו מוגבל אמצעים (לעניינים רכושיים).
• אינו נותן שירותים בתשלום לממנה (כדי למנוע ניגוד עניינים).
• הסכים בכתב להתמנות.

החוק מאפשר למנות מספר מיופי כוח במסמך אחד. ניתן לקבוע שיפעלו במשותף, או לחוד, או בסדר עדיפויות (למשל: בן זוג ראשון, ואם אינו זמין אז ילד מסוים).

הבחירה את מי למנות היא ההחלטה החשובה ביותר במסמך. מומלץ למנות אדם קרוב מאוד, מהימן, שמכיר את הממנה ואת רצונותיו, ושיודע להעמיד עצמו לטובת הממנה גם במחיר אישי.

מה אפשר להעניק לפי החוק, ומה לא

סמכויות שכן ניתן להעניק

• ניהול חשבונות בנק ופעולות בנקאיות.
• תשלום חובות והתחייבויות.
• קבלת זכויות וקצבאות מהמדינה.
• ייצוג מול רשויות.
• קבלת החלטות רפואיות.
• בחירת מקום מגורים וסידור הולם.
• החלטות אישיות יומיומיות.

סמכויות שהחוק אינו מאפשר להעניק

• עריכת צוואה בשם הממנה.
• הצבעה בבחירות במקום הממנה.
• נישואים או גירושים בשם הממנה.
• אימוץ ילד.
• הסכמה למסירת ילד לאימוץ.
• תרומת איברים בחיים.
• הסכמה לטיפול בבריאות הנפש בכפייה (נדרש הליך נפרד).

בנוסף, החוק מאפשר לממנה לקבוע “פעולות מיוחדות” שאינן ברירת מחדל. אלה דורשות הסמכה מפורשת בכתב, למשל מכירת דירת המגורים, מתן מתנה משמעותית, או הוצאת כספים גדולים לצדדים שלישיים.

תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך, שלב אחר שלב

1. פגישת ייעוץ מקדימה

נפגשים עם עורך דין מוסמך. בפגישה הזו ממפים את המצב המשפחתי, את הנכסים, את ההעדפות ואת החששות. כבר בשלב הזה מתחילים להתגבש המבנה של ייפוי הכוח, מי המיופה כוח, איזה סוגים נכלל, מתי הוא ייכנס לתוקף ומה ההגבלות.

2. ניסוח טיוטה והתאמה אישית

עורך הדין מנסח טיוטה בהתאם להנחיות הממנה. זהו שלב חשוב. ייפוי כוח מתמשך הוא לא טופס סטנדרטי, הוא מסמך אישי מאוד. כל בחירה, מי, מתי, מה כן ומה לא, צריכה להיות מובנת ומדויקת.

3. שיחת הסבר ואישור הבנה

לפני החתימה, עורך הדין חייב לוודא בשיחה שהממנה מבין את המסמך, את הסמכויות שהוא מעניק, את ההגבלות ואת ההשלכות. השיחה הזו היא חלק מההכשרה שעורך הדין עבר באפוטרופוס הכללי.

4. חתימה בנוכחות עורך הדין

החתימה הפיזית נעשית רק בנוכחות עורך הדין המוסמך, ולעיתים גם בנוכחות מיופה הכוח שחותם על הסכמה להתמנות. אסור לחתום מרחוק או במעמד שאינו עומד בדרישות החוק.

5. הפקדה אצל האפוטרופוס הכללי

המסמך החתום מופקד אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. עד שהמסמך מופקד, אין לו תוקף משפטי. ההפקדה מתבצעת כיום באופן מקוון על ידי עורך הדין, ועלותה אגרה זמינה באתר הרשות.

מנגנוני פיקוח על מיופה הכוח

המחוקק היה ער לסכנת ניצול לרעה. לכן הוא בנה כמה רבדים של פיקוח שהממנה יכול להפעיל לבחירתו, אחד או יותר מהמנגנונים הבאים:

• “אנשים מיודעים”, אנשים שיקבלו דיווחים על פעולות מיופה הכוח (בני משפחה, חברים).
• הגבלות סכומיות על הוצאות בלי אישור.
• חובת דיווח תקופתית לאדם או גוף שהממנה בוחר.
• הצורך באישור משותף של שני מיופי כוח לפעולות מסוימות.
• פנייה לבית המשפט בכל שלב על ידי בני משפחה או האפוטרופוס הכללי, אם מתעורר חשד לניצול.

תכנון נכון של מנגנוני פיקוח הוא חלק מהאומנות של עריכת ייפוי כוח טוב. שילוב מאוזן מאפשר לתת אמון במיופה הכוח אך גם לבצר את הממנה מפני שגיאות או ניצול.

ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לאפוטרופסות

בכל פרמטר, ייפוי כוח מתמשך עדיף. הסיבה שאפוטרופסות עדיין קיימת היא רק עבור אנשים שכבר איבדו כשרות מבלי שערכו ייפוי כוח מראש.

וחלופה נוספת בין השניים: “תומך החלטות”. תיקון 18 לחוק הוסיף גם את מנגנון התמיכה בקבלת החלטות (סעיף 67ב). זה כלי עדין יותר מייפוי כוח, מתאים למצבים של ירידה קוגניטיבית מתונה שבהם האדם עוד מסוגל להחליט אך זקוק לליווי. תומך החלטות אינו מחליף את האדם, רק עוזר לו להבין את ההשלכות ולגבש החלטה. בייפוי כוח, מיופה הכוח מחליט במקום הממנה.

ביטול ייפוי כוח מתמשך

הממנה רשאי לבטל את ייפוי הכוח בכל עת, כל עוד הוא צלול דעת. הביטול נעשה בכתב, ומופקד גם הוא אצל האפוטרופוס הכללי. לאחר שמיופה הכוח נכנס לפעולה (כלומר הממנה כבר איבד כשרות), הביטול קשה הרבה יותר ודורש הליך משפטי.

ייפוי הכוח גם מתבטל אוטומטית במצבים מסוימים: פטירת מיופה הכוח, חוסר כשירות שלו, או פשיטת רגל אצלו. הוא מתבטל גם כשהממנה הקים ייפוי כוח חדש שמחליף את הקודם, וכן בגירושין מבן זוג שמונה כמיופה כוח.

מומלץ לעדכן את ייפוי הכוח כל מספר שנים, או בכל שינוי משפחתי משמעותי, לידה, גירושין, פטירת בן זוג, נישואים שניים.

ייפוי כוח מתמשך עם נכסים בחו”ל

זו נקודה שמעטים שמים לב אליה, וקריטית למשפחות עם נכסים בחו”ל. ייפוי כוח מתמשך ישראלי תקף בישראל בלבד. אם יש לממנה חשבון בנק, נדל”ן או מניות בארה”ב, בריטניה או מדינה אחרת, ייפוי הכוח הישראלי לבדו לא יספיק.

הפתרון: לערוך במקביל מסמך מקביל במדינה הזרה. לדוגמה, בארה”ב המסמך המקביל נקרא Durable Power of Attorney. כל מדינה דורשת ניסוח ייעודי לפי החוק המקומי.

במשרד יריב ואקנין יש פתרון בדיוק לסיטואציה הזו. עו”ד ואקנין הוא חבר לשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק (NYSBA) בנוסף ללשכה הישראלית. ההסמכה הכפולה מאפשרת ליווי מלא של תיק כפול בארץ ובניו יורק, ללא צורך לערב עורכי דין נוספים.

למידע נוסף, ראו את המדריך לירושות עם נכסים בחו”ל.

7 טעויות נפוצות שצריך להימנע

1. דחייה ב”יהיה זמן.” אחרי שמאבדים כשרות, מאוחר. הזמן הנכון הוא כשעוד בריאים וצלולים.
2. בחירת מיופה כוח לא מתאים רק כי הוא הילד הבכור או הקרוב גיאוגרפית. מה שחשוב זה אמינות, שיקול דעת, וקרבה רגשית.
3. אי שיחה גלויה עם מיופה הכוח מראש. הוא צריך להבין בדיוק לאן הוא נכנס.
4. ניסוח כללי וגנרי בלי התאמה אישית. ייפוי כוח שלא תפור למצב הייחודי הוא חרב פיפיות.
5. שכחה לעדכן אחרי שינויים משפחתיים, גירושין במיוחד מבטלים את המסמך אם מיופה הכוח היה בן הזוג.
6. אי כלול של נכסים בחו”ל ועריכת מסמך מקביל במדינה הזרה.
7. חתימה בלי עורך דין מוסמך, או חתימה אצל עורך דין רגיל שלא עבר את ההכשרה הייעודית. המסמך פסול לחלוטין.

עלות עריכת ייפוי כוח מתמשך

השכר נגזר ממורכבות המקרה. כסדר גודל, התעריף המומלץ של לשכת עורכי הדין עומד על כ-3,000 ש”ח לייפוי כוח בסיסי. בשוק, התעריפים בפועל נעים בדרך כלל בטווחים הבאים:

• ייפוי כוח פשוט עבור אדם יחיד עם נכסים סטנדרטיים: 2,500 עד 4,500 ש”ח.
• ייפוי כוח לבני זוג או הכולל גם הוראות לעניינים רפואיים: 4,500 עד 7,500 ש”ח.
• ייפוי כוח מורכב עם פיצול בין מיופי כוח, נכסים בחו”ל וסעיפים מיוחדים: לרוב מעל 7,500 ש”ח, בהתאם להיקף.

בנוסף לשכר עורך הדין יש לקחת בחשבון אגרת הפקדה לאפוטרופוס הכללי, כמה עשרות שקלים. לעיתים מתווספת גם עלות בדיקות רפואיות מקדימות, אם הממנה ביקש שיתועד היטב מצבו הקוגניטיבי בעת החתימה.

בפגישת הייעוץ הראשונה נסביר במדויק את העלות הצפויה בתיק הספציפי, באופן שקוף ומראש, ללא הפתעות.

למה לבחור במחלקת הירושה והעיזבונות של משרד יריב ואקנין

• עו”ד יריב ואקנין עבר את ההכשרה הייעודית של האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפויי כוח מתמשכים.
• חבר לשכת עורכי הדין בישראל מאז 2008 וחבר לשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק (NYSBA), עם רישיון משולב המאפשר טיפול בייפויי כוח מקבילים לנכסים בחו”ל.
• ניסיון נרחב בליווי משפחות, כולל משפחות בינלאומיות עם נכסים בכמה מדינות.
• גישה אישית, מעמיקה. אנחנו לא מנסחים מסמך סטנדרטי. כל ייפוי כוח שיוצא מהמשרד שלנו תפור למצב הספציפי של הממנה.
• סניפים בעפולה, בני ברק וניו יורק, נוחות גם למשפחות מפוזרות.

שאלות נפוצות על ייפוי כוח מתמשך

הצעד הבא

ייפוי כוח מתמשך הוא אחד הכלים המשפטיים החשובים ביותר שכל אדם בגיר יכול לעשות לעצמו ולמשפחתו. ההכנה לוקחת מספר שבועות, אך התועלת היא לכל החיים, ובעיקר לרגעים שאיש לא רוצה לחשוב עליהם אבל חייב להתכונן להם.

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני. כל מקרה נבחן לגופו.