חלוקת זמני שהות ולינת קטינים בין הצדדים המתגרשים, נחשבת לאחד מסלעי המחלוקת העיקריים במהלך הכנת הסכם הגירושין. כידוע, ל"לינה" (השינה וכל מה שמסביב לה) ישנה משמעות מיוחדת בבניית הקשרים שבין הורה לילד, וזאת, מאחר והיא זו היוצרת את ההבדלים שבין "ביקור" במקום מסוים לבין "בית". בעיקר בגילאים הצעירים יותר, קיימת חשיבות גדולה ל"טקסים" הקטנים ולזמן האיכות שנוצר לקראת ומסביב לנושא השינה – המקלחת, הסיפור שלפני השינה, נשיקת לילה טוב, כמובן, גם הקימה בבוקר שלמחרת. כך שאין ספק כי השינה מהווה חלק אינטגראלי וחשוב בקשר עם הילד.
המגמה – משמורת משותפת ככל האפשר
כיום, הרבה יותר מבעבר, רואים בתי המשפט חשיבות גבוהה לאיזון המפגשים עם הילד עם שני הוריו, במטרה ליצור קשר בטוח ומבוסס עם שניהם. בשל כך, בשנים האחרונות, האחריות הנוגעת לזמני השהות (שבעבר כונו "הסדרי ראיה") מתחלקת בין שני ההורים, בכוונה לאפשר לספק לילד את זמן האיכות שלו עם כל אחד מההורים, זמן, שכידוע, נדרש להתפתחותו התקינה. הנטייה של בתי המשפט למשפחה, כיום, היא להרחיב את זמני השהות של הילד עד למצב של חלוקה שהיא כמעט שוויונית (משמורת משותפת) בין שני ההורים. וזאת, בהתאם לקריטריונים פרטניים המיוחדים למקרה, כדוגמת טיב הקשר עם האב, מסוגלותו ההורית, יכולותיו הכלכליות וכן הלאה.
עד כאן – המצב האופטימאלי.
אבל, בחיים, לא הכל מסתדר, בהכרח, כמו שהיינו רוצים שיסתדר, ולפעמים מעבר מגורים בעת גירושין עלול לפגוע בשאיפה ליצור את המצב האופטימאלי בו הילד מחלק את זמנו, כמעט שווה בשווה, בין הוריו.
מעבר מגורים בעת גירושין
לא אחת קורה, שמיד לאחר הגירושין, או, אפילו, בשלב מאוחר יותר, אחד ההורים רוצה, או נאלץ מסיבות שונות, להעתיק את מקום מגוריו לעיר אחרת או למדינה אחרת. באופן טבעי, לרוב, יעורר הדבר התנגדות למהלך זה בקרב הצד השני, דבר שעלול בקלות להביא את הצדדים לבית המשפט. לכן, בעת שבני זוג חותמים על הסכם הגירושין שלהם, כדאי, מראש לעגן בהסכם גם את עניין מעבר המגורים לאחר הגירושין, ולקבוע, למשל, רדיוס גיאוגרפי מקסימאלי, שבמסגרתו יוכלו הצדדים לעבור דירה, מבלי להגיע למצב בו הסדרי השהות שנקבעו בין הצדדים הופכים לבלתי ישימים עבור הצד השני.
רילוקיישן / הגירה למדינה אחרת
המצב עם הגירה או רילוקיישן, מורכב יותר, וזאת, בעיקר, כי קשה לצפות את הסיטואציה מראש, ולכן, לרוב, לא ניתן יהיה לעגן את העניין בהסכם הגירושין. כתוצאה מכך, העניין יגיע לעיונו והכרעתו של הנושא בבית המשפט. במקרה כזה, בית המשפט יידרש להחליט בסוגיה, כשהוורסיות הן מגוונות – לעיתים, הצד המשמורן הרשמי הוא זה המבקש להגר עם הילדים והצד השני מנסה למנוע מבעדו לעשות זאת, או, לחילופין, הוא מנסה להעביר את המשמורת על הילדים אליו, או שהצד שאינו המשמורן מתכוון להגר לחו"ל, אבל הוא רוצה להבטיח כי הילדים יוכלו להגיע לבקר אותו גם בחו"ל.
בית המשפט לענייני משפחה יכריע בסוגיה, תוך שהוא מתחשב בסיבות לרילוקיישן / הגירה, באפשרות שימור הקשר בין הילדים להורה, בסיכוייהם של הילדים להיקלט במדינה החדשה, בעמדת של הילדים, כאשר הם בוגרים דיים כדי לגבש העדפות משלהם וכן הלאה.
אנשי המקצוע של משרד עורך הדין יריב ואקנין עומדים לרשותכם בכל נושא, כולל מעבר מגורי קטינים, ויעשו כל שביכולתם כדי להגיע לפתרון הבריא ביותר לילדים.